שאלה

האם מותר להשוות בין החכמים, לומר חכם זה גדול מחכם זה?

תשובה

מעשה דרבה בר הונא ורב המנונא

איתא בגמרא מועד קטן כה: כי נח נפשייהו דרבה בר הונא ורב המנונא, אסקינהו להתם (לארץ ישראל לקבורה) כי מטו אגישרא קמו גמלי (נושאי המטה נעצרו במקומם) אמר להו ההוא טייעא (סוחר ישמעלים) מאי האי, אמרו ליה רבנן דקא עבדי יקרא אהדדי, מר אמר, מר ניעול ברישא, ומר אמר, מר ניעול ברישא, אמר (הסוחר הישמעלי) דינא הוא דרבה בר הונא ליעול ברישא, חליף גמליה דרבה בר הונא (כדברי הישמעלי) נתור ככיה ושניה דההוא טייעא (נשרו שיניו) ע"כ.

ורואים מכאן שנענש תיכף על שהשווה בין גדולתם של החכמים. והנה גרסת העין יעקב בדברי הסוחר היא: אי בדינא דידי, גברא בר גברא ליעול ברישא, כלומר שרבה הוא גדול בן גדול לעומת רב המנונא שהוא עצמו גדול, ולא כן אביו, וכן פירש רש"י בכתב יד וכנראה גרסתו הייתה כהעין יעקב.

ולפי זה הקשה בעיון יעקב מדוע נענש אותו הישמעלי, הרי לא השווה בין החכמים אלא הכריע שבהיות שאין לנו הכרעה בגדולת חכמתם יש לנו לילך אחר אביהם? ותירץ שנענש על שהביע דעתו בשעה שהיו שם גדולי ישראל. וראה מה שפירש מהרש"א בזה שעיקר נתינת הכבוד לאדם הוא בשל גדלותו בתורה ולא מחמת יחוסו, ולא היה להעדיף את רבה בר הונא מחמת יחוסו כי זה פגיעה בתורתו של רב המנונא.

ועל כל פנים למדנו מהאי סוגיא דאין להשוות בין החכמים.

מרן הבית יוסף גדול בפשט מהאר"י הקדוש

והנה יש תשובה ידועה ומפורסמת באבקת רוכל למרן הבית יוסף בסימן קלו ששאל מורנו הקדוש רבינו האר"י ז"ל  שאלה בענין דיני ממונות וצידד בה כמה צדדים, ומרן ז"ל החזיר לו תשובה בדרך כבוד, ע"ש.

ותמהו על זה רבים היאך יתכן שרבינו האר"י אשר כל רז לא אניס ליה בנגלה ובנסתר הוצרך לשאול שאלה בחושן המשפט את מרן הבית יוסף, ואכן הגרי"ח בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים חלק ג סימן ט) כתב שכיון שנודע שרבינו האר"י היה גדול ואדיר גם בתכנית תורת הפשט הפלא ופלא וכאשר העיד רבינו המהרח"ו ז"ל בשער רוח הקודש (דף יא ע"ב) שהיה תמיד מעיין ששה פירושים של פשט בהלכה כנגד ששת ימי החול ופירוש שביעי על דרך הסוד כנגד יום השבת ע"ש ועל כן ברור לי כפי קוצר דעתי דלאו רבינו האר"י חתום על אותה שאלה, אלא תלמיד אחד עלה בליבו לפלפל באותה השאלה ושלח הדברים משמו של האר"י למרן כדי שיתן ליבו וישא ויפלפל כדין, ואילו לא היה חותם משם האר"י היה מרן מקצר בתשובתו וכו' ע"ש.

אולם בספר טוב מצרים להגאון רבי רפאל אהרון בן שמעון (בסוד ישרים חלק ד סימן ב כתב שלא ידע מיהו המחבר טוב מצרים, ומרן זצ"ל ביביע אומר חלק יא סימן כה אות כג כתב שהוא רבי אהרון בן שמעון אב"ד מצרים, וכוונתו בוודאי לרבי רפאל אהרון בן שמעון אב"ד מצרים בין השנים  1891–1921 ומח"ס נהר פקוד, נהר מצרים, טוב מצרים ועוד, אולם רבי אהרון בן שמעון היה רבה הראשי של צפת וראש ישיבת מרן הבית יוסף וחיו באותה תקופה במקומות שונים, ותרי גברי נינהו) כתב בתקיפות מאוד על דברי הגרי"ח הללו.

ושם בין הדפים כא עד דף כה כתב: ודעת חפצתי מה הוא חסרון הכבוד יש בדבר אם האר"י ז"ל ישאל שאלת דיני ממונות למרן הבית יוסף ז"ל ובכל אופן שנאמר שהיה רבינו האר"י פוסק מומחה בדיני ממונות הלא מרן ז"ל היה זקן מופלג בדורו ובלי ספק עיניו ראו חכמה ודעת בדיני הפסק יותר ויותר מרבינו האר"י לפי ערך שנותיו ושארי ליה מארי להרב המחבר (הגרי"ח) שהכריחנו לבוא לידי מידה זאת ולדבר דברים אלה שלא מרצון עכ"ל.

והגרי"ח השיב על דבריו בסוד ישרים חלק ד סימן ב וכתב בין דבריו: ומי שם אותו שופט באר'ש שיהיה מוכרח לדבר בכך ולעשות ערכין בגדולי עולם ולמר זה עדיף מזה?! ואם הוא חכם יעסוק בחכמתו ומה לו להתערב בזה? ומי שם אותו מוכיח? ומי ביקש ממנו הסכמת דעתו בענין הזה? וכו' ע"ש.

רבינו תם גדול מהשאלתות ובה"ג ורש"י והרמב"ם

וראיתי למרן זצ"ל ביביע אומר חלק יא בהערות על סוד ישרים ( חושן משפט סימן כה אות כד) שכתב על דברי הגרי"ח הללו, וז"ל: לא ידעתי מה איסור יש בזה, ובלא ספק מרן הבית יוסף גדול בפשט מהאר"י.

והביא עוד להריב"ש סימן שצד שכתב שרבינו תם היה גדול מן השאלתות ובה"ג ורש"י, וכן מהקדמת ים של שלמה לב"ק, בשם הרא"ש בתשובה (כלל צד סימן ה) דר"ת ור"י היו גדולים בחכמה ומנין יותר מן הרמב"ם ע"ש.

וסוגיא דמועד קטן שנענש אותו טייעא שאני שהתם תלי בצדקות וכו' ודו"ק.

השוואה בצדקות והשוואה בגדולה בתורה

נמצא דיש לחלק בין השוואה בין החכמים בדרגת צדקותם שבזה אין להשוות כלל, לבין השוואה בגדולתם בתורה דבזה ניתן להשוות.

וברור שהטעם בזה כי בגדולת התורה, הדברים ניכרים וברורים כבר לכל מתוך דבריהם, ובפרט אם חיברו איזה ספרים וניתן לראות בבירור כי ספר פלוני עולה בגדולתו עשרת מונים מספר אחר, ואין זה נחשב הכרעה לומר מי גדול ממי אלא הדבר מוכרע ועומד.

והנה ראיתי בשו"ת מהר"י ברונא סימן קצ שכתב מעשה בבחורים ליל ערב שבת שתו לשמוח כמנהגם, והזכירו הרבנים ופתח אחד מהם ואמר רב פלוני הוא גדול כמו רב זה, והשיב השני ואמר המבדיל בין קדש לחול, ושאלוני ופטרתיו מהא דאמרינן (ב"מ פד:) דאמרה אלמנתו של רבי אלעזר בן רבי שמעון לרבי שרצה לישא אותה, כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חול אלמא אפילו לרבי קראו חול נגד רבי אלעזר בר"ש, מיהו לא דמי, דהתם משל קאמרה וכו' ע"ש ורואים שכל הנידון שם הוא אם לחייב אותו הבחור קנס אבל בוודאי שאין לומר כן כלל, אולם יש לומר דהתם הנידון הוא על מה שמכנה החכם "חול" ביחס לחבירו ועל זה דן אם יש לקנסו ושעל כל פנים ודאי שאין לומר כן, אבל לעולם אם אומר כן דרך כבוד אין בזה שום איסור.

