שאלה

בחצר בית הכנסת ישנו אילן מוציא פירות, האם מותר לעקור האילן לצורך נוי והרחבת החצר?

מקור הדין בגמרא

בגמרא ב"ק צא: אמר רב, דיקלא דטעין קבא אסור למקצציה, מתיבי, כמה יהא בזית ולא יקצצו, רובע, שאני זיתים דחשיבי, אמר רבי חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא משום דקץ תאינתא בלא זמנה, אמר רבינא ואם היה מעולה בדמים מותר, (שקורתיו יקרים לבנין יותר משווי הפירות) שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי, טעים בהו טעמא דחמרא, אמר ליה לאריסיה מאי האי, א"ל ביני גופני קיימיה, א"ל מכחשי בחמרא כולי האי? למחר אייתי לי מקורייהו.

רב חסדא חזי תאלי (דקלים) ביני גופני, א"ל לאריסיה עקרינהו, גופני קני דיקליה, דיקלי לא קני גופני. ע"כ.

וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ו הלכה ח) : אין קוצצין אילני מאכל וכו' אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים, שלא אסרה תורה אלא דרך השחתה. ע"כ.

ומה שכתב שמותר לקצצו מפני שמזיק בשדה אחרים מקורו מהגמרא בבא בתרא כו. רבא בר רב חנן הוו ליה הנהו דיקלי אמיצרא דפרדיסא דרב יוסף, הוו אתי ציפורי יתבי בדיקלי ונחתי בפרדיסא ומפסדי ליה, א"ל רב יוסף זיל קוץ, א"ל רבא והא ארחיקי לי, א"ל ה"מ לאילנות אבל לגפנים בעינן טפי. א"ל רבא אנא לא קייצנא דאמר רב האי דיקלא דטעין קבא אסור למקציה, וא"ר חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאנתא בלא זמנה, מר אי ניחא ליה ליקוץ. ע"כ

לעקור על מנת לבנות במקומו

והרא"ש ב"ק שם הוסיף להתיר לקצוץ האילן אם היה צריך למקומו, וכן פסק רבינו ירוחם (נתיב לא ח"ב דף צו ע"ד) ע"ש.

וכ"פ הט"ז יו"ד סימן קטז ס"ק ו, ע"פ דברי הרא"ש ורי"ו להתיר עקירת אילן על מנת לבנות במקומו, וכ"כ הכנה"ג (סימן קטז הגב"י אות לא) ועוד.

להשחית כלי באופן שיש תועלת

ובשו"ת יביע אומר (חלק ה יורה דעה סימן יב אות א) למרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל הביא תשובת השיב משה (יו"ד סימן לז) שהביא ראיה שמותר לקצוץ האילן בכדי לבנות במקומו מהגמרא שבת קה: שמותר להשחית דבר בכדי להטיל אימה על בני ביתו, ואף שיש כאן בל תשחית והוא נלמד מדין איסור השחתת האילן, כיון שיש כאן תועלת להטיל אימה על בני ביתו שיקיימו רצונו, ושכר האימה מרובה על השחתת החפץ, הדבר מותר, והוא הדין להשחית אילן בכדי לבנות במקומו שהתועלת מרובה על ההפסד. ע"כ.

בל תשחית אם הוא מהתורה או מדרבנן

אמנם יש לתלות הוכחה זו במה שנחלקו הפוסקים אם דין בל תשחית בשאר דברים הוא מהתורה או מדרבנן, שדעת המשנה למלך  שם ה"ח בדעת הכסף משנה דהוי דרבנן, וכ"כ בתשובת נודע ביהודה תניינא יו"ד סימן י, ועוד. אולם המנחת חינוך מצוה תקכט הבין בדעת הרמב"ם והחינוך דבל תשחית הוי מהתורה, וכן דעת התוספות ב"מ לב: וכן הבין החת"ס (שו"ת מילי דאבות ח"ג יו"ד סימן ג) בדעת הרמב"ם.

ולמי שסובר דדין בל תשחית מהתורה שפיר יש להוכיח מהגמרא הנ"ל דכשם שמותר להשחית כלי כשהתועלת מרובה על ההפסד כך מותר לכרות עץ בכדי לבנות במקומו.

מחלוקת התוספות והרא"ש אם מותר לקוץ לכתחילה

והנה בסוגיא שהבאנו בב"ב מעשה דרבא בר רב חנן ורב יוסף דא"ל אנא לא קייצנא וכו' הקשו התוספות והתנן במתניתין קוצץ ונותן דמים? (שהרי מזיק את חבירו) וי"ל שבמשנה מדובר באילן סרק שאינו מוציא פירות, ומה שאמרו בגמרא ב"ק הנ"ל למחר קוץ לי מקורייהו, יש לומר שהיו מכחישים יותר מדאי בגפנים.

אבל הרא"ש (שם סימן כח)  תירץ דלדחוייה בעלמא קא מכוין רבא, דהא תנן אם הבור קדם קוצץ, אי נמי לא מסתבר ליה טעמא דרב יוסף, והלכתא כרב יוסף אמר ליה זיל קוץ.

