שאלה

האם יש היתר במקומות שאין בהם חוף רחצה נפרד, כמו בחוץ לארץ, ללכת לחוף מעורב להינפש, ולצורך רפואת ובריאות הגוף?

תשובה

חומר האיסור להסתכל בעריות

כתב הרמב"ם (פרק ד מהלכות תשובה הלכה ד) המסתכל בעריות, מעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר וכי בעלתי אותה או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית עיניים עוון גדול הוא, שגורמת לגופן של עריות, שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, וגורם לעכב את התשובה. ע"ש.

ואמרו חז"ל ביומא כט. טוב מראה עינים מהלך נפש, טוב מראה עינים בגופה של אשה יותר מגופו של מעשה.

ובשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן סג הביא מה שביאר בזה הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג פרק ח) שיש בזה ענין נפלא מאוד, כי כשיחטא האדם בגופו, אמנם ימרה פי ה' מצד המקרים הנמשכים אחר חומריותו, ומכל מקום לא המרה אלא מצד בהמיות שבו. אבל המחשבה היא מסגולות האדם בחלק הכי נכבד שבו, וכשהוא מהרהר בעבירה נמצא שחטא בשכלו שהוא חלק הנכבד שבו, ואינו דומה חטאו של מי שעבר ושעבד סכל כחטאו של מי שהעביד שר נכבד וחשוב ע"כ.

דברי הגמרא בהולך על שפת הנהר

והנה אמרינן בגמרא בבא בתרא נז: ועוצם עיניו מראות ברע, אמר רבי חייא בר אבא, זה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. (דהיינו כשהולך על שפת הנהר והנשים רגילות לעמוד שם בגילוי שוק. רשב"ם) ומקשה הגמ' היכי דמי, אי דאיכא דרכא אחרינא רשע הוא. (כלומר, אם יש דרך אחרת לעבור משם והוא הולך בדרך זו אפילו אם עוצם עיניו רשע הוא, שלא היה לו להתקרב למקום ההוא ולהביא עצמו לידי נסיון, אלא היה לו להרחיק עצמו מן העבירה, כדקיי"ל חולין מד: הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. רשב"ם) לעולם דליכא דרכא אחרינא, ואפילו הכי מבעי ליה למינס נפשיה (להטות עיניו לצד אחר או לעצום עיניו, והיינו דמשתבח ביה קרא דאי אניס נפשיה חסיד הוא. רשב"ם) .ע"ש.

ולפי זה אין לילך כלל אל חוף אשר אין הצניעות נמצאת שם. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק ג סימן קפה ובאגרות משה אהע"ז סימן נו ובשו"ת באר משה חלק ד סימן קמז.

אם יש לדמות דין הגמרא להליכה לחוף ים מעורב

ומרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביחוה דעת חלק ה סימן סג ע"ש כתב דלכאורה היה מקום לצדד ולומר דאם הולך לרחיצה בים לצורך רפואה ואינו יכול למצא חוף ים נקי מתערובת נשים וגברים, וחשיב ליכא דרכא אחרינא ויוכל ללכת לשם ומה שיצטרך לעצום עיניו הוא רק ממדת חסידות כדמוכח מדברי רשב"ם הנ"ל, דכיון שהוא אנוס חסיד הוא.

אך כתב דיש לחלק דכל זה לא הותר אלא כשעובר דרך העברה בעלמא , שאפשר לו שלא להסתכל במכוון בנשים העומדות על הכביסה, אבל לא ללכת ולהתרחץ בים מעורב שכל פינות שהוא פונה רואה נשים לא צנועות אשר אי אפשר להמנע מלראותן ויבוא לידי הרהורי עבירה.

אכן בשו"ת אגרות משה הנ"ל כתב דלצורך רפואה יש להקל באופו שישתדל לעצום עיניו ובאופן שסבור שלא יבוא לידי הרהור וכנ"ל אולם כבר כבר הסכימו שאר גדולי הדור לאסור זאת בתוקף.

ובפרט לפי מה שכתב המאירי דאף בדליכא דרכא אחרינא צריך לעצום עיניו ואין זה רק ממדת חסידות כדמוכח מדברי רשב"ם, ואין שייך שילך לחוף מעורב ויהיו כל הזמן עיניו עצומות. וכ"כ בשו"ת אז נדברו חלק ז סימן עה בדעת הרמב"ם (פרק כא הלכות איסורי ביאה הלכה כא) שכתב שאסור להסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה ולא חילק בין איכא לליכא דרכא אחרינא, וצ"ל שסובר דאף בדליכא דרכא אחרינא צריך לעצום עיניו.

