דיני משלוח מנות

דיני משלוח מנות

כתב שולחן ערוך סימן תרצה סעיף ד חייב אדם לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח.

ומקור הדין הוא מהגמרא מגילה ז. וכ"פ הרמב"ם פ"ב מהלכות מגילה הט"ו.

הטעם למצות משלוח מנות

מצינו שני טעמים עיקריים

א רבי שלמה אלקבץ בספרו מנות הלוי (דף רח ע"א בד"ה והיהודים, השני) כתב וז"ל: ויתקנו משלוח מנות איש לרעהו, כמו שהיה עניינם להקהל כאיש אחד ולעמוד על נפשם, כל אחד עם חבירו, היפך דברי איש צר ואויב שאמר על בנ"י, ישנו עם אחד מפוזר "ומפורד" , שיש ביניהם פירוד לבבות. ע"כ.

ומבואר הטעם למשלוח מנות בכדי להרבות אהבה ואחוה בין איש ובין רעהו.

ב תרומת הדשן סימן קיא כתב שהטעם למשלוח מנות בכדי שיהיה לכל אחד ואחד סיפק לקיים סעודת הפורים כהלכה.

ויש הפרש גדול למעשה בין שני הטעמים, ולדינא אנו חוששים לשני הטעמים וכפי שיתבאר.

בשר ועוף חי

מעיקר הדין יוצאים ידי חובה גם במנת בשר חי ואין צריך שיהיה מבושל בדווקא. אולם בעוף חי ממש שלא נשחט אין יוצאים ידי חובה. (פרי חדש סימן תרצה ס"ד, וחולק בזה על מהרי"ל ומגן אברהם. וכן העלה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה – פורים עמוד קיח בהערה)

אם שלח עוף שחוט ונמצא טרף, צריך לחזור ולשלוח שוב. חזו"ע הערה מא.

ואפילו אם שלח בשר שאינו חלק בית יוסף לספרדי, אף שהוא כשר לבני אשכנז, לא יצא ידי חובה. חזו"ע הערה מב בד"ה ודע.

מנות עם חומר משמר (קופסאות שימורים)

אפשר ליתן למשלוח מנות מקופסאות שימורים כמו סרדינים וכיוצא בזה אף שיש בהם חומר משמר ועומדים הם לזמן רב, ואין לחוש שלא יאכלם בסעודת הפורים וישמרם לזמן אחר, ולא דמי לעופות חיים שבהם חוששים פן יחוס עליהם וימנע מלשחטם מיד. (חזו"ע פורים ודלא כמו שנסתפק בזה בספר מועדים וזמנים חלק ב ס"ס נד)

בגדים וסדינים, טבק הרחה וקופסת סגריות

אין יוצאים ידי חובה במשלוח מנות של בגדים וסדינים וטבק הרחה וקפוסת סגריות וכיו"ב כל שאינו דבר מאכל, שהרי לדעת תרומת הדשן הטעם הוא בכדי שיהיה לאדם יכולת לקיים את סעודת הפורים ולכן צריך דברי מאכל בדוקא.

נתינת מעות

אין יוצאים ידי חובה בנתינת מעות אפילו שיכול לקנות בהם דברי מאכל. (תרומת הדשן ושלא כדעת שו"ת הלכות קטנות)

חידושי תורה

השולח לחבירו חידושי תורה ופרפראות אינו יוצא ידי חובה. ושלא כמו שכתב בירחון המאסף שיוצאים בזה ידי חובה לשני הטעמים, הן לטעמו של הרב מנות הלוי שהוא בכדי להרבות אהבה ואחוה, והן לטעמו של תרומת הדשן שהוא בכדי שיהיה לאדם צרכי סעודת הפורים, מאחר וכל מטרת הסעודה היא להרבות בשמחה, ופיקודי ה' ישרים משמחי לב. והובא בחזו"ע עמוד קכג וכתב ע"ז דדברים הללו אינם אלא דרשות בעלמא ואינם הלכה, דמשלוח "מנות" בעינן וליכא.

משקה ודבר מאכל, שני מיני משקים

יוצאים ידי חובה גם בבשר ובקבוק יין וא"צ שני מיני אוכלים בדוקא, כיון ששתיה בכלל אכילה היא. (תרומת הדשן)

ואפילו שלח שני מיני משקים בלבד יצא, וכדכתיב לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים (משנה ברורה ס"ק כ)

וטוב להדר ולשלוח שני מיני אוכלין (חזו"ע קכד ושכן משמע מגרסת ר"ח במגילה ז: ע"ש.)

מין אחד של מאכל ושני סוגי חתיכות בשר             

מין אחד של מאכל כגון אורז שבישלו בשתי קדירות הדבר פשוט שאינו יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות דסוף סוף הוא סוג תבשיל אחד.

אולם אם עשה כל תבשיל אורז בתיבול ובטעם שונה הרי זה נחשב כשני מינים. (וכמו שמצינו לענין מלאכת בורר במשנה ברורה סימן שיט ס"ק טו דבשר צלי ומבושל חשוב כשני מינים , וכן מוכח מהשולחן ערוך בסימן תקנב סעיף ג לענין סעודה המפסקת בערב ט באב שאין לאכול שני תבשילין דאפילו מין אחד בשתי קדרות חשיב שני תבשילין. וביאר המשנה ברורה שם שהכונה שבקדרה אחד עשאו בלילה עבה ובקדרה האחרת עשה בלילה עבה ולכן חשוב כשני תבשילין אף שהן ממין אחד ממש.)

ולענין חתיכות בשר בהמה מאברים שונים כתב בחזון עובדיה עמוד קכה דחשיבי שני מינים וכל שכן אם הן חיות ולא מבושלות כי הדבר בידו לעשות חלקן צלויים וחלקן מבושלים.

והביא שם מש"כ בספר דבר בעתו בחלק שמר תם, כי איברי הבעלי חיים שונים וחלוקים בחומריותם וטבעם וטעמם, ולא ישוה טעם אבר אחד לרעהו שבאותו בעל חי עצמו, ולכן כל אבר למנה בפני עצמה נחשב הוא ודי במין אחד. והובא בארחות חיים סימן תרצה ס"ק יב.

ולכן גם בשני חתיכות עוף כמו חזה עוף והשוק וכל שכן בשר העוף עם האיברים הפנימיים כמו הכבד והטחול חשובים כשני מינים לענין משלוח מנות. ואפילו ירכיים של העוף והשוקיים נחשבים כשני מינים לענין זה דסוף סוף יש הבדל בחומריותם ובטעמם. (וראה חזון עובדיה שבת ד עמוד קפט בהערה בד"ה כתב הפמ"ג שכתב שחלקים שונים מן העוף כגון חזה, ושוק, וכנפים, נחשבים למין אחד ולא שייך בהם ברירה וכמ"ש הארחות חיים (מלאכות שבת כז) בשם רבינו פרץ, שחתיכות של בשר לא שייך בהם דין בורר. ועכ"פ אין זה ללמוד מזה דלא חשיב כשני מנות לענין משלוח מנות, דאף שהם חשובים כשני מנות מחמת טעמם וחומריותם, אין בהם דין בורר דסוף סוף מין אחד הם. ודו"ק.)

דג או עוף מצופה בביצה – שניצל

שניצל דג או עוף שהוא מצופה בביצה ופרורי לחם וכן בצק ממולא בשר שנקרא פסטיל או סיגרים וכן סמבוסק הנכון להוסיף להם עוד תבשיל בכדי שיהיה בודאי שני מנות. (חזו"ע קכו – קכח)

פת ותבשיל

נחשב לשתי מנות. (כף החיים סימן תרצה ס"ק מב)

שיעור סעודה במשלוח מנות

טוב שיהיה בהם שיעור סעודה וכמו שכתב כן בשו"ת זרע יעקב ס"ס יא דומיא דמתנות לאביונים.

ובערוך השולחן סט"ו כתב שנ"ל שאין יוצאים בכזית או ברביעית, אלא בעינן מנה יפה, שזהו לשון מנות, וכענין חתיכה הראויה להתכבד שהוא דבר חשוב. והשולחים חתיכות קטנות לא יצאו.

ועכ"פ מעיקר הדין יוצאים ידי חובה גם כשאין שיעור סעודה וכמו שכתב בלקט יושר עמוד קנח שיוצאים אפילו בתאנה אחת ותמרה אחת אע"פ שאין בשניהם שוה פרוטה. והובא כ"ז בחזו"ע עמוד קל בהערה יז ע"ש.

מנות יקרות לפי ערך הנותן

כתב בחזון עובדיה וז"ל: ראוי להזהר במצות משלוח מנות, שיהיו שתי המנות יקרות וחשובות, לפי ערך הנותן, כדי להראות חיבה וריעות למקבל, ואם המקבל עשיר ביותר, טוב שיהיו גם לפי ערך המקבל.

להפריד המנות בשתי כלים נפרדים

מי ששולח לחבירו שני מנות בכלי אחד וכגון שמניח בכלי שקדים ואגוזים וסוכריות שהם כמה מינים, יוצא בזה ידי חובה ואין צריך להפרידם בדווקא כל מין בפני עצמו בכלי מיוחד. כ"כ הגאון הרב שלום משאש זצ"ל בשו"ת שמש ומגן חלק ב סוף סימן נו ודחה בזה סברת התורה לשמה סימן קפט והובא בבן איש חי פרשת תצוה אות טז. וכן העלה בחזון עובדיה עמוד קלב הערה יט ע"ש.

אם צריך להקפיד רק במשלוח הראשון או בכולם

כל שקיים מצות משלוח מנות פעם אחת כהלכתה, אם רוצה להרבות ריעים ולשלוח עוד ועוד מנות אין צריך להקפיד בכל הדינים הנ"ל כיון שכבר יצא ידי חובה.

חזו"ע קלג ודחה בזה מה שכתב בספר תורת אביגדור סימן תרצה שכתב: נ"ל שאפילו אם כבר שלח שתי מנות לרעהו, ויצא ידי חובתו, כשרוצה לשלוח עוד מנות לריע אחר, מחוייב לשלוח לו שתי מנות, שאע"פ שקיים המצוה, מכל מקום כיון שמצוה לשלוח לעוד ריעים, צריך לשלוח מנות כראוי. וכו' ע"ש.

להרבות במשלוח מנות

כל המרבה לשלוח מנות לריעים הרי זה משובח שעל ידי זה מרבים חיבה וריעות בן אדם לחבירו. כ"כ הרמב"ם פרק ב מהלכות מגילה הט"ו וכ"פ בשו"ע סימן תרצה ס"ד.

משלוח מנות לפני סעודת פורים

טוב שלא לעשות סעודת פורים עד לאחר שיקיים מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים. ומכל מקום אין זה מעכב כלל ואף אם נתן אחרי הסעודה יצא וכמו שכתוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו.

ומותר לכתחילה לטעום מעט קודם המשלוח מנות. חזו"ע קלה

מיני מתיקה למשלוח מנות

המנהג לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות וכמו שכתב בשיורי כנה"ג סימן תרצה הגה"ט אות י. וכ"פ בחזו"ע קלה.

ואפילו  אם המקבל אינו יכול לאכלם מטעמי בריאות כגון שהוא חולה סוכרת, בכל זאת יוצא ידי חובה כיון שראויים הם לבני ביתו. יביע אומר חלק ט סימן עד במילואים.

משלוח מנות ביום

מצות משלוח מנות ביום ולא בלילה. כ"כ הרמ"א.

נשים במשלוח מנות

אשה חייבת במשלוח מנות, ואשה תשלח לרעותה ואיש ישלח לרעהו. (רמ"א. לפי שגם הנשים היו באותו הנס.)

וכן אשה נשואה אינה יוצאת ידי חובה במשלוח מנות של בעלה.

בן סמוך על שולחן אביו וקטן

בנים או בנות הסמוכים על שולחן אביהם, אם הם מעל גיל מצוות (יג' שנה או לבת יב' שנה) חייבים במשלוח מנות. כ"כ בלקט יושר עמוד קנח שמהרא"י היה מחנך בניו למשלוח מנות. וכמדומה שהיו לכל היותר בני ט"ו שנה. והנשים שלחו מנות לרבנית. והרבנית ג"כ שלחה להן. ע"כ.

קטנים שהגיעו לגיל חינוך טוב לחנכם למצוה זו. חזו"ע קמב.

שולח מנות לגוי או למי שאינו שומר תורה ומצוות

השולח מנות לגוי לא יצא שאינו בכלל רעהו. חוות יאיר (מקור חיים סימן תרצה ס"ג)

ואם שולח למי שאינו שומר תורה ומצוות ומחלל שבת בפרהסיא, אם הוא בגדר תינוק שנשבה בדיעבד יצא, אבל אם הוא מורד בקדוש ברוך הוא, לא יצא. חזו"ע קמב סוף הערה ל.