נמצא דהתוספות לא סוברים כהרא"ש שבכדי לבנות במקומות מותר לקוץ דאם כן לא היה להם להעמיד באילן סרק וכדומה, והו"ל להעמיד בצריך למקומו, ועפ"ז כתב בשו"ת בית יעקב סימן קמ (למוהר"ר יעקב בן מוהר"ר שמואל) לאסור לקוץ אפילו בצריך לבנות במקומו.

אולם מרן בתשובה הנ"ל אות ב האריך לדחות ראיותיו ודבריו מהלכה ושהעיקר כהרא"ש ורבינו ירוחם והט"ז ועוד שמותר לקוץ האילן על מנת לבנות במקומו.

אם יש סכנה סגולית בעקירת אילן

ובשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סימן עו) חידש דאף במקום שמותר לכרות האילן מכל מקום יש חשש סכנה בדבר, שהרי שיבחת ברי שנפטר מחמת שקץ האילן ודאי תלמיד חכם היה וח"ו לומר שעבר על איסור תורה, ולכן נראה דקצץ במקום שהיה מותר לקוץ, ואעפ"כ סכנה יש בדבר ולפיכך נאסף קודם זמנו.

אולם ביביע אומר הנ"ל כתב דאם איתא שיש סכנה בדבר, לא הו"ל להרא"ש וסיעתו לסתום ולהתיר לקוץ בצריך למקומו וכו', וע"כ דהיכא דשרי לקוץ האילן אין חשש סכנה כלל.

ושכ"כ מרן חיד"א (חיים שאל סימן כג) לדחות דברי היעב"ץ וכ"כ הראש"ל החקרי לב (מהדו"ב סימן יא ד"ה גם)

צוואת ר"י החסיד בעקירת אילן, עקירה על ידי גוי.

אמנם בצוואת רבי יהודה החסיד (אות נג) כתב, אילן העושה פירות אין לקצוץ אותו, וכתב ע"ז החיד"א הנ"ל שכוונתו שגם באופן המותר לא יקוץ, כשם שרוב צוואותיו הם דברים המותרים והוא אוסר מחשש סכנה, ולכן לרווחא דמילתא נראה שיקוץ אותו על ידי גוי ושכ"כ השאילת יעב"ץ הנ"ל לקוץ על ידי גוי. ע"כ

להעביר האילן בשלמות למקום אחר

והגאון מהר"ח פלאג'י הוסיף לאסור על פי זה אפילו על ידי גוי, ושאין להתיר אלא היכא שעוקר האילן עם השורשים ומעבירו למקום אחר לנוטעו שם, (וכה"ג מותר אפילו באין צריך למקומו וכמש"כ כן השאילת יעב"ץ במפורש) הלא"ה אין להכנס בספק סכנה. וכ"כ החת"ס יו"ד סימן קב.

אולם מרן ביביע אומר הנ"ל אות ה כתב שהרב מהר"ח פלאג'י גדש סאה להחמיר ושאין לחוש לצוואת ר"י החסיד וכמש"כ בשו"ת שם אריה (יו"ד סימן כז) שכל דבריו לא יזיקו אלא לאחד מני אלף ומשנת חסידים הוא, ומאן דלא קפיד לא קפדי בהדיה, וכו'. ע"כ.

ובשו"ת מהר"ם מינץ (סימן עט) כתב שכל צוואותיו של ר"י החסיד לא נתפשטו, ורובם בטילות, וכו'.

הלכך הרוצה להחמיר יקוץ עכ"פ ע"י גוי, אבל אין צריך להעביר האילן למקום אחר. ושכ"כ בשו"ת העמק שאלה (יו"ד סימן כא) ולהתיר לקוץ בצריך למקומו ולא הצריך אפילו להחמיר לקות על ידי גוי, וכ"ש שאין להעבירו למקום אחר.

אם יש להקנות האילן לגוי

ויש פוסקים שכתבו (בית שלמה ח"א יו"ד סימן קצא) שצריך להקנות האילן לגוי קודם שיקוץ, אולם מרן בתשובה הנ"ל סוף אות ו כתב שיש להקל בפשיטות ע"י פועל גוי בלי קנין כלל.

ובמסקנתו העלה שהעיקר להלכה שמותר לקוץ האילן בכדי להרחיב דירתו במקום שהיא דחוקה ומצומצמת למשפחתו ואין חשש סכנה, וטוב ונכון לעשות כן על ידי גוי. אבל אם מרחיב דירתו לנוי וליופי או להרווחא בעלמא אין להתיר. ע"ש.

הלכך למסקנא

במקום שרוצה לעקור האילן לצורך הרחבת דירתו כשהמקום מצומצם לבני ביתו, או שהאילן מזיק לחבירו, או שמזיק לאילנות אחרים שהם חשובים יותר, או שקורותיו של האילן יקרים יותר מפירותיו, או שהאילן זקן ואינו מוציא פירות, או אפילו שמוציא פירות אבל הם מועