חז"ל למדו שאין ליהנות מריח טוב [מהעץ, מהירק או מהפרי] עד שיברך שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה" והדבר שהנשמה נהנית ממנו, זהו הריח (ברכות מג,ב). אין מברכים ברכה אחרונה על ריח טוב (שו"ע או"ח רטז,א), משום שההנאה מועטת וכן כשהפסיק להריח, נפסקת הנאתו והרי זה כנתעכל המון שבמעיו שלא יכול לברך, ומטעם זה יקדים לברך על המין שיש בו טעם על פני המין שיש בו ריח בלבד (משנ"ב רטז,ד).
אנחנו מכבדים את פרטיותך
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה, להציג פרסומות או תוכן מותאמים ולנתח את התנועה באתר. בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות. מדיניות הפרטיות
העדפות פרטיות
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.