האם מותר להלשין לעירייה לתוספת בניה כאשר על פי דין תורה אין היזק ראיה?

שאלה: ראובן בונה מול שמעון במרחק של 4 מטר שאינו נקרא היזק ראיה על פי ההלכה [כי עפ"י ההלכה די במרחק 4 אמות] אלא שעל פי חוק העירייה והמועצה המקומית אסור לבנות במרחק כזה מכיון שעל פי החוק צריך להיות המרחק לפחות בין 6-8 מטר, וכמובן שאם מישהו יתנגד אזי העיריה תמנע בצורה כזו או אחרת את המשך הבניה, שמעון רוצה להתלונן על ראובן למועצה המקומית, וראובן אומר לו מה לנו ולחוקי העירייה הרי לפי ההלכה הרחקתי למעלה מארבע אמות. השאלה הנידונה היא האם מתחשבים בחוק זה שלכאורה נוגד את ההלכה.

תשובה: אע"פ שמהדין מספיק הרחקה של 4 אמות כמובא בב"ב (כב.) וכך לכאורה נפסק בחו"מ (סי' קנד סעיף כא) בכל זאת אסור לראובן לבנות במרחק של 4 מטר אלא עליו להרחיק את המרחק שהחוק קובע שזה בין 6-8 מטר מהטעם הפשוט שבזמננו תרבות הדיור השתנתה ויש להרחיק כפי החוק שנוהג היום שזה הת.ב.ע., (תכנית בינוי ערים) וגם הרב אלישיב טוען שבזמננו יש להרחיק עפ"י החוק (אשרי האיש, חלק חו"מ ענייני בניה עמוד קלג, אות לה)

וצ"ל שהטעם לדבר הוא שדיני הרחקה הם בסך הכל מנהג בני אדם, ובזמן חז"ל קבעו שיעור הרחקה של ד' אמות אע"פ שזה היה עדיין מאפיל על חלון חברו לא הקפידו על זה והיום כן מקפידים על זה מה גם שאחת הסיבות להרחקה של ד' אמות היא משום דוושא, דהיינו מה שדשין ברגל בין שני הכתלים תמיד, וזה מועיל להקשות את קרקעית יסודות הכתלים בכדי שלא יתמוטטו כך כתב רש"י (דף כב: ד"ה דוושא דהכא) וכך פסק גם בשו"ע (סי' קנה סעיף יב)

זאת ועוד מובא בשו"ת דבר אברהם (כהנא שפירא, ח"א סי' כט) שם הוא דן בתקנת הקהילות שלא יבנה אדם בית דירה סמוך לבית חברו אלא בהרחקת י' אמות [5 מטר] בעיר גדולה, וכ' אמה [עשרים מטר] בכפר, והוא דן שם בתוקפה של התקנה זו. וחוץ כאן בארץ ישארל ואני מניח שבעוד מדינות בעולם בעניין זה אין השלטונות באים נגד ההלכה וכן לא משנים את ההלכה אלא מה שהשתנה כאן זו שינוי צורת תרבות הדיור שכתוצאה מכך נגזרת ההלכה, בפרט שצורת הבניה הנהוגה כיום היא לגבהים דהיינו בניינים רבי קומות וכל מי שבא לבנות בניין צריך להתנהג כפי צורת הבניה הנהוגה, ויש לזה הרבה ראיות שמנהג קובע את ההלכה בפרט בדיני שכנים, דוגמא לדבר זה כמו שרואים בריש בב"ב "הכל כמנהג המדינה".

גם בשו"ת מהריט"ץ (סי' רנג) כתב בדין הרחקה של היזק ראיה הוא כותב ואם יש מנהג קבוע בעיר הולכים אחריו ובארצנו צפת מעולם לא בא לידנו תביעת היזק ראיה בריחוק מקום הרבה. לא זו אלא אף זו, גם האגודה בסוגיה בב"ב (פרק א אות יג) טוען שישנו הבדל בין הרחקה מכנגד בית שזה ד' אמות לבין הרחקה מבית כנסת שצריך אורה יותר גדולה שם ההרחקה צריכה להיות יותר, ויעויין עוד בכנסת הגדולה (חו"מ סי' קנד הגהות טור אות עח) שכתב שאע"פ שצריך להרחיק מבית כנסת יותר מד' אמות אבל אין חיוב להרחיק יותר משמונה אמות, ויעויין עוד בדגול מרבבה (או"ח סי' קנ סעיף ד) ובהגהות גרעק"א (או"ח סי' קנ ס"ד) וכן פסק במשנ"ב (סי' קנ ס"ק ט) וא"כ בזמנינו שיש שינוי מהותי בצורת הדיור ואיכות שימוש במגורים נשתנתה מזמן חז"ל לזמנינו ושטחי הבניה מתוכננים עפ"י חוו"ד של מומחים והם עצמם מייעדים מרחב פנוי ובלתי בנוי של 6-7 מטר בכדי שהחלון ימלא את ייעודו להכניס אור לבית ומתחשבים בדיירים בכדי שלא תהיה להם האפלה לכן הם קבעו מרחק של בין 6 מטר לשמונה מטרס בין בניין לבניין

מסקנה
לכן אסור לראובן לבנות במרחק של 4 מטר אל עליו להתחשב בחוקי הבניה של העירייה וומאידך על שמעון לפנות לביה"ד ועל ביה"ד להתחשב בתקנות העירייה הנוגעות לבניה כך פסק גם הרב אלישיב בספר אשרי האיש חו"מ עינייני בניה דף קלג סוף אות לח.

בברכה

יגאל אלון