דין אכסנאי (אורח)

א בגמרא שבת כג. אמר רב ששת, אכסנאי חייב בנר חנוכה. אמר רב זירא, מריש כי הוינא בי רב, הוינא משתתפנא בפריטי בהדי אושפזאי, לבתר דנסיבנא איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא, דקא מדלקי עלי בגו ביתאי. (ופירש רש"י לבתר דנסיבנא, ופעמים שהייתי אכסנאי ללמוד תורה).

וכן פסק השולחן ערוך סימן תרעז סעיף א, אכנסאי שאין מדליקין עליו בביתו, אינו יוצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בשל בעל הבית, אלא צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה. ואם מדליקים עליו בביתו אינו צריך יותר. ואם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו. ע"כ.

לכן, מי שמתארח באיזה מקום בחנוכה ואוכל וישן שם, צריך להשתתף עם בעל הבית בשמן של הדלקת הנרות, שיתן לו פרוטה ויקנה לו חלק בשמן ובכך יוצא ידי חובה בהדלקת הנרות. (או אפשר שיעשו קנין סודר, שהאורח יתן איזה בגד או עט וכדומה לבעל הבית ויגביה אותו ובכך יקנה לו חלק בשמן, וכמו כן אפשר שבעל הבית יקנה לו חלק בשמן בקנין אודיתא, דהיינו שיאמר שהוא "מודה" שיש לאורח שלו חלק בשמן.)

ב ראוי שבעל הבית יוסיף מעט שמן מהרגיל בשביל האורח ובכך ניכר השתתפותו. ועכ"פ אין זה חובה שהרי הפרי חדש כתב שאין צריך להוסיף כלל עבור האורח. (משנה ברורה ס"ק ג, ואין צריך להחמיר כדעת הא"ר להוסיף עבור האורח שיעור חצי שעה, שעה"צ ח ע"ש)

ג דין אכסנאי הוא דוקא שאין אשתו או אחד מבניו מדליקים עליו בביתו, אבל אם מדליקים עליו בביתו אינו צריך להשתתף עם בעל הבית כלל, ויוצא ידי חובה בהדלקת בני ביתו עבורו.

ד אם בעל הבית אינו מדקדק עם האורח על כל ההוצאות בעבור תשלום קצוב נותן לו כל צרכי אכילה ושתיה ולינה, אם כן בוודאי מקנה הוא לו גם חלק בשמן ואין צריך להשתתף עמו. (גן המלך סימן מא, והובא בחזון עובדיה חנוכה עמוד קמה ע"ש באורך שאף שיש שחלקו על זה העיקר כדברי הרב גן המלך)

ה מה שכתב שולחן ערוך שאם יש לו פתח לעצמו צריך להדליק בפתחו, זהו בזמנם שהיו מדליקים בחוץ לפרסומי ניסא אבל היום שמדליקים בפנים ממש, אינו צריך להדליק גם ביש לו פתח בפני עצמו. (ראשונים, והביאם בחזו"ע שם עמוד קמד-קמה ע"ש)

ו אין האורח רשאי להחמיר על עצמו להדליק נר בחדרו בברכה ויש כאן חשש ברכה לבטלה. (בית יוסף הביא להתרומת הדשן סימן קא שכתב שאם רוצה להיות מן המהדרים רשאי לברך, וכתב עליו שאין לסמוך על זה לברך ברכה שאינה צריכה. וכ"כ בחזו"ע שם עמוד קמט ואילך.

ז אם האפסנאי מסופק אם אשתו מדליקה נרות חנוכה בביתו, ויש לו פתח בפני עצמו, רשאי להדליק ולברך. (חזו"ע עמוד קנא ע"ש שיש בזה ספק ספיקא לברך)

בחורי ישיבות

בחורי ישיבות יוצאים ידי חובת הדלקת נרות במה שהורים מדליקים עליהם בביתם. (חזו"ע עמוד קמד ואילך)

בחור ישיבה שהוריו גרים בחוץ לארץ

בחור שהוריו גרים בחוץ לארץ ובמקומם עדיין לא שקעה החמה (וכגון בארצות המערב ואמריקה שהשעה מאוחרת מארץ ישראל) אף על פי כן יוצא ידי חובה בהדלקתם שידליקו בהגיע הזמן שאצלם.

וצריך שיהיה הדבר ברור שעדיין הוריו לא הדליקו, כמו באמריקה שהשקיעה מאורחת 7 שעות מארץ ישראל, אבל באירופה יש מקומות שההפרש הוא שעה או פחות, ופעמים שמדליקים בזמן פלג המנחה שהוא שעה ורבע קודם השקיעה.

