תשובה
(תשובה זו אקטואלית גם לישובינו פה תל-ציון)
ראשית, בגדר רשות הרבים, הנה מרן בשו"ע בסימן שמה' ס"ז כתב: איזהו רשות הרבים, רחובות ושווקים הרחבים טז' אמה, ויש אומרים שכל שאין שישים ריבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים.

ולפי הכלל המסור בידינו כל היכא שכתב השו"ע הלכה בסתם ואחר כך הביא יש אומרים, הלכה כהסתם, ואם כן כל רחוב בזמנינו רחב לפחות כ-8 מטר שהוא שיעור רה"ר ודינו כרה"ר.

אולם בשו"ע סימן שג' סעיף יח' נראה שפוסק כהיש אומרים ע"ש וראה באור לציון חלק ב' עמוד ו' שיישב שבסימן שמה' מדובר באיסור הוצאה מדאורייתא ולכן פסק להחמיר ובסימן שג' מדובר באיסור הוצאה מדרבנן (תכשיטי הנשים ,שמא יוליכם ד' אמות ברה"ר) ולכן סמך על המקילים.

ובאמת שרבים ועצומים נחלקו בדעת מרן אם העיקר כמו שכתב בסימן שג או בסימן שמה (ולא חילקו כהאור לציון ) והביאם באורך מרן הרב עובדיה זצ"ל ביביע אומר חלק ט' סימן לג' וסיים שלא יצאנו מכלל ספק בדעת מרן, ויש פנים לכאן ולכאן.

ולכן בוודאי שיש להחמיר בכל רשות הרבים שלא לטלטל בה.

אלא שצריך לדעת שכיון שבישובים הללו ישנה גדר שמירה המקיפה את כל הישוב (והוקפה לדירה כמבואר בשו"ע סימן תא' דסתם עיירות מוקפות לדירה שבונים בתים תחילה ואחר כך מקיפים אותם) לכאורה יהיה מותר לטלטל שהרי פסק שולחן ערוך סימן שסד' ס"ב: רה"ר אינה ניתרת אלא בדלתות והוא שננעלות בלילה, וי"א אע"פ שאינן ננעלות אלא שראויות להינעל.
ואם כן כיון שיש גדר עם דלתות שננעלות בלילה מותר לטלטל בתוכן.

ויש שפקפו בהיתר זה מדברי השולחן ערוך סימן שנח' ס"ט: קרפף יותר מסאתיים שהוקף לדירה וכו' אם נזרע רובו, הזרעים מבטלים הדירה ואפילו אם נזרע מיעוטו אם יש בהם יותר מסאתיים אסור לטלטל בכולו. ואם כן באותם הישובים ישנם בדרך כלל כידוע שטחים זרועים צמודים לגדר ומבטלים את היתר החומה?

אולם בשו"ת דבר שמואל (אבוהב) סימן רנט' ( הובא בביאור הלכה סימן שנח' ד"ה אבל) כתב להקל בעיר מוקפת חומה אפילו כשיש שם שטחים זרועים. ולפני כעשר שנים אמר לי בעל פה הרה"ג יעקב ברנדוויין שליט"א (אחראי על העירוב בישוב תל-ציון) שאין להביא ראיה מהדבר שמואל כי המעיין בתוך דבריו יראה שטעמו שאלו הבונים את החומה כוונתם מלכתחילה להניח מבפנים לחומה מקום פנוי מבלי שום בנין לחיזוק השמירה וכמנהג רוב העיירות הבצורות. ואם כן על כל פנים באותם ישובים שישנם המון שטחים ריקים שאינם סמוכים לגדר כלל ולא נועדו להיות ריקים מטעמי בטיחות, לא נוכל לסמוך על הדבר שמואל.

אולם המעיין בדבר שמואל יראה שטעמו העיקרי לחלק בבירור בין קרפף שהוקף לצורך היחיד המיוחד לבעליו ובין עיר שלימה שהוקפה, שאין סברא לומר ששטח זרוע ששייך לפלוני, יבטל היקפה של עיר שלימה.
(וידעתי כי פוסק שמביא כמה טעמים אין להקל אלא בצירוף כולם אולם אין זה כלל גורף וכל תשובה לגופה, וצריך להיות בקי בכללי הפסיקה ובלשונות הפוסקים לדעת היכן יש להתייחס לזה הכלל והיכן לא, ולא אאריך בזה כאן)

ועל כל פנים יש לחלק עוד בעניין אחר שכל דברי השולחן ערוך בדין קרפף זרוע הוא דווקא כשהוא זרוע ולא בשטחים ריקים.

ואכן באותם ישובי העוטף וכן פה תל ציון מדובר בשטחים ריקים (בנטועים אילנות אין חשש כמבואר בשו"ע) ומייחדים להם שטחים לחקלאות בנפרד מחוץ לתחום הישוב, ואף כי הגאון חזון איש (או"ח סימן קנו' עמוד 511) חשש גם בשטחים ריקים, אולם השיב על כך בספר מגילת ספר שאין כל חשש בזה. ואף החזון איש עצמו לא ברירה ליה כל כך שהרי בחזון איש בסימן פט' ס"ק ז' כתב: ואם יש מגרש פנוי תוך העיר וכו' אם הן יתר על בית סאתיים אוסרים כל העיר "אבל אין אנו נזהרין בזה" וכן העלה בשו"ת מציון אורה חלק א' סימן יט'

ויש שהעלו חשש מחמת שפעמים ישנן פירצות בגדר שנעשות על ידי הערבים (מחבלים) אולם בשולחן ערוך סימן שסב' ס"ט ובסעיף י' מבואר שכל שהפירצה אינה אלא עשר אמות (4.80 ולהחזון איש 6 מטר) אינה פוסלת. ובפרט כיום שהגדר חשמלית וכשיש פרצה מתקנים אותה מיד, אין חשש.

אולם בישובים שישנם תושבים אשר מחללים שבת בפרהסיא הם פוסלים את העירוב וזה עניין שצריך לפתור גם באופן שיש עירוב כדת וכדין כמבואר בשו"ע סימן שפה' ס"ג וכיום המנהג הוא לשכור רשות ממפקד המשטרה המקומי, בהסתמך על כך שיש רשות למשטרה להיכנס לבתים פרטיים לצרכי בטחון. כמו כן ניתן גם לשכור רשות מראשי הישוב, במקומות בהם יש להם רשות להפקעת קרקעות פרטיות.(בדרך כלל בקיבוצים) ויש עוד פתרונות ואכמ"ל.

לכן למסקנה: ישוב המוקף בגדר ביטחון מותר לטלטל בתוכו מעיקר הדין, וברור שאם חוץ מהגדר ביטחון יש בנוסף עירוב כדת, יש להחמיר שלא לטלטל חוץ לגבולות העירוב ולא לסמוך על גדר הביטחון.

בברכה
אלון בן שבת