שאלה

האם מותר להשתמש במדיח כלים לכלי בשר וכלי חלב בבת אחת, או לכל הפחות בזה אחר זה?

תשובה

ראשית יש לפרט אופן פעולת מדיח הכלים.

טרם הנחת הסכו"ם בתוכו יש להוריק הלכלוך שהוא גס ביותר כחתיכות ושיירי מאכל גדולים.

בשלב הראשון אחר הנחת הסכו"ם בתוכו ניתז בעצמה זרם של כשלשה ליטרים מים קרים במשך כעשר דקות על מנת להוריד הלכלוך והשמנונית שיש בעין ולבסוף המים נשטפים ויוצאים חוץ למדיח לצינור הניקוז.

בשלב השני נכנסים ובאים מים חדשים ומתערב בהם חומר הניקוי ותפקידם לנקות הכלים היטב, ולצורך כך מתחילים להתחמם לאט לאט על ידי גוף חימום והם הולכים ובאים במערכת סגורה במשך כל תכנית הניקוי ובכך גם מגיעים לרתיחה הרצויה בטמפרטורה של עד כחמשים וחמש מעלות, ושוב, בסוף הפעולה המים נשטפים והולכים.

ובשלב האחרון ניתזים שוב מים חדשים (חמים או קרים, תלוי בסוג המדיח) ובהם חומר הברקה, ולאחר מכן מופעל במדיח תכנית ליבוש הכלים.

וכאן המקום להדגיש, כי בשלב הראשון אין נכנסים מים חמים כלל וכלל למדיח, ודבר זה אינו משתנה כלל בין מדיח למדיח, וזה פשוט לכל מי שיודע היטב אופן ותכונת בניית המדיח.

נמצא שעיקר הנידון הוא על השלב האמצעי בו ניתזים מים רותחים על הכלים אשר עדיין אינם נקיים דיים ויכולים הם להבליע ולהפליט הבשר והחלב בכלים.

נתינת חומר פוגם במים (חומר ניקוי)

ונשאל בזה מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק י יו"ד סימן ד והביא דברי מרן השולחן ערוך יורה דעה סימן צה סעיף ד וז"ל: יראה לי שאם נתנו אפר במים החמים שביורה חולבת קודם שהניחו קדרות הבשר בתוכה להדיחן, אע"פ שהיה שומן דבוק בהן מותר, מפני שעל ידי האפר נעשה נותן טעם לפגם.

ואף כאן יש לומר שכיון שמעורב במים אבקת סבון ושאר חומרי ניקוי החריפים  ונותנים טעם לפגם במים ובכלים מותר להדיחם יחד במדיח אחד.

דברי האחרונים על שולחן ערוך

והנה הט"ז ס"ק טו הקשה מדברי המהרש"ל (חולין פ"ח) שהביא למהרי"ל שכתב שפעם אחת בא תינוק ואמר שנפל חתיכה של בורית (סבון) העשוי מחֵלֶב לתוך הקדירה, ואמר שאין להאמין לתינוק. ומשמע דאם ברור לנו שנפל שם הבורית, אוסר הקדירה, אוף שהבורית עשויה מאפר עם חלב והוא פגום. ונשאר בצ"ע.

אולם הצמח צדק (קרוכמל, הקדמון סימן צא) ישב קושית הט"ז. גם הפתחי תשובה ס"ק ו כתב לחלק דבשר וחלב כל אחד בפני עצמו אינו אסור ורק כשמעורבים יחד האם אסורים והחומר הפוגם גורם שלא יהפכו להיות איסור כשיתערבו יחדיו מאחר ונפגמו בבישולם, משא"כ הבורית המעורבת עם החלב שהוא עצמו איסור.

גם הש"ך ס"ק כא הקשה על דברי השו"ע מדברי התוספות והרא"ש שהקשו איך ציותה התורה להגעיל כלים בני יומן והרי המים שבלעו מהכלים נעשו נבלה וחוזרים ואוסרים את הכלים?! ואם איתא לדברי השו"ע הא יש תקנה ליתן אפר במים?

אולם בשו"ת חכם צבי סימן קא דחה קושית הש"ך שהרי יש דברים שהם ודאי פוגמים המים ועל כרחך לומר שהתורה התירה כלי מדין מדין הגעלה ולא מדין נותן טעם לפגם וכו' ע"ש.