עני המתפרנס מן הצדקה

גם עני חייב במשלוח מנותויכול להחליף המנות עם חבירו העני שכל אחד יתן לחבירו מהסעודה שלו, וכמו שאמרו בגמרא מגילה ז: מחלפי סעודתייהו להדדי, וכ"פ בשולחן ערוך.

אבל אם נותן לו המשלוח מנות מתנה על מנת להחזיר לא יצא ידי חובה.פרי מגדים מש"ז סימן תרצד.

משלוח מנות על ידי שליח או קטן או גוי

מעיקר הדין אין צריך ליתן המשלוח מנות על ידי שליח בדוקא, ויכול ליתן בעצמו. ואם יכול להדר לכל הפחות במשלוח אחד שיעשה על ידי שליח, עדיף וכמו שכ"כ החת"ס (גיטין כב:) וראה חזו"ע קמג- קמה מש"כ בזה.

והשולח מנות על ידי גוי או קטן,גם כן יצא ידי חובה. חזו"ע שם בשם מהר"י אסאד והחת"ס ועוד.

אין צריך לברר אם הגיעו המנות למי שנשלחו אליו, שחזקה שליח עושה שליחותו, אבל אם נשלחו על ידי קטן, צריך לברר. יביע אומר חלק ט סימן עא)

להזמין משלוח מנות מהחנות במשלוח לחבירו

מי שנגש לחנות ומזמין מנות לשולחם לחבירו, יוצא ידי חובתו, ואפילו אם משלם בהקפה יוצא ידי חובה. חזו"ע  קמה בהערה ד"ה מי.

שולח מנות לקטן

השולח מנות לקטן, לא יצא ידי חובה. חזו"ע הערה לז בשם מאורי אור ובית עובד. ע"ש.

משלוח מנות בעילום שם

השולח מנות בעילום שם לא יצא ידי חובה, שהרי לפי טעמו של הרב מנות הלוי שהוא להרבות אהבה ואחוה, אינו שייך כאן שהרי אינו יודע ממי קיבל, וכבר כתבנו בתחילה שאנו חוששים לשני הטעמים להלכה.

תושב חו"ל ששולח מנות לארץ ישראל קודם פורים, וכן בן עיר פרזות ששלח לבן כרך ולהיפך

מי שקורא המגילה בי"ד ושלח מנות למי שקורא המגילה בט"ו, אם יודע שהמקבל יאכל המנות בט"ו, יוצא ידי חובה.

וכן מי שהוא גר בחוץ לארץ ורוצה לשלוח מנות לחבירו בארץ ישראל קודם הפורים בכדי שיגיע אליו בחג הפורים, יוצא ידי חובתו באופן שאכן המשלוח הגיע לחבירו ביום הפורים.

בספר יד אהרון (אלפנדרי) הוכיח כן מדברי בעל המאור שכתב שלא יתן המתנות לאביונים קודם הפורים שמא העניים ישתמשו במעות קודם הפורים. ומשמע שאם יודע בבירור שלא ישתמשו בהן עד הפורים יכול ליתנם קודם הפורים, ואם כן הוא הדין למצות משלוח מנות. וכ"פ בחזו"ע הערה מו.

מי שקורא המגילה בט"ו ושלח מנות בי"ד באדר למי שקורא המגילה בי"ד יצא ידי חובתו.

מי שקורא המגילה בי"ד ושלח ביום ט"ו משלוח מנות למי שהוא קורא המגילה בט"ו, לא יצא ידי חובה כיון שאינו כבר יום שמחה בשבילו כלל. כ"כ בשו"ת אהל יוסף מולכו סימן טו.

מי שקורא המגילה בט"ו ושלח מנות ביום ט"ו למי שקורא המגילה בי"ד, לא יצא ידי חובה, כיון שאינו מחוייב כמוהו בשמחת היום ולגביו כבר עבר חג הפורים. חזו"ע הערה מז וחלק בזה על" הגר"מ מזוז שליט"א בסנסן ליאיר עמוד רח שכתב שיוצאים ידי חובה כיון שהולכים אחרי הנותן ולא אחרי המקבל.

מי ששלח מנות לחבירו ולא קיבלם עד שעבר פורים, לא יצא ידי חובתו, ופשוט.

בברכה

אלון בן שבת

היו שותפים בזכות החזקת המענה היומי ובית ההוראה הכנסו עכשיו כאן – תרומה

https://youtu.be/ObTZ6xOHhMI לצפיה בשיעור וידאו על משלוח מנות בערוץ היוטיוב שלנו