וברור אצלי מעל לכל ספק, דאף הגאון האגרות משה זצ"ל לא מיירי אלא במקומו באמריקה אשר חופי הרחצה מצויים שם מאוד מאוד לרוב ורובם שקטים מאוד וכמעט שוממים לחלוטין, ורוב תושבי אמריקה כמעט ואין נופשים שם אלא הולכים לאותם אלו החופים המפורסמים מאוד ונופשים שם לאלפים ורבבות, וכיון שאין בנמצא שום מקום אשר הוא מוכרז כחוף נפרד, לזה סבר הוא דיכול ללכת לאותם החופים הנידחים לצורך רפואה וימנע מראיה אסורה והרהורי עבירה. ואעפ"כ לא הסכימו להוראה זו שאר גדולי ישראל.

אבל אין ספק שחוף מעורב ממש אשר בו נמצאים כמה אלפים של מתרחצים גברים ונשים יחדיו, שאין שום היתר לילך שם אפילו לצורך רפואה אפילו לדעת האגרות משה מאחר ואין שום דרך להימנע מראייה אסורה ולבוא לידי הרהורי עבירה הקשים מעבירה.

בברכה

אלון בן שבת.

מכתב מהגאון הרב יצחק יוסף שליט"א

ואמרתי לצרף כאן תשובת מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א בעניין הזה

ישמע חכם ויוסף לקח

בס"ד, ‏כ"ב אלול תשע"ה,

למענה לשאלתו בעניין בריכת שחיה, שבכל ימות השנה בעוה"ר היא מעורבת, ורק בימות "בין הזמנים" ישנם ימים מיוחדים, שבהם הבריכה מיועדת לצבור החרדי, בהפרדה מוחלטת, האם מותר ללכת לבריכה זו.

הנה ראשית יש להבהיר, כי אסור בכל תוקף להתרחץ בים מעורב, שאין בו הפרדה מוחלטת בין אנשים לנשים, והוא איסור גמור מעיקר ההלכה, ואינה חומרא. ואף לצורך רפואה הדבר אסור, וחולה הצריך לרחוץ בים, ימצא לו מקום נקי מתערובת של נשים, לצורך רפואתו. ומצוה רבה על מנהיגי הצבור יראי ה' וחושבי שמו, להשתדל להקים מקומות רחצה נפרדים, ואשר גם הדרך אל מקומות רחצה אלו יהיו נקיים מתערובת נשים, כדי להציל רבים מעון, כי חזקה לא שביק איניש היתרא ואכיל איסורא. (גיטין לז:). ובגדולה מזו אמרו (בברכות סא.) כל העובר אחורי אשה בנהר, אין לו חלק לעולם הבא, לפי שהיא מגביהה בגדיה, וזה מסתכל בבשרה. (ובתוס' כתבו שם, שזהו ברגיל בכך). ובהגהות יעב"ץ שם כתב, שהוא הדין גם בפנויה, שמגרה יצר הרע בעצמו, ומסלק הבושה מעל פניו. וידוע מה שאמרו בירושלמי (פ"א דברכות) שהעיניים והלב ב' סרסורי עבירה וכו'. ובגמ' עבודה זרה (כ:) ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאת קרי בלילה. וכתבו התוס' שם שהיא דרשה גמורה. ובבית יוסף (סימן כא), הביא בשם רבינו יונה שבאשת איש איסורו מה"ת, ובפנויה מדברי קבלה. ומעתה ההולך ומתרחץ בים מעורב שהפריצות שם רבה מאד, בודאי שנקרא רשע, שבשום אופן אי אפשר שלא יסתכל בנשים הפרוצות, וגדול עונו מנשוא. וראה בכל זה בשו"ת יחווה דעת חלק ה (סימן סב). ושם כתב לדחות דברי הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חלק אה"ע ס"ס קנו) במי שהוא צריך לרפואה, וסובר שלא יבוא לידי הרהור, אם מותר לו לרחוץ בים, כשיש שם נשים מתרחצות. ע"ש.

והנה אם יש בריכה אחרת בקרבת מקום, שהיא מופרדת במשך כל השנה, בוודאי שילך לשם, ולא ילך למקום שבשאר השנה מתרחצים שם בתערובת בעוה"ר, שאין לחזק ידיהם של אלה המכשילים את הרבים. אך אם אין בריכה אחרת בקרבת מקום, מעיקר הדין יש להקל ללכת לשם. ואמנם אם הצבור החרדי יתאחד וימנע מללכת לשם עד שהבריכה תהיה נפרדת במשך כל השנה, והדבר ישפיע על מנהלי המקום להיענות לדבר זה, אין הכי נמי יש להימנע מללכת לשם בכל אופן. אבל אם מנהלי המקום ימשיכו בלאו הכי בדרכם, מעיקר ההלכה אין מניעה מללכת לשם בזמנים שהרחצה בבריכה היא נפרדת לחלוטין.

עד כאן.