האם אפשר לברך ברכת הלבנה כשהיא מכוסה בענן עבה או דק

תוכן עניינים

האם אפשר לברך ברכת הלבנה בתקופת החורף כשהיא מכוסה בענן עבה או דק

דברי האחרונים שאין לברך אפילו כשמכוסה בענן דק

כתב מרן החיד"א במורה באצבע, (סימן קפד) יזהר שתהא מאירה יפה, ואם יש אפילו ענן דק עליה, לא יברך. וכ"כ בספר כף החיים פלאג'י, (סימן לה אות יא) ובספר בן איש חי. (ויקרא כג)

והדבר ידוע דלשון "יזהר" אפילו באופן שיש צד איסור, אינו אסור מעיקר הדין אלא על דרך הזהירות. וכמו שכתב בבית יוסף אבן העזר (סימן קכא) וכ"כ הט"ז (סימן תרסד סוף סק"ו) דמה שכתב מרן בשו"ע שם ס"י אינו מן הדין אלא ממדת חסידות ומשו"ה כתב "יש מי שאומר שיש להזהר" שאינו דרך הלכה פסוקה וברורה. ע"ש. גם מרן החיד"א עצמו במחזיק ברכה (סימן תרל סק"א) כתב דלשון זה אינו מדינא הוא אלא זהירות בעלמא. וכ"כ מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו, וכ"כ הראש"ל הרה"ג יצחק יוסף שליט"א בספרו עין יצחק (חלק ג עמוד תקסה הערה ס)

דברי האחרונים שיש לברך כשמכוסה בענן דק

ובפרט שמבואר בשו"ת הרדב"ז (ח"א סימן שמא) והובא במגן אברהם סימן תכו סק"א, שאם המסך שעובר על פני הלבנה הוא ענן דק וקלוש, שעובר דרכו אור הלבנה, עד שנהנה ממנו, ויוכל להכיר בין איסר לפונדיון, וכיו"ב מהדברים הניכרים לאור הלבנה, אז בודאי שיוכל לברך עליה. ע"ש. וכ"כ האחרונים ומהם האליה רבה (סימן תכו סק"ו) והפר"ח (סק"א) ועוד, וכ"פ המשנה ברורה להלכה. (סק"ג)

אם הלבנה מכוסה לגמרי אך עדיין נהנין מאור הלבנה

וגדולה מזו ראיתי בספר מנחת פיתים להגר"מ אריק סימן תכו בשם שו"ת ספר יהושע סימן יד, דאם הרקיע צח ונהנין מאור הלבנה אף שאין רואין אותה בעצמה ג"כ יכולין לברך. וע"ש בסימן טו שהגאון מליסא השיג עליו והוא ז"ל חזר להעמיד דבריו. ע"ש. והובא בספר שערים המצוינים בהלכה (סימן צז סק"ז)

ובספר שולחן ערוך המקוצר (סימן עט הלכה א עיני יצחק הערה ב) כתב בשם חכמי תימן לברך ושכ"כ השתילי זתים סימן תכו סק"ב, ומהרי"ץ בעץ חיים דף קנ"ח ע"ב. ושכן הוא מנהג האשכנזים. ואף לבני ספרד יש לנקוט שיטה ממוצעת שהרי לדעת ספר יהושע רשאי לברך אף שאין נראית כלל אם נהנין מאור הלבנה כגון שהרקיע צח, וכל שכן בזה. ע"ש.

מה השיעור שנהנין מאור כשהיא מכוסה

ועיין באשל אברהם (בוטשאש סימן תכו) שכתב השיעור שיכולין לקדש במכוסת העבים באם רואים מחמתה רוב מהדברים הנראים לאורה בליל ג' ממולד, דהוא עיקר שורת הדין לברך עליה. (דמה שאין מברכין עד לאחר שבעה הוא על צד היותר טוב)

וכ"פ מרן זצ"ל בחזון עובדיה (חנוכה דיני ברכת הלבנה הלכה א. וע"ש עוד בהערה בד"ה והנה נשאלתי.)

מסקנה

אפשר לכתחילה לברך ברכת הלבנה כשהיא מכוסה בענן דק, ובפרט כשמדובר בציבור שבאו במוצאי שבת לברך וראו שהיא מכוסה בענן דק, שאין לעורר עליהם שלא יברכו, כי יש לחוש שישכחו מלברך כלל במשך השבוע כשהם טרודים במלאכתם. וכל שכן בזמן החורף שיש לחוש שהלבנה תתכסה יותר בענן בשאר ימות השבוע ולא יוכל לברך עליה כלל. ורק לאדם היחידי שיודע בעצמו שלא ישכח לברך והתקופה היא בזמן שמזג האויר תקין ויודע שלמחר יוכל לברך, יזהר לכתחלה מלברך וימתין למחר.

בברכה

אלון בן שבת

היו שותפים באחזקת בית ההוראה והמענה ההלכתי תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן מרתק ערוץ היוטיוב של כתר תורה

 

 

 

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים

Cookie settings
אנחנו מכבדים את פרטיותך
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה, להציג פרסומות או תוכן מותאמים ולנתח את התנועה באתר. בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות. מדיניות הפרטיות