ראובן נסע ברכבו לערוך קניות במרכז קניות אושר עד ב-"שמגר", וכידוע החניון שם הוא תת קרקעי, והנה כשהוא בא להיכנס עם רכבו לחניון הוא רואה שישנו רכב של שמעון שלא מצא חניה בתוך החניון וחנה בכניסה בצמוד לקיר, כך ששמעון השאיר מקום צר מאוד שרק מכוניות קטנות יכולות לעבור בו וגם זה בדוחק גדול, והנה בגלל החניה הרשלנית של שמעון בעל הרכב נוצר פקק הן בכניסה לחניון והן ביציאה ממנו, ראובן שהיה "חם מזג" החליט שהוא נכנס לחניון "בכוח" ואכן ראובן נכנס ברכבו וגרם נזק לדלת ולמראה של הרכב של שמעון, קבוצת אנשים שהיו במקום ראו את המעשה ורשמו את מספר הרכב הפוגע, ודנו ביניהם האם ראובן עשה כדין כי אסור היה לשמעון לחנות שם, ולחילופין האם הם צריכים לומר לשמעון שרכבו ניזוק במזיד מדין "השבת אבידה".
תשובה:
הכניסה והיציאה לחניון מיועדת לכלי רכב ואסור לחנות שם בשום פנים ואופן ואם רכב חונה שם בצןרה רשלית הוא פוגע בזכותם של בעלי הרכב אשר על כן שמעון שחנה וחסם את הכניסה לחניון שלא כדין מותר היה לראובן לעשות את מה שעשה
נימוקים:
אקדים ואומר על אתר שעל אף שמותר לראובן להיכנס לחניון על אף שהוא ידע שיתכן שרכבו יפגע ברכב החונה היתר זה בא רק לאחר שאין להם ברירה ואין דרך אחרת להיכנס לחניון, וחלילה אין כאן שום היתר להזיק לכתחילה את ממונם של ישראל, ולכן יש להדגיש שלמעשה ראוי להתבונן היטב אם אפשר להמתין או למצוא את הנהג ולא לאבד ממונם של ישראל בחינם, ומשניסו למצוא את הנהג ולא מצאו הרי שאין על ראובן שום חובת תשלום על הנזק בתנאי שהשתדל שלא לגרום נזק יותר מההכרח, וממילא מי שהיו עדים למעשה אין כלל דין השבת אבידה לגבי בעל המכונית הנזוק.
מקור הדין הוא בגמ' (ב"ק כח.) "תא שמע הממלא חצר חבירו כדי יין וכדי שמן בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס, אמר ר"נ בר יצחק משבר ויוצא לב"ד, משבר ונכנס להביא זכיותיו." וכך גם עולה מדברי השו"ע חו"מ (שעט, ד) וכן (שם, תיב. ב) האמנם להלכה בנידו"ד הוא לא צריך לרוץ לבי"ד כמ"ש שם (סי' ד) שבכה"ג עביד איניש דינא לנפשיה ואינו צריך לרוץ ו/או להמתין עד שיתבע את חבירו לכן משבר ונכנס משבר ויוצא ואני חוזר שוב אף שראשי ראובן להיכנס לחניה יכנס בזהירות המירבית וזאת בגלל שהכניסה היא רשות הרבים ומיועד למעבר כלי הרכב שיכנסו לחניון ולא היה לשמעון לחנות שם ולהפקיע מהרבים את זכותם לעבור שם בדרך לחניה ומשכך אין חיוב השבת אבידה. [ובמאמר המוסגר יש לציין מתי יש חיוב השבת אבידה רק באופן ששמעון היה חונה כדין וראובן פגע בו ומישהו ראה זאת יש חיוב על הרואה לדווח מדין "השבת אבידה" ולומר לנפגע את מספר הרכב הפוגע אבל כאן הרכב הנפגע חנה שלא כדין לכן אין חיוב השבת אבידה.]
כן ראיתי שהעלו כמה מאחרוני הזמן וכ"כ בספר נתיבות חיים (מורסקי, עמוד תצב) בתשובתו של הרב זילברשטיין. וכ"כ בשו"ת משפטי הלוי (ח"ב סי' ד) עיי"ש.
גם בפסיקה האזרחית אנו רואים שהתייחסו לאדם שחונה במקום שאסור לחנות בו והוא חוסם שלא כדין בחומרה יתירה ונקבעו בפסיקה קנסות כאלו ואחרים ואין כאן המקום להאריך בזה
אשר על כן אע"פ שמעיקר הדין מותר לראובן להיכנס לחניה, ראובן יעשה זאת בזהירות, ואם פגע במכונית החונה שלא כדין הוא פטור ואין חיוב על הרואים "להלשין" ולדווח לשמעון על הפגיעה.
בברכה
יגאל אלון
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד.
מאמר חיזוק שבועי לאשה, מיוחד במינו.