ביטול הזמנה עקב המצב הביטחוני
- 16 צפו
- 3 אהבו
צמצום הזמנת קייטרינג לאירוע פדיון הבן עקב התדרדרות המצב הבטחוני
אתמול ביום שמחת תורה (תשפ"ד) עם ישראל ספג מהלומה קשה באופן מפתיע מאת מחבלי החמאס ימ"ש, ועדיין בעת כתיבת השורות הללו לא ידוע מספר ההרוגים ומספר השבויים והפצועים הסופי, יצויין, שמאז השואה האיומה לא קרה כזאת בישראל שיהרגו ויעונו ויחטפו כ"כ כמות גדולה של אנשים בפרק זמן קצר של כמה שעות, ה' ישמור את עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם ובכללם את חיילי צה"ל שנמצאים בשעה זו ממש במלחמה עצומה מול המחבלים ימ"ש, יתן ה' את אוייבנו ניגפים לפניהם, וישלח ה' רפואה ומזור לכל הפצועים, וכל החטופים ישובו לבתיהם לחיים טובים ולשלום אכי"ר.
ולנידו"ד נשאלתי מאת אברך יקר בשם ר' משה הי"ו שהיום יום א' אחה"צ אמור להתקיים בשעטו"מ אירוע של פדיון הבן לבנו בכורו, אולם עקב המצב הבטחוני הוא לא יכול לקיים את האירוע במתכונתו הראשונה דהיינו תשעים איש באולם אירועים ובמחיר של תשעים ושניים ₪ למנה, אלא הוא עושה זאת בבית פרטי ורק לחמישים איש.
ולאחר שאבי הבן אמר זאת לבעל הקייטרינג השיב לו בעל הקייטרינג בזה"ל "אני מוכן להוריד במחיר המנה כך שמנה תעלה סך של שבעים ₪ אבל את מספר המנות איני יכול להפחית, שכן, כבר ביום שישי בישלתי את הבשר וכן הפשרתי את הפרגיות והשרתי אותם בתבלינים, כך שבשעה שפרצה המלחמה בעיצומו של החג (יום שבת) רוב האוכל היה כבר מוכן," ומשכך, דורש בעל הקייטרינג להביא את כל תשעים המנות שהוזמנו ושהוכנו בתשלום מופחת דהיינו בתמחור של שבעים ₪ למנה.
הגדרתו של אומן כפועל או כמוכר
ישנה חקירה מפורסמת באדם שהזמין עבודה אצל אומן , ואותו בעל מלאכה עשה את המלאכה עבורו, האם אותו אומן נחשב לפועל של בעל הבית המזמין, דהיינו מכיון שעשה האומן עבור הבעה"ב מלאכה מסויימת אזי אותו אומן מוגדר כפועל של בעה"ב, או שמא יש לראות בשני אנשים אלו כדין מוכר וקונה, וכל עוד שלא קיבל בעה"ב המזמין את המוצר לידיו, הוא אינו חייב אינו חייב לשלם. ויש לנידון זה שתי נפק"מ האם נקרא פועל או מקח וממכר.
השלכה בין ההגדרות שנוגעת לפסק דין
א
אם נדון אותם כקונה ומוכר, הרי שכל עוד שלא נעשה קניין, ולא קיבל בעה"ב המזמין את המוצר לידיו, לא חל המקח, ויכול בעה"ב לחזור בו, אם התברר לו שהוא אינו חפץ בהזמנה, (כמובן שמדובר במקרים שאין את האיסור של מחוסרי אמנה, או איסור של מי שפרע). ואם נדון אותו כשכירות פועל, לא יוכל בעה"ב לחזור בו, מאחר והפועל עשה כבר את המלאכה וממילא חייב בעה"ב לשלם לפועל גם אם עתה שאינו צריך למלאכה, וכמבואר בנתיבות (סי' שלה ס"ק ג).
ב
אם נגרם הפסד לאומן כאשר מבטל את ההזמנה, כמו בנידו"ד שאבי הבן הזמין אוכל אצל בעל הקייטרינג, ומבטל את ההזמנה או חלק ממנה אחרי שכבר כל האוכל מוכן – אזי אם נחשיב אותם לקונה ומוכר, אזי יש לחייב את בעה"ב עבור ההפסדים מדין גרמי, ואם הביטול יהיה מחמת אונס יתכן שבעה"ב יהיה פטור. כמבואר בש"ך (סי' שפו ס"ק א), שדין גרמי בשוגג פטור. ומאידך אם זה יחשב לשכירות פועלים, לא תועיל טענת אונס, ובכל מצב בעה"ב חייב לשלם לפועל על מלאכתו שעשה לו.
