דינא דמלכותא בחוק החזרת מוצר תוך ארבע עשרה יום

דינא דמלכותא בחוק החזרת מוצר תוך ארבע עשרה יום

שאלה

ראובן קנה מכשיר חשמלי במחיר מסויים, למחרת הוא גילה שאת אותו המוצר הוא היה יכול לקנות דרך הרשת המקוונת במחיר זול בהרבה מהמחיר שהוא קנה, הוא חזר לחנות וביקש להחזיר את המוצר.

שמעון המוכר התנגד לכך מכמה סיבות:

ראשית אין שום פגם במוצר, ושנית טוען המוכר שהוא כבר הכניס את הכסף לקופה, ועם ביטול העסקה הוא יפסיד כסף.

ומכיון ששמעון המוכר היה אדם שבעברו היה בחור ישיבה הוא אמר לו טענות תורניות,

ראשית היה קניין בינינו ואין יכולת להשיב את המקח לאחר קניין. וחוץ מזה יש כאן "מחוסר אמנה" ואולי גם "מי שפרע" על מי שחוזר בו מהמקח. והוא הוסיף לטעון טענה יותר חזקה האם ניתן לקרוא לזה "מנהג הסוחרים" כאשר מנהג זה הונהג שלא עפ"י תורה ובחמסנות נגד רצון המוכר ובכפייתו לכך? שכן, המוכרים לא הנהיגו את זה וברוב המקרים הם גם לא מעוניינים בזה, ואדרבה בעבורם זה רק הפסד, אלא שהם הוכרחו לקבל את זה בעל כרחם מחמת החוק.

ואילו ראובן הקונה השיב:

מכיון שעפ"י החוק אפשר להחזיר מוצר תוך 14 יום, וגם הוא לא פתח עדיין את החבילה על בעל החנות להחזיר לו את כספו ולא מעניין אותו שום אחת מטענותיו של שמעון המוכר.

תשובה:

על המוכר להחזיר את הכסף לקונה בניכוי סכום שהוקבע בחוק על ביטול עסקה כדין. 

נימוקים:

בשנת תשע"א – 2010 הותקנו תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה). תקנות אלו נעשו בהתייעצות עם מספר שרים לא מבוטל והם: שר התקשורת, שר התיירות, שר התחבורה, שר הבריאות, שר החינוך, שר המדע, שר התרבות והספורט, ושר האוצר, וכן בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת.

תקנות אלו הם הוספה ותיקון לחוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981. ותקנה זו מאפשרת לקונה לחזור בו מקיום העסקה גם מבלי לתת הסבר מדוע אין הוא חפץ בקיום העסקה. פרק הזמן שניתן לחזור מעסקה נקבע ל- 14 יום, מטרת החוק היא סחר הוגן, וזאת בכדי לאפשר לרוכש לחזור בו מקיום העסקה, ומאידך להגדיל את אחוזי הקנייה, שכן, הלקוח לא יירתע מלבצע עיסקאות כשיודע שהוא יכול לבטל אותה תוך 14 יום, ובמידה והמוכר יסרב לבטל את העסקה רשאי הקונה להגיש תביעה לפיצוי של עד 10.000 ₪.

יצויין, ויודגש, שאי אפשר במסגרת קצרה זו לפרט את כל פרטי התקנה על שלל חלקיה, ובפרט שמשרד התעשייה המסחר והתעסוקה פרסמו חוברת מפורטת מה כלול בביטול ומה לא, כמו כן הם כתבו על ביטול עסקאות שנעשו דרך הרשת המקוונת, עסקאות מרחוק וכדו'.

והנה גדולי הרבנים דנו האם יש תוקף למנהג שבעצם ראשיתו היה מחמת חוק שחוקקו בכנסת ולא בא מרצון הציבור, ומאידך יש לציבור תועלת מכך.

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל (תחומין יב ' עמ, 290; וכן בקובץ הישר והטוב ניסן תשס"ו עמ' ט) כתב שהיות והמנהג נובע מכפייה של החוק, אין לו תוקף, וזאת פי על דברי שו"ת חת"ס (יו"ד סי' שי"ד) שלא יהפכו קנייני דרבנן להיות מהתורה היות והם אינם נובעים מרצונם הטוב של הסוחרים אלא מתקנת חכמים, ואלו דבריו: "נראה שרק במנהג סוחרים תקנו חכמים שיקנה, אבל קנין שנהגו מחמת דין ערכאות לא תקנו חכמים ערכאות לא תקנו חכמים שיקנה…".

יצויין ויודגש כבר כעת, שהרב גולדברג כתב שזה דווקא לגבי דרכי הקניין, אבל בתחומים אחרים יש ללכת אחר המנהג גם אם הצדדים לא היו מודעים לקיומו. (מובא בתחומין כרך לב' עמוד 271)

והנה ראיתי בשו"ת אגרות משה (חו"מ חלק א סי' עב וחו"מ חלק ב סי' נה) שכתב שמקורו של מנהג בחוק אינו פוגע בתוקפו, ולכן ודאי לא דין גרע דין המלכות ממנהג שבסתמא הוא כהתנו אדעתא דדין המלכות, וכ"ש שכן נוהגין כדין המדינה ונמצא שגם המנהג כן.

וכ"כ גם הרה"ג אשר וויס שליט"א (תחומין חלק לד (174 ובשו"ת עטרת דבורה (חו"מ לח) ציין שעצם קיומו של החוק אינו פוסל את המנהג להיות מנהג, ובפרט שפעמים רבות החוק עצמו משקף מנהג קודם לו שאומץ ידי על המחוקק .

לפיכך, מסתבר שלדעת הפוסקים הנ"ל אין לפסול מנהג מסוים שיצר החוק רק בגלל מקורו. ומשכך, חוק ביטול עיסקה מכיון הוא נעשה הן לטובת הצרכן והן לטובת המוכר הוא מחייב את שני הצדדים הנוגעים לעסקה בקיומה או בביטולה.

להרחבה נוספת בנושא זה, יעויין במאמרו של הרב דניאל כ"ץ מעמד מנהג שיצר החוק (בהוצאת מכון משפטי ארץ, טבת תשע"ה) 

זאת ועוד, מכיון שהחוק מאפשר לקונה לחזור בו מהעסקה הרי זה כאילו התנו במפורש לפני ביצוע העיסקה שאם רוצה הקונה לחזור בו הוא רשאי, ומשכך, אין כאן איסור ו/או קללת "מי שפרע" שהרי על דעת כן התבצע המקח, וזאת לאור דברי הגמ' ב"ב (ח:) רשאין בני העיר להתנות על המידות ועל השערים ועל שכר הפועלים ולהסיע על קיצתן, וכיון שהתנו כך אנשי העיר הרי כלל אנשי העיר מחוייבים לכך. ויש עוד מה להאריך בנושא זה ואכמ"ל.

בברכה

יגאל אלון

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

בעניין אשה שעובדת בטלמרקטינג  

הכנת טחינה בשבת

אוכל לבעלי חיים כשר לפסח

בעניין ביטול קבלת הנהגה טובה שקיבל בלא אמירת בלי נדר

העתקת חלק מדיסק או מספר דפים מתוך ספר שכתוב עליו כל הזכויות שמורות

נושא: בעניין האם יש איסור לעבוד כמפקח מטעם העירייה

ההילולא

של רבי יצחק אבוחצירא

ההילולא הגדולה שתתקיים השנה ברוב פאר והדר.
אל תפספסו!

להשתתפות בהילולא חייגו- 058-648-9827

העלון השבועי

מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.