האם מותר ליינן לטעום יין ביקב של גויים

שאלה

נשאלתי השבוע מאחד שעבר תקופה ארוכה של לימודים מסיביים להיות יינן וכעת לפני גמר הלימודים ייערך להם מבחן טעימות יין והוא חייב לטעום יין של גויים באירופה  בכדי לקבל אישור כמוכשר בתחום, האם מותר לו לטעום מן היינות, והוא לא יבלע את היין אלא יפלוט מיד, היות ויש כאן הפסד מרובה שלא יפסיד את לימודיו ומה שטרח בהן ונוסף על זאת את תחום עיסוקו.

תשובה

להריח יין נסך

בשולחן ערוך סימן קח סעיף ה' כתב: מותר לשאוף בפיו ריח יין נסך שבחבית לידע אם הוא טוב. והוסיף הרמ"א: אבל אסור לטועמו אע"פ שאינו בולעו. ומקורו מתשובת הריב"ש סימן רפח'

טעימת איסור בלשון, וטעימה בפה ולפלוט

והנה בכל טעימת איסור יש להבחין בין טעימה בפה ממש ואחר כך פולט, לבין טעימה בלשון בלבד ואינו נכנס לפה כלל.

ודעת הפר"ח בסימן מב' להתיר טעימה בלשון אפילו באיסור דאורייתא, ומלבד מה שאין הלכה כן וכמש"כ הפמ"ג בסימן צה (משבצות זהב טו') גם מבחינת המציאות בכדי להבחין בטעימת היין מוכרח להכניסו לפיו ולא יועיל לחיכה בלשון בלבד.

ובטעימה בפיו אפילו יפלוט הוא אסור וכמש"כ הט"ז סימן צח' ס"ק ב' ועוד רבים.  והן אמת שבשו"ת צמח צדק (קרוכמל) סימן מז' התיר באיסור דרבנן טעימה בפה, אולם בנו השיג עליו שם בקונטרס אחרון, ועיין בתשובת נודע ביהודה תניינא סימן נב' שביאר דבריו שאף הוא לא התיר אלא באיסור פגום, ואפילו אם נפרש להצ"צ שמתיר גם באיסור שאינו פגום אין הלכה כן וכמש"כ הפמ"ג בסימן קח (משבצות זהב ט')

והנה יש להבחין בדיני יין נסך, בין יין נסך, לבין סתם יינם (אפילו אינו יין נסך, עצם זה שהוא בבעלות גוי נאסר מדין סתם יינם) וברור שדין סתם יינם קיל טפי, וראיתי בנודע ביהודה שם שדייק מהרמ"א הנ"ל דאיסור הטעימה הוא אפילו בסתם יינם שהרי בהמשך הסעיף הרמ"א חילק בדין זילוף יין נסך בין יין נסך ממש לבין סתם יינם ומשמע דבדין הטעימה אין חילוק בזה.

דברי האחרונים בטעימת יין ובטעימת איסור

אולם בדרכי תשובה סימן קח ס"ק צד הביא דברי :שם משמעון" שנשאל על מה שנתפשט המנהג בסוחרי יין לטעום סתם יינם אם הוא טוב והלא מדברי הרמ"א שכתב אבל אסור לטעום משמע שגם סתם יינם אסור, והביא מדברי הצמח צדק הנ"ל וחלק עליו ומכל מקום סיים דיש ללמד זכות על הנוהגין להקל בטעימת היין אף דבשאר איסורי דרבנן אסור טעימה, מכל מקום בסתם יינם כיון דלגבי כמה דברים חזינן שלא החמירו הפוסקים כ"כ כמו שאר איסורי דרבנן (ע"ש הדוגמאות) א"כ לענין טעימה כיון דמחייתם הוא בכך לידע אם הוא טוב יש להקל דטעימה שריא.

וכן מצאתי עוד בדרכי תשובה בסימן קלב' ס"ק י' בשם דגל אפרים סימן לא' שכתב ג"כ ללמד זכות על הסוחרים אשר כמעט כולם טועמים בלי שאלה ואי אפשר להחמיר כי לא ישמעו ומוטב יהיו שוגגים  ע"ש ומשמע שהדגל אפרים מחמיר יותר מהשם משמעון ורק משום שמוטב יהיו שוגגים וכו' יש ללמד זכות.

ואכן בספר היכל הוראה (להר"מ בראנדסופר) חלק ג' הוראה נה' שאין להקל בזה כלל ושאסור לטעום בפה ולפלוט.

אולם למעשה נראה לי לחלק בין שני אופנים באם הוא  טעימה דרך קבע דהיינו שמקום עבודתו בדרך קבע בטעימת יין היא מיקבים ללא הכשר שאכן בזה אין להקל (וזהו נידונו של היכל הוראה) ורק באופן שלא ישמעו לנו אמרינן מוטב יהיו שוגגים

ואם היא טעימה ארעית רק לצורך סיום לימודיו ואחר כך ילך לעבוד ביקבים כשרים, ואם נבוא לאסור יש כאן הפסד מרובה לשעבר, ומעוות שלא יוכל לתקון, ובזה בוודאי יש לפסוק כהרב שם משמעון להקל טעימה בפה ולפלוט מיד.

סתם יינם ביקב ללא מגע יד אדם

ולסיום יש להוסיף כאן מש"כ באור לציון חלק ה דיני יין נסך שמפעל יין שאין נוגעת בו יד אדם כלל וכל התהליך מתבצע על ידי מכונות עד האריזה בבקבוק,  אין לו דין של סתם יינם (וחלק על הר צבי שהחמיר בזה)

ולכן בנידו"ד אם יש לטועם אפשרות למזוג בעצמו היין ישירות מהחביות ובאופן שהמפעל ללא יד אדם בוודאי שבזה אין שום חשש ומותר לכתחילה.

בברכה

אלון בן שבת.

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים

תוכן עניינים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים

מאמרים נוספים

ביטול שידוך

האם שייך חזקה על חניה?

לשקר בשביל עשיית שלום בית

תשלום הוצאות על ביטול נישואין מחמת צד אחד

קבלן שנתפס שבנה ללקוח ללא רשיון

צליית כבד במחבת