פטור תרומות ומעשרות מהפקר

חכמים דרשו מהפסוק: "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך", שדווקא פירות שאין ללוי חלק ונחלה צריך להפריש תרו"מ, אבל פירות הפקר שיש ללוי חלק בהם, פטורים מתרו"מ (ירושלמי מעשרות א,א). גידולי הפקר פטורים מתרו"מ, ואף פירות שנטועים לנוי ושייכים לעיריה, כל זמן שכל אדם יכול לקטוף מהם, הפירות פטורים מתרו"מ (פניני הלכה כשרות א ח,ב).

התנאים להפקר שפוטר ממעשר: ההפקר צריך להיעשות בפני שלשה אנשים ולכל בר ישראל בין לעניים בין לעשירים (שו"ע חו"מ רעג,ז; משנה פאה ו,א). ב. ההפקר הוא מהשלב שהפירות הגיעו למצב שראויים לאכילה, ועוד לא נגמרה מלאכתם של הפירות ולא נקבעו למעשרות, כלומר עוד לא נקטפו ונארזו, אך אם נקטפו ונארזו ומיועדים למכירה, כבר התחייבו בתרו"מ (מעיין לח, הגרז"נ). ג. שיפקיר את הפירות ולאו דווקא את השדה (רמב"ם מעשר א,יב). ד. בעל השדה יהיה פטור מהתרו"מ רק אחר שלשה ימים מפני הרמאים הרוצים להיפטר מתרו"מ (שו"ע חו"מ רעג,ט). ה. אם קטף הרבה פירות הפקר ועשה מהם גורן, כיון שנראה כבעלים, חכמים חייבו אותו להפריש תרו"מ משום מראית עין (רמב"ם תרומות ב,ט).

להצטרפות לקבוצת 'שונה הלכה - עם תמונה' בווטסאפ