רבים מעידים בסעודות ההילולה הנערכות כי ראו ישועות גדולות במהלך השנה, ויחדיו שותים כוסית עראק מבקבוק הישועות לכבודו של האדמו"ר רבי יצחק זיע"א, שנפתח ביום ההילולה.

וכאן המקום לציין מש"כ מו"ר בספרו לב טהור (הנ"ל עמוד סד') ז"ל: צריך האדם המתפלל, שיחשוב בעצמו כעני שדופק על הפתח, וכיון שיחשוב עצמו עני, אזי הקב”ה אינו מואס בתפלתו ובקשתו, וזהו ‘תפלה לעני כי יעטוף’, אזי יהיה ראוי ש’לפני ה’ ישפוך שיחו’, ויקבל תפלתו.” עכ”ל (והוא כמבואר בזוה”ק על הפסוק הזה ואכמ”ל). לכן ראוי לאדם לפשפש במעשיו, ולהתפלל להקב”ה על הישועה הנצרכת לו, ולא לסמוך על הסגולה לבד.

ואכן, כעבור זמן קצר הגיעו למקום השודדים ומנהיגם הרשע שלף את חרבו ודקר את רבי יצחק, ומיד אחר כך עזבו את המקום.

קברו בתולאל שמור היטב, ומהווה אתר עלייה לרגל.  סיפר הגאון רבי דוד אביחצירא שליט"א, רבה של יבנה, בשם אביו הגה"צ רבי יוסף אביחצירא זצ"ל, שפעם בצעירותו ביקר באותו כפר בו נרצח רבי יצחק, וכששמע אחד מזקני הערבים בכפר שהגיע למקום נצר ממשפחת אביחצירא, סיפר לו את כל השתלשלות הדברים, והוסיף והעיד באוזניו שכל אותם פורעים ערבים ימ"ש שידם הייתה במעל לשפוך דם נקי וצדיק נענשו משמים בתוך זמן קצר ולא נותר מהם שריד ופליט, הם וזרעם כולם מתו ואבדו, ואכן נמחה שמם וזכרם מתחת השמים. כן יאבדו כל אויבך ה'.