פעמים שנותן טעם לפגם מותר לכתחילה

ואף דקיי"ל דנותן טעם לפגם לכתחילה אסור, ורק בדיעבד אין לאסור התבשיל? וכן הקשה בכנסת הגדולה (הגב"י אות מו) וכתב: ולכן לענין מעשה איני סומך על הוראת מרן להתיר לבשל לכתחילה בכלים הללו אלא אם כן כשהכלי האחד אינו בן ימו, וכל שכן שניהם אינם בני יומן, משא"כ כששני הכלים בני יומן. ע"ש.

אולם ביביע אומר כתב דאין להשגיח בדברי הכנה"ג הללו ומה שנטל"פ מותר רק בדיעבד, הני מילי כשהיה מושבח מעיקרו ואחר כך כשעבר עליו כד' שעות נעשה פגום, אבל דבר שהיה פגום מעיקרו כמו "אפר" יש להתיר לכתחילה להדיח בו הכלים. והביא סייעתא לזה מדברי הראשונים ושכ"כ גדולי האחרונים. ע"ש.

חילוק בדין "אין מבטלין איסור לכתחילה"

ואין להקשות מהא דאין מבטלין איסור לכתחילה ואף כאן מבטל איסור בשר וחלב על ידי פגימת המים, דכבר כתב הר"ן (ע"ז לג.) דלא אמרו דאין מבטלין איסור לכתחילה אלא במתכוין לערב את האיסור בהיתר כדי ליהנות ממנו, אבל המכוין להכשיר את הכלי ואינו נהנה מהאיסור, מותר.

וכן בזה אינו מכוין ליהנות מהבשר וחלב כלל אלא להדיחם ולהעבירם, ואין חשש של ביטול איסור לכתחילה.

וכיו"ב כתב הבית יוסף ביו"ד סימן פד בשם האורחות חיים, מעשה שנפלו נמלים בתוך הדבש, והורו שיש לחמם הדבש עד שיהא ניתך, ויסנן הדבש, וישארו הנמלים למעלה, ואין לאסור משום מבטל איסור לכתחלה, שאין כוונתו אלא לתקן הדבש. ע"ש.

ולמעשה העלה ביביע אומר שם, דמעיקר הדין מותר להדיח כלי בשר וחלב יחדיו במדיח אחד, וטוב להחמיר להדיחם בזה אחר זה. ע"ש

וראיתי בספר הוראה ברורה (הוצאת כסא רחמים סימן צט בביאור הלכה סעיף ה) שהקשו על היביע אומר מדברי הט"ז סימן צט ס"ק ז דלא התירו באין כוונתו לבטל האיסור אלא היכא דאי אפשר בענין אחר וכענין הנמלים שנפלו בדבש שאם יסירם בידיו יתלשו רגליהם או שמפסיד הדבש שעליהם (עיין מש"ז, ועוד.) ואם כן במדיח כלים באפשרותו להדיח בזה אחר זה?

אם יכול למלא שני מערכות כלים נפרדים לבשר וחלב

ויש ליישב בפשיטות כשם שבדבש חשיב כאי אפשר בענין אחר משום ההפסד המועט של הדבש שעל הנמלים אף כאן אם יבוא להדיח בזה אחר זה יש בזה הוצאות החשמל והמים וחומר הניקוי שהרי יכול למלא מדיח אחד ובו כל הכלים כלי הבשר וכלי החלב גם יחד, ואין הכי נמי אם יש לו כמות גדולה של כלי חלב שיכולה למלא מדיח אחד וכמות גדולה של כלי חלב שיכולה למלא מדיח נוסף, בזה ודאי שיש לעשותם בזה אחר זה.

מסקנה

מעיקר הדין מותר להשתמש במדיח כלים בבת אחת לכלי בשר וחלב יחדיו, וטוב להחמיר להדיחם בזה אחר זה.

ואם יש לו כמות גדולה של כלי חלב וכלי בשר אשר כל אחת מהן יכולה למלא מדיח, יש להדיחם בנפרד בזה אחר זה ולא לערבם בשעת ההדחה.

בברכה

אלון בן שבת