שאלה:

כיום שמחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, חיילים נמצאים בקוי האש בדרום ובצפון, ורק ביום שישי האחרון היה פיגוע שגבה שני קורבנות הי"ד, כמו כן עקב המצב המתוח ישנם רבים ששואלים האם יש מקום לעשות ביטוח חיים ו/או ביטוח נכסים לתושבי הצפון כן או לא?

וכל אחד יש לו טעם משלו יש שטוענים שזה חוסר ביטחון ולכן אסור,

ויש שטוענים שזה עצמו פתיחת פה לשטן וכו',

ויש טענות שאם הקב"ה לא רוצה שאדם יפגע הוא לא יפגע, ואם הקב"ה רוצה לפגוע באדם בממונו אז איך האדם נוקט אמצעים ועושה ביטוח "שיסכל" את עצת ה' שרצה שהוא יפגע בממונו, טענות שונות שמעלים אנשים מסברות שיתכן שהן נכונות לכשלעצמם,

אבל השאלה היא האם מבחינת הלכה זה נכון לעשות ביטוח חיים או שמא לא?

כמו כן מה הדין ביטוח לאשה, שהרי לכאורה היא מבוטחת כבר ע"י כתובתה, הן ברפואה, הן בפדיון, הן במזונות, א"כ האם אשה יכולה לעשות ביטוח כזה או אחר.

תשובה:

קשה במאמר קצר להקיף נושא רחב כזה אבל בקצירת האומ'ר אשתדל לנגוע במספר נקודות.

דעת הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל

ידועה דעתו של האגרות משה (או"ח ח"ב סי' קיא) שלא רק שאין על האדם איסור לעשות ביטוח חיים אלא ישנה חובה לעשות פעול כזו, ועיקר תשובתו היא שאין בזה שום חסרון של ביטחון בה' כמו שאדם מחוייב לעבוד לצורך פרנסתו ולא יסמוך על נס כזה או אחר בלא שום עבודה ומסחר, כך גם לגבי ביטוח (אינשורענס) יש את החובה לעשות ביטוח. ואני מצטט מלשונו: " ולכן כיוון שה' יתברך נתן דעה בדורות האחרונים שיהיה עסק זה של אינשורענס (ביטוח) בעולם שהוא השארה לזקנותו ולירושה בדרך טבעי, הוא דבר טוב וראוי גם לאנשים כשרים יראי ה' יתברך ובוטחים רק על ה' יתברך שהוא הנותן עצה למיקני נכסין, דגם מי שקונה אינשורענס (ביטוח) הוא נמי עצת ה' יתברך למיקני אינשורענס ובוטח על ה' יתברך שיוכל לשלם בהגיע הזמן בכל שנה, וזהו הבטחון שאנו מחוייבין, וכן הוא באינשורענס של שריפה וגניבה והאינשורענס של הקארס (מכוניות) שכל אלו הוא דבר שאין בזה שום חיסרון לעניין הביטחון, וכמו שנהגו היתר כל העולם אף יראי ה' יתברך ביותר"

יוצא א"כ שדעתו של הרב פיינשטיין כי על האדם לעשות השתדלות כמו בשאר דרכי החיים, אם לא יעשה האדם השתדלות זו מראה הוא כי אין הוא יודע את השילוב הנצרך בין ביטחון בה' להשתדלות, כיוון שעל האדם להשתדל לפעול בדרכי הטבע, על כן תיתכן מציאות בה שני אנשים מאמין ושאינו מאמין יפעלו באותם אמצעים ויעשו את אותה ההשתדלות יבטחו למשל את דירתם, אמנם ייראה מבחינה חיצונית שהם שווים באורח חייהם ודרכם, אולם קיים הבדל מהותי בהתייחסותם לאמצעים בהם הם משתמשים, המאמין בה' ובוטח בו בכל ליבו יודע כי סיבת עשיית הביטוח הינה ההשתדלות המינימלית אשר יכול הוא לעשות ועדיין הכל תלוי בה' ועליו להאמין בו שיברך את מעשה ידיו, כלומר לאחר שעושה האדם את ההשתדלות כנדרש מלאכתו אינה תמה אלא צריך הוא לבטוח בה' שיעשה הטוב, ואף אם ייראה לו כי אין התוצאות טובות עמו עליו לדעת כי הכל מאיתו יתברך וימשיך להתפלל ולבטוח בו, על דברים אלו נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' (ירמיה, יז, ז) וממילא אם יבטח בו בביטחון אמיתי יזכה ל-והיה ה' מבטחו. כמו כן שאלה זו גם נשאלה בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' פה) והעלה שאין איסור בזה ומותר לעשות ביטוח חיים. ולגבי מה ששאלנו האם אין בזה פתיחת פה לשטן כבר היחוה דעת התייחס לזה והביא בשם שו"ת לחם שלמה (ח"ב יו"ד סי' סז) והשיב שאין בזה שום חשש, עיי"ש.

ביטוח חיים לאשה

ולגבי ביטוח של אשה ראיתי בשו"ת אורות המשפט (אושינסקי, ח"א עמוד קו) שטוען שאין צורך שהאשה תעשה ביטוח כזה או אחר שכן כבר חז"ל דאגו לאשה וביטחו אותה בכתובתה שהרי הוא חייב במזונותיה כל עוד היא אשתו, ואם היא מתאלמנת היא מקבלת מזונות מהנכסים, כמו כן הוא חייב בכל רפואתה ופדיונה וכל צורכה רואים א"כ שחז"ל דאגו לה לכן אין צורך שתבטח את עצמה.

מסקנה:

לאיש אין כל בעיה לעשות ביטוח חיים או כל ביטוח נכס כזה או אחר, ואין בזה משום חסרון בטחון בה',

ומאידך אצל אשה אין עניין לעשות ביטוח מכיון שבעלה חייב בכל הוצאותיה ו/או נזקיה ורפואתה המלאה.

בברכה

יגאל אלון