דעת השדי חמד ועוד פוסקים בזה

וכן ראיתי עוד בשדי חמד מערכת השי"ן כלל פו שכתב וז"ל: אין איסור לומר רב פלוני גדול בתורה מפלוני ואין בזה שום זלזול כבוד להשני ושכ"כ מרן החבי"ף בספר כל החיים מערכה זו אות ב' וכן כתבו הרבנים בית דוד יו"ד סימן קצג ושם הגדולים במערכת היו"ד על מוהרא"י והרשב"ץ מי מהם גדול מחבירו, וכ"כ בתשובת בעי חיי חו"מ חלק א סימן נח וז"ל: ומה שכתב החכם ששמע בבחרותו בשם מהרשד"ם שהיה שוקל כל המחברים כנגד הרשב"א, לא תהא שמיעה גדולה מראיה שכן כתוב בתשובות הרשד"ם בהרבה מקומות בשם הרב מוהרי"ט, ועוד כתוב שם בשם הרב הנזכר שהיה מחשיב תשובה אחת של תרומת הדשן כתשובות הרשב"א, והרב ויקרא אברהם דף קכ עמוד א אות סד כתב בשם מוהריב"ל ריש סימן ב דלא שבקינן סברת הר"ן ועבדינן כמהרא"י שבודאי הר"ן גדול ממנו בחכמה ובמנין עכ"ל השדי חמד.

מי יכול להשוות בין החכמים

אולם ברור שההכרעה בזה היא אך ורק לתלמידי חכמים העוסקים בדבר ה' זו הלכה והגיעו להוראה וידם רב להם בש"ס ופוסקים ויודעים להבחין על אתר בגדולת ספר זה על פני חבירו, ולא כאותם עמי הארץ שאין להם יד ורגל בכל זה, וכן על אלה שאין עוסקים בלימוד ההלכה ומבלים רוב ימיהם ושנותם בפלפול של הבל, ולאותם אלו ודאי השתיקה יפה, כי לעולם לא ירדו לדבר ה' זו הלכה, ואינם יכולים להכריע אפילו על הלכה פשוטה עם מי הדין יכון, ואיך יבואו להכריע בין גדולי עולם.

שאין להשוות בין החכמים ללא צורך

ותנאי נוסף אתן בזה כי כל עניין ההכרעה בזה הוא אך ורק כשיש בזה צורך, כגון שרוצה להכריע בדבר הלכה כהחכם פלוני ונתן טעם לשבח מאחר והוא גדול מהחכם האחר, וכבר ראינו כן בעשרות מקומות בבית יוסף שמכריע בכמה מקומות על פי דברי הרשב"א מאחר והוא אור העולם וכו' וכן ראינו לכמה ראשונים שכתבו על קודמיהם שהלכה כמותם מחמת גדלותם, ומי שעוסק בהלכה יודע שאין זה חדש ומצוי כן לרוב בין הראשונים ובין האחרונים.

אבל כשאין צורך בזה בוודאי שאין להשוות בין החכמים, וכמו שכתב הטוב מצרים בסוף דבריו על הגרי"ח שהכריחו לבוא לדברים אלו שלא מרצון.

החקרי לב גדול מהשאגת אריה, וערך השולחן גדול מערוך השולחן

ובאזני שמעתי שיעור ישן נושן ממרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שדיבר באיזה עניין שהיה בו נפקא מינה גדול מאוד ובתוך דבריו אמר נחרצות שמרן החקרי לב זצ"ל עולה בגדלותו עשרת מונים על הגאון שאגת אריה זצ"ל, וכן הזכיר עוד להגאון רבי יצחק טייב זצ"ל בעל ערך השולחן ואמר שהגאון בעל ערוך השולחן אפשטיין זצ"ל לא הגיע לקצה קצהו של גדולתו של הרב יצחק טייב זצ"ל ודיבר בזה באריכות, וזה כפי שכתבתי.

אין להשוות את גדולי ישראל לשאר תלמידי החכמים

ובפרט בדור יתום זה שרבים נסמכים להוראה, (ברוך ה') ורבים עולים לגדולה, ופעמים שגדולי הדור מורים הוראה בענייני הלכה או הנהגה, והם נחלקים עליהם ומורים הוראה בפני רבם, באמרם תורה היא ולחלוק אני צריך, ואנשי בית ישראל אינם יודעים איזה דרך ישכון אור בחשבם ששווים הם בגדולתם ואינם שמים על לב שלא יגיעו בתורתם אפילו לקצה קרסוליהם של גדולי ישראל, וברור שבכהאי גוונא מצווה וחובה גדולה על מי שהוא גדול בחכמה להעמיד הדברים על מתכונתם ולומר בפה מלא איזה דרך ישכון אור ושאין לנו ללכת אלא אחרי גדולי ישראל המוסמכים על כלל ישראל בגדולתם ותורתם ולא תהא התורה נעשית עדרים עדרים.

בברכה

אלון בן שבת.