אולם אם ירצו יכולים להדליק כאן בארץ ישראל בעצמם בברכה קודם שהגיע זמן ההדלקה בחוץ לארץ אצל הוריהם. (ילקוט יוסף עמוד תצג ושכ"כ בשלמי מועד עמוד רד בשם הגרשז"א)

וכן להיפך בחור שנמצא באמריקה יוצא ידי חובה במה שהוריו הדליקו כבר בארץ ישראל . (ראה מנחת שלמה תנייינא סימן נח אות ד)

בן נשוי סמוך על שולחן אביו

בן נשוי הסמוך על שולחן אביו ויש לו חדר מיוחד והוא לן שם, אינו חייב להדליק נר חנוכה בפני עצמו, וגם א"צ להשתתף בפרוטות, ויוצא ידי חובה בהדלקה של אביו. וגם אינו רשאי להחמיר לברך באופן שמדליקים בכל זאת בפני עצמו בחדרו. (חזו"ע עמוד קנב)

מי שהולך להתארח בערב שבת אצל אחרים

אם חוזרים בערב לישון בביתם ידליקו בביתם משיגיע זמן פלג המנחה שהוא שעה ורבע קודם השקיעה, ואם יוצא מביתו לפני פלג המנחה ידליק היכן שמתארח או ישתתף בפרוטה עם בעל הבית שם וכדין אכסנאי.

ואם אינם חוזרים לישון בביתם ידליקו היכן שמתארחים וכדין אכסנאי, (אור לציון. וזה אפילו אם יוצאים אחר פלג המנחה דאף שבערב שבת אפשר להדליק בפלג המנחה, מ"מ אין זה עיקר זמן ההדלקה שהיא הצאת הכוכבים אלא זה רק הכשר מצוה שידליק מבעוד יום כדי שידלק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים, עיין תרומת הדשן סימן קב)

ובמוצאי שבת לא ידליקו שם אלא כשיחזרו לביתם ידליקו בבית. (חזו"ע עמוד קנה', ואור לציון)

מי שמתארח בחנוכה אצל אחרים וחוזר וישן בביתו

כתב מהר"י כ"ץ בשו"ת שארית יוסף סימן עג שעיקר הדלקת נרות הולך אחר מקום השינה ולא אחר מקום האכילה ולפי"ז כתב בחזו"ע עמוד קנה' שאין להדליק היכן שמתארח אלא ידליק בביתו כשיחזור בערב לישון שם.

חיילים המשרתים בצבא

חיילים ספרדים המשרתים בצבא אינם צריכים להדליק נרות ויוצאים ידי חובה בהדלקת הוריהם.

ואם נמצאים במקום שאין רואים נר חנוכה כלל יכולים להדליק בתוך המחנה בברכה, ואם נמצאים בשטח פתוח על פני השדה ידליקו בלא ברכה (מאחר ויש מחלוקת בפוסקים אם החיוב להדליק הוא דווקא כשיש בית או אפילו בלא בית)

מי שהוא מחוסר בית

ידליק ללא ברכה

הנמצא במטוס, ברכבת, בספינה.

ידליק פנס ללא ברכה שאין לברך על אור החשמל לנרות חנוכה (חזו"ע עמוד צז וע"ש שהשיג על הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב שכתבו לברך על אור השמל, ומכאן יש להעיר על מש"כ בספר כי בא מועד סימן תרעז סעיף מ לברך על אור החשמל בנידונו ע"ש)

 ובספינה אם אינה מקורה אפילו על נר ממש לא יברך כיון שיש פוסקים שסוברים שצריך קירוי כעין בית וכנ"ל.

ולכתחילה ידליק הפנס חצי שעה, ואם לא מאפשרים לו הצוות המטוס, ידליק רגע אחד ויכבה.

בית מלון, צימר

ההולך להתארח בבית מלון לכתחילה יש לו להדליק בחדרו, אלא שהנהלת המלון לא מאפשרת זאת ולכן יש לו להשתתף עם המלון בפרוטה בשמן ויוצא ידי חובה במה שמדליקים בלובי של המלון (אף שהוא שילם כבר על שירותי המלון, מכל מקום עדיין יש דברים שאינם כלולים כמו שתיה קרה מוגזת שנמצאת במקום מיועד לכך וכדומה, ולכן יש לבקש שיקנו לו חלק בשמן)

אם אשתו מדלקת עליו בביתו פטור הוא מהדלקה במלון. (אולם בצימר אם נמצא הוא בבקתה אחת ואינו אוכל כלל היכן שנמצא בעל הבית, יש לצדד בזה שידליק על פי דברי ספר בית דוד סימן תעג, ועוד חזון למועד)

חתן ביום חופתו

כתב מורי הרב משה פנירי שליט"א בספרו בית חתנים חלק ב פרק כא הערה ט בשם רבו חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל דכיון שלענין הדלקת נרות מקום לינה הוא העיקר וכמו שפסק בשו"ע סימן תרעז ס"א כדעת הרא"ש בזה, (ולעיל הבאתי שכ"כ בשו"ת שארית יוסף) הלכך יש להחתן להדליק נרות כשיחזור לביתו אחרי החתונה.

והטוב ביותר שיקבע דירתו באותה הדירה כבר בשעות הצהרים קודם החתונה וידליק בצאת הכוכבים, (שזה אפשרי כי הזמן הוא בד"כ בשעה 17:00 בארץ ישראל) או לכל הפחות ימנה שליח שידליק בביתו במקומו. וציין אליו הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף על חנוכה עמוד תקו. ע"ש בזה.

 בברכה

אלון בן שבת