תשובת הרא"ש אמר לאומן עשה לי דבר זה ואקחנו ממך ואחר כך אינו רוצה לקחתו
והנה ראיתי בשו"ת הרא"ש (כלל קד סימן ו) וז"ל "ילמדנו רבינו, ראובן הלך לאומן, ואמר לו עשה לי כך וכך הלילה ואקחנו למחר, והוא עשה אותו דבר, ולמחר הלך לו ואמר לו טול הפעולה שאמרת לי לעשות, שאם לא תטלנו תיפסד, וראובן אמר לו כבר לקחתיה מאדם אחר. תשובה: על מעשה האומן חייב המצוה לפרוע לאומן כל הפסדו משום דינא דגרמי, מידי דהוה אהלכו חמרין ולא מצאו תבואה, פועלים ומצאו שדה לחה, נותן להם שכרם משלם, (ב"מ עו:), שעל ידו הפסידו מלאכת היום, והכא נמי עפ"י דבורו הפסיד. נאם אשר בן ה"ר יחיאל." עכ"ל. ודבריו הובאו להלכה בשו"ע (חו"מ סי' שלג ס"ח) "אמר לאומן עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך ועשאו האומן, ואח"כ אינו רוצה לקחתו והוא דבר שאם לא יקחנו מיד יפסיד חייב".
נמצאנו למדים מדברי הרא"ש שכתב שחייב המזמין מדין גרמי.
דברי נתיבות המשפט בזה
והקשה על כך הנתיבות (סי' שלג ס"ק טו) שבסימן שלו סעיף ב מבואר שאפי' בציוה שיעשה בדבר הפקר ושכרך עלי חייב לשלם, ואינו יכול לומר טול מה שעשית בשכרך, וא"כ מדוע כתב הרא"ש שרק בדבר שיפסד חייב לשלם. ולכן ביאר הנתיבות שדברי הרא"ש והמחבר שבעה"ב אמר לפועל עשה לעצמך ואח"כ יקנהו ממנו, שבזה אינו שכיר שלו, ולכן אם הוא דבר האבד אם לא יקח חייב מדינא דגרמי, עכ"ד. ומדויק כן מדברי הרא"ש שכתב 'עשה לי כך וכך הלילה ואקחנו למחר' וכן השו"ע כשהעתיק דין זה כתב 'עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך'. וכן ביאר החזו"א (ב"ק סי' כג ס"ק לה) את דברי הרא"ש.
הרי לנו דעת הנתיבות והחזו"א שאם אמר הלקוח תכין ואני ייקח, נחשב למקח וממכר. אבל אם הזמין מוצר אצל אומן, נחשב האומן לשכיר ופועל.
.ולכאורה אולי יש לומר שכל הזמנה אצל אומן או אוכל אצל קייטרינג, לא נחשב לשכירות פועלים אלא למקח וממכר, ואם הלקוח מתחרט ולא רוצה לרכוש, לא נוכל לכפות עליו לשלם על ההזמנה. אלא שאם מחמת ההזמנה הגיע הפסדים לאומן, שאין לו אפשרות למכור את המוצר לאדם אחר, יתחייב מדין גרמי. ואם המזמין היה אנוס, פטור לגמרי.
ההזמנה בוצעה אבל טרם קיבל אותה הלקוח , אם שייך כאן בל תלין
ואולי ישנה ראיה לזה משו"ת מהר"א ששון (סימן קיט) והובא בקצוה"ח (סי' שלט סק"ג) ובגרעק"א (שם סעיף ו) באדם שהזמין סופר שיכתוב לו כתובה, ולא שילם לסופר על הכתובה האם המזמין עובר בבל תלין, וחידש המהר"א ששון שכיון שהקלף של הסופר, אינו נחשב לשכיר אלא כמוכר לו את הכתובה, ולכן אינו עובר בבל תלין. ורק אם עושה האומן בחומרים של בעה"ב נחשב לשכיר של בעה"ב, וכשמסיים האומן פעולתו חייב בעה"ב לשלם לו ועובר בבל תלין כשמעכב שכרו. והוכיח דבריו מדברי הרא"ש בתשובה הנ"ל שכיון שהכל של הפועל אינו חייב מדין קבלן אלא מדין גרמי.
לכאורה הרי לנו ראיה נוספת, שכל הזמנה שנעשית מחומרים של האומן, זה נחשב למקח וממכר, ולא לשכירות פועלים. ורק אם מזמין בעל מלאכה שיעבוד ברכוש או בחפצים של הלקוח נחשב לשכירות פועלים. ומשכך כל הזמנת אירוע קייטרינג זה נחשב למקח וממכר, ולא שכירות פועלים.
אבל זה לא נכון, ואין האמור לעיל דומה לנידו"ד הן אמת שבעל הקייטרינג קונה את המוצרים אבל כל מה שהוא קונה זה עבור המזמינים העתידיים שאחד מהם הוא אבי הבן הנוכחי מה גם שבעל קייטרינג שעושה עבודה הוא לא עושה אותה לעצמו בהבטחה שאח"כ יקנה ממנו המזמין את האוכל, אלא הוא ועובדיו מארגנים את כל האירוע שזה עריכת השולחנות, הגשה, מלצרות, איסוף הזבל, ומה שנשאר הם נותנים לבעל האירוע, ובסוף האירוע ניגש בעל הקייטרינג לבעל האירוע ומגיש לו חשבון על הכל, לכן זה ודאי לא דומה למקח וממכר אלא כפועל לכל דבר ועניין. זאת ועוד, איתא בגמ' ב"ק (קטז.:) "השוכר את הפועל להביא כרוב ודורמסקנין לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא נותן לו שכרו מושלם" והטעם בפשטות הוא מכיון דעביד שליח שליחותיה ויעויין בנתיבות (סי' שלה ס"ג) שכותב שיש חילוק בין אונס של פועל לבין אונס של בעה"ב שבאונס שאירע לפועל אין צריך בעה"ב לשלם אבל אונס שאירע לבעה"ב ודאי צריך לשלם לו כל מה שעשה, דמה לו לפועל מה שנאנס הבעה"ב, ואפי' כשלא נהנה הבעה"ב צריך לשלם כדמוכח מהתוס' (ב"מ עט. ד"ה אלא בספינה), עיי"ש, עכתוכ"ד הנתיבות, ובנידו"ד בעל הקייטרינג עשה את רוב ככל מלאכת ההכנה והבישול לכן יש לחייב את בעה"ב מאחר שעשה כן בשליחותו של הבעה"ב, [ובמאמר מוסגר גם אם לא נעשו כל הבישולים אלא רק נקנו המוצרים וההוצאות שהוציא בעל הקייטרינג עבור האירוע גם באופן יתכן שיש לחייב את אבי הבן שהרי בעל הקייטרינג הוציא הוצאות על פיו וקיי"ל בכמה מקומות בשו"ע שאם הוציא הוצאות על פיו חייב לשלם לו כמובא חו"מ סי' יד סעיף ה ברמ"א בדין לך ואני אבוא אחריך ובסי' צא סעיף ג' ז' בדין חנווני שנתן לפועל ועוד. ומוציא הוצאות על פיו לדעת רוב הפוסקים חייב מדין גרמי האמנם באונס בגרמי פטור (וחוץ מזה יכול בעל הקייטרינג לטעון קים לי כהרמב"ן וסייעתו שמחייבים בגרמי גם באונס.) אבל אם הזמנת המוצרים היתה עבור אירוע זה דהיינו במיוחד עבור אבי הבן אזי יתכן שיש לחייב את אבי הבן גם על זה, אבל בנידו"ד אין מזמינים מוצרים מיוחדים עבור אירוע ספציפי אלא מזמינים באופן כללי ויעויין עוד בנתיבות סי' שלג (סק"ה) ובסי' שג (סק"ג) שמביא חילוק בין אונס של הפועל לבין אונסו של בעה"ב.
מסקנה דמילתא
שיש לחייב את אבי הבן בתשלום עבור כל התשעים מנות במחיר של 70 ₪
בברכה
יגאל אלון
