המשכה במקווה

אחת מהדרכים להכשיר מים שאובים לטבילה היא באמצעות 'המשכה', כלומר מים שנמשכים על הקרקע עד למקווה. המים השאובים לא נשפכים ישירות לבור הטבילה, אלא נופלים על קרקע הסמוכה למקווה ומשם נשפכים למקווה (רש"י תמורה יב,א). דין זה בתנאי שיש בבור הטבילה עשרים ואחת סאים של מים כשרים (רוב מים כשרים תמורה יב,א; שו"ע יו"ד רא,מד). נחלקו הראשונים, אם ניתן להמשיך גם על רצפת אבנים אע"פ שאינה קרקע הראויה לבלוע את המים (שו"ע יו"ד רא,מו), או שההמשכה דווקא על קרקע הראויה לבלוע מים (רמ"א יו"ד רא,מו). להלכה, המרחק שהמים צריכים ליפול לפני ירידתם לבור הטבילה הוא שלשה טפחים ואין די בשיעור כלשהו (שו"ע יו"ד רא,מה). כיום נוהגים להכניס מים לבור 'הזריעה' [בור שממנו נכנסים המים לבור הטבילה] באמצעות המשכה על קרקע בולעת [צימענט מיוחד] .

--------------------------
*להצטרפות* לקבוצת "שונה הלכה – עם תמונה", מוזמנים ללחוץ על הקישור:
להצטרפות לקבוצת 'שונה הלכה - עם תמונה' בווטסאפ