גישה נכונה בלימוד ההלכה/ היחס הנכון בין תלמיד לרב
הנה כתב הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ (בהקדמה לספרו שערי יושר), וזל"ק: ולא כל אדם רוצה לתלות החסרון בעצמו, מחמת עומק המושג וחסרון המשיג. ושמעתי דבר נאה ומתקבל בשם גיסי המנוח הרה"ג מוה"ר שלמה זלמן בהר"ר קלמן אבעל מטעלז, בהא דמסופר בגמרא ב"ק (כ.) בסוגיא דזה נהנה וזה לא חסר, דרב חסדא בעי מרמי בר חמא, והשיב לו לכי תשמש לי, שקל סודרא כרך ליה. דבהשקפה ראשונה מתמיה, וביאר הרב הנ"ל, שהענין הוא שבדבר שצריך עיון ויגיעה תלוי עיקר הדבר, אם המתלמד מאמין במעלת המלמדו, אז אם לא יבין בראשונה, יתלה החסרון בעצמו, ויוסיף אומץ ליגע את עצמו "ואז יבין באחרונה", אבל אם דברי המלמדו קלים בעיניו, ולא שוה לו להתאמץ לעמול בהם, "אז אם לא יקבל הדברים במשקל הראשון יניחם או יבטלם בלבו ודיו", ולכן כאשר ידע רמי בר חמא וכו' ודפח"ח. עכ"ל.
שוב הופיע האי"ר וזרח הספר הבהיר "שלחן המערכת" למו"ר מרן הראש"ל שליט"א מהד' תש"פ, ושם (חלק א' עמ' כב ד"ה ושוב הראוני), הביא אומ'ר מן החד'ש, ובנה ציו'ן לדברי הגרש"ש הנ"ל.
שוב ראיתי שכבר נתבאר כן להדיא בדברי רבינו יונה בפירושו לאבות (פ"א מ"ד) וז"ל, והוי שותה בצמא את דבריהם כמו שנאמר "נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק" (משלי כז, ז), מי שהוא שבע מדברי תורה "ואין חפצו בהן" אפילו אומרים לו מרגליות בתורה, תבוס אותן נפשו. והרעב מהן ומתאוה לשמען, אפילו אומרים לו דבר בלא טעם, ימתק בפיהו וישמח בו, "שיודע שהוא אמת אחר שרבו אמרו". עכל"ק.
והיינו דהיכא שהתלמיד יודע את הערך האמיתי כלפי רבו, ויודע שמה שאומר הוא אמת, א"כ תמיד יתאוה לשמען, ולפיכך גם אם יאמר לו רבו דבר שנראה לו לכאורה בלא טעם, מ"מ יתאוה לשמעו קרי להבינו, ועי"ז כל מר יהפך לו למתוק שבסופו של דבר יבינו כראוי.
אולם מי שרואה דבר הלכה בשם גדול בתורה אך נפשו שבעה "ואין חפצו בהן", א"כ אפילו אומרים לו מרגליות בתורה, תבוס נפשו מהן. ודבריו הם יסוד גדול בשימושה של תורה ובפרט כאשר ניגשים לפסיקת ההלכה.
וע' לרבינו יוסף חיים בפתיחה לרב פעלים (חיו"ד ד"ה ויש), ובס' שארית יוסף להגר"י ידיד הלוי (חלק ב ח"מ סי' ז ד"ה ואחר), מה שכתבו בגנות אותם המשיגים נגד חכמי הדור ללא עיון כדבעי, ותולים החסרון אך ורק בגדול מהם.
וראה עוד לאאמו"ר עט"ר שליט"א בספר נתיבות החיים ח"ד (בקונטרס משובב נתיבות עמוד צו) מש"כ בזה להרב השואל, בשם הגרע"א (סימן קסו), דברי תוכחות ומוסר כיצד לחלוק על גדולים בלשון של זהורי'ת וביותר'ת הכבוד.
וע' מש"כ בזה הגר"א פאפו זיע"א (פלא יועץ ערך בזיון). ובמש"כ הגאון חזון איש באיגרתו להגר"א פלצינסקי זצ"ל בס' שלום יהודה (מועד סימן לג). ובס' עשות פרי טומבק עמוד תקכה.
וכעת ראיתי למו"ר הראש"ל שליט"א בספר הכללים "עין יצחק" חלק ד (כת"י) עמוד לב כלל כ, מש"כ בזה בארוכה כיד ה' הטובה עליו.
בברכה
ישראל סימן טוב
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד.