לכבוד ידידי הרה"ג יוסף חיים יונה שליט"א הבוקר דברתי עם כבודו בעניין מסויים , וכבודו העלה שאלה שנישאל ע"י ראובן שהינו בעל
דירה שהשכיר דירה לשמעון, ויהי היום והשוכר שכח לסגור ביום שישי את מפסק דוד החשמל (בוילר) והשאירו דלוק עד למחרת
בבוקר יום שבת ואז התברר שהתפוצץ דוד חשמל , וכנראה הסיבה לזה היא שהתרמוסטט שהיה אמור לפעול במקרים כאלו "לא עבד" ,
ומשכך נגרם פיצוץ לבוילר, המשכיר מצידו טוען שעל השוכר לשלם את הנזק שכן בפשיעתו זה קרה , ואילו השוכר טוען שהן אמת
שהוא שכח אבל הוא לא אשם כי יכול להיות שזה היה ישן וכדו' כך שהוא פטור מתשלומין .
ראשית דברי אציין שההגדרה המוכרת בחוזי שכירות סטנדרטים מציינת לרוב שעל כל קלקול שנגרם משימוש סביר או כתוצר של בלאי
טבעי בדירה או בפריטים הנמצאים בה ישלם המשכיר , ועל תקלות וליקויים שנגרמו כתוצ אה מרשלנות או באשמת השוכר, ישלם
השוכר. למרבה הצער, לפעמים קשה להחליט איזה נזק נגרם מבלאי טב עי ומה מרשלנות. ואתן דוגמא האם המזגן שהתקלקל כי הוא
נקנה לפני שמונה שנים ופשוט הגיע זמנו או אולי השוכרים החזיקו אותו פועל ארבעים ושמונה שעות ברציפות? או כבנידו"ד
התרמוסטט של הדוד חשמל הוא בן 15 שנה ומה שהשאיר השוכר את הדוד דלוק היא היתה קריטית לגבי התרמוסטט ולכן היה פיצוץ או
שמא באמת הגיע זמנו של התרמוסטט "למות".
ומשכך יש לברר כמה דברים:
.1 בירור המציאות בעניין שימוש בדוודים חשמליים.
.2 מה דינו של שוכר דירה האם כש"ש או לא לגבי חיובו בפשיעה.
אשר על כן לא קל להגדיר מהו "שימוש בלתי סביר" בדוד חשמלי. יוצא מניתוח השיקולים על פי דעות המומחים, שבהתחשב בסיכוני
הנזק מול רווחי הנוחות, ראוי יותר שלא להשאיר את דוד החשמל דלוק במשך זמן רב. אך עדיין שתי שאלות מתבקשות עולות:
1. כאמור, ישנם אנשים שרגילים להשאיר את הדוד דולק ימים, ואפילו חודשים. היאך יש להגדיר את השימוש הבלתי-סביר? האם הוא
יוגדר לפי אמות המידה של המשכיר, של השוכר, או של "האדם הסביר"? מכיוון שמנהגי השימוש בדוד חשמל משתנים באופן
קיצוני מאדם לאדם, קשה להגדיר שימוש כזה כ"שימוש בלתי סביר", במיוחד לאור הכלל ש"המוציא מחבירו עליו הראיה".
2. גם אם השארת דוד דלוק לאורך תקופה ארוכה או בדרך של קבע לימים שלמים היא שימוש בלתי סביר, יתכן שהשארת דוד באופן
חד פעמי בטעות, אינה בגדר שימוש בלתי סביר. ניתן לדחות טענה זו ולומר – זה שאנשים משתמשים בשוגג בחפציהם באופן בלתי
סביר לא פוטר את השוכר מאחריות תשלום הבלתי-סביר שאנו עוסקים בו.
אבל אחר חשיבה מחודשת ועיון בחוק האזרחי אשר מהווה בנידו"ד כמנהג המדינה וזאת לאור החוזה בין הצדדים חשבת י להגדיר את
הדבר בצורה כזו
במסגרת עוולת הרשלנות שביצע השוכר ועל מנת שהמשכיר יזכה בפיצוי, נדרש בין היתר, להראות כי הופר סטנדרט התנהגות מסוים .
את הפרתו של סטנדרט התנהגות זה , אשר כל אדם בחברה נדרש לקיימו, נהוג לכנות " רשלנות". אם לא הופר סטנדרט ההתנהגות
הנדרש פי על מבחני העוולה, או במילים אחרות המזיק אינו רשלן, לא יהיה המזיק חייב בפיצוי. כאשר הניזוק התרשל אף הוא, יופחתו
פיצוייו (כבנידו"ד הוא לא דאג לתרמוסטט תקין)
במילים אחרות, עוולת הרשלנות דורשת מהאנשים שלא להפר את סטנדרט ההתנהגות הנדרש מהם . אולם כיצד נקבע אותו סטנדרט?
הסטנדרט נקבע ידי על השוואת התנהגותו של המזיק להתנהגותה של דמות היפותטית, אשר נקראת " האדם הסביר". האדם הסביר מייצג
לכאורה כל פרט ופרט בחברה. לכן, בבואנו לבחון האם הופר סטנדרט ההתנהגות, כלומר האם המזיק רשלן, ניבחן תחילה כיצד היה נוהג
האדם הסביר בנסיבות העניין. אם האדם הסביר היה נוהג כפי שנהג המזיק, הרי שלא תוטל על המזיק אחריות. אולם אם האדם הסביר
היה נוקט בדרך פעולה אחרת מזו שבה נקט המזיק, נאמר שהמזיק רשלן .
בחוק האזרחי מעוגנת עוולת הרשלנות בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, בזו הלשון:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, לא או עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או
שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, לא או נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או
נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו לו יש באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג,
זו הרי רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
כפי שעולה מלשון החוק, ההסדר המשפטי המטיל אחריות בגין רשלנות מנוסח באופן רחב, בצורת עקרון, ולא ככלל . חד היות שלא ניתן
להגדיר מראש, ביחס לכל מקרה ומקרה, מהי רמת הזהירות הנאותה, הרי מספר המקרים במציאות הוא אינסופי. תפקידנו להציב
"ב נוסחה" ערכים משתנים , בהתאם לנסיבות הקונקרטיות. החוק אמנם אינו מעניק אמת מידה ברורה להכרעה אילו פרמטרים יש להציב
במשוואה, אולם השימוש בלשון " האדם הסביר" מרמז -על כך שיש לשקף בבחירת הפרמטרים במשוואה את העדפותיהם של הפרטים
בחברה. לכן, הקביעה מהי ההתנהגות הסבירה מבוססת על העדפת המקובל והרצוי על ידי החברה בכללותה .
אשר ע"כ עולה מכל המקובץ וזאת עפ"י הנתונים שאתה מסרת לי (לא שמעתי את גירסת הצד השני , כך שיכול להיות שהחוו"ד תשתנה
בתוספת או בהשמטת פרט כזה או אחר) .
1. על השוכר לשלם למשכיר שוויו של דוד חשמל משומש בן כמה שנים. (לא חדש)
כל זה כתבתי לפי קוצ"ד וצויי"מ וימ"ן עבד לא-ל עליון
אני יגאל אלון
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.
