לכבוד הרה"ג הרב מיכאל ש. שליט"א שלום רב! אחדשה"ט אענה בס"ד על מה שנשאלתי מכבודו על דבר אביו אשר הינו איש מבוגר , ה' יאריך בטוב ושנותיו בנעימים ש , כעת קשה עליו ההתנהלות היומיומית עד שהוא נזקק לתומך וסועד באופן קבוע , ועיקר הבעיה היא בעת שהוא נזקק להתפנות לצרכיו קשה לו להסתדר עם הטלית קטן מפאת הציציות שמשתלשלות הנה והנה , השאלה היא האם שרי להכניס את הציציות לתוך כפילות הכנף או לא , וגם אם כן , האם בשעה שמוציאים זאת אזי זה תעשה ולא מן העשוי או לא?
הנה המג"א (או"ח ס"ח סקי"ג ) הסתפק בזה האם יוצאים י"ח מצוות ציצית בהכנסת הפתילות לתוך הכנף או לא ,
וזאת עפ"י הגמ' במנחות (מא:) "אין ציצית אלא יוצא " ומפרש שלכאורה צריך שיצאו הציציות מחוץ להכנפות כדי שיהא אפשר לראותם ולא תחוב בתוכו , והוכיח מחמת דברי תו"ס בברכות (יח. ד"ה למחר ) דמשמע משם דיוצאים גם בתחובים תוך הכנפות וכו' , ומסיק שאין זה מעכב , ולכן ההולכים בין העכו"ם רשאים לתחוב הציציות בהכנפות אך בשעת הברכה יהיו מגולים , דברי מג"א אלו הובאו להלכה במשנ"ב (סקכ"ה ),והנה אם מתבוננים בדברי המג"א שאומר שההולכים בין הגויים רשאים לתחוב הציציות בה כנפות משמע שמעיקר הדין אין שום איסור , ואם יש איזה סיבה כלשהי אין שום בעיה להכניס הציציות בהכנפות , ובנידון המג"א מדובר בהליכה בין גויים , יוצא א"כ שבנידו"ד מדובר במקרה שאביך חושש שציציותיו יתלכלכו אין כל בעיה לתוחבם לתוך כפילות הכנפות, ומה שהוסיף המג"א דלעניין ברכה צריך לגלותם ע"ז אענה דאנו הספרדים מברכים על טלית גדול ומכוונים לפטור הט"ק
והמעיין במשנ"ב רואה שעיקר קפידתו של המשנ"ב היא על מנהג האשכנזים שהם כן נוהגים להוציא הציציות לבחוץ משא"כ למנהג הספרדים שאין מוציאין ציציות לחוץ , ולכן אין את הבעיה שמעלה הרב משנ"ב כלל וכלל , וכן ראיתי שהעלה בשו"ת אור יצחק (סי' יא) , ויעויין עוד בערוך השלחן (אות יז) ובשו"ת יצחק ירנן (ח"א סי' טו אות ח) ובשו"ת ברכת אפרים (סי' א) זאת ועוד , ראיתי בספר יסוד יוסף בהקדמת הספר בהנהגותיו הקדושות של הגה"ק רבי יוסף יאסקי אבד"ק דובנא והוא כותב (סעיף ה) ואני מצטט "להחביא הציציות תוך הכנפות בכל פעם שנכנסתי לבית הכסא כדעת ספר חסידים" [כוונתו לדברי הרב ספר חסידים אות תשע"ה ששם כתוב וז"ל : הנה שאול המלך כשעשה צרכיו לא היה המנטי'ל עליו , לכך יש כשעושין צרכיהן בבית הכסא מפשיטין את המקטורן וכל טלית שיש בו ציצית ע"כ ]
ולגבי מה ששאלת האם יש בזה תעשה ולא מן העשוי , והנה בסי' תרכ"ו מסיק הרמ"א שמותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור ומותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן , והב"ח מחמיר שקודם שמסכך צריך לפתוח דלתות הגג ומכיון שנעשה בהכשר אף שאח"כ סגר את הגג , וכ"ז שהגג סגור הסוכה פסולה מ"מ כשחוזר ופותח את הגג הסכך כשר ולא חשיב תעשה ולא מן העשוי , וסברא זו יכולה להתאים לנידו"ד שמכיון שעשיית הציציות היו בהכשר אף כשתפרן אח"כ בתוך הכנף ובשעה שהיו מובלעין ומכוסין בתפירה לכאורה נראה שאין לו ציצית, מ"מ כשמוציאן חוזרין לכשרותן של שעת עשייתן , סברא זו מצאתי בהערות הר צבי (פראנק) על טור בסי' ח [וחזר על הדברים באריכות רבה בשו"ת הר צבי (או"ח סי' ז)] ומעניין לציין שהרב פראנק הביא את שו"ת מהרש"ם (ח"ד סי' קמד ) שהעלה שאין בכך בעיה ולא מתבטל בכלל שם ציצית בכך . אח"כ ראיתי שהמהרש"ם חזר על דבריו בתוספת דברים בשו"ת דעת תורה על שו"ע או"ח (סי' ה) , ואע"פ שהרב פראנק תמה עליו במקצת שלא הזכיר דכל שנעשה מתחילה בהכשר והפסול אינו בגוף המצוה חוזר להכשירו ולא אמרינן בכה"ג דיפסול משום תעשה ולא מן העשוי, יש ליישב ואכמ"ל, אגב אורחא יוער שראיתי בקובץ המאור (תשרי תשי"ח , שנה תשיעית קונטרס א עמוד 8 ) מאמר של הרב מאיר אמסעל שמפלפל בדברי הרב פראנק דלעיל
עיי"ש, ויעויין עוד בשו"ת רבבות אפרים (או"ח סי' כג אות ה).
איך שיהיה אין ספק וברי וברור שאפשר לעשות זאת אפי' לכתחילה ולא אמרינן שיש בזה תולמ"ה
העולה מהמקובץ : שאביך הי"ו רשאי להכניס את הציציות בתוך הכנפות ללא כל חשש.
כל זה כתבתי לפי קוצ"ד וצויי"ם וימ"ן עבד לאל עליון אני יגאל אלון ס"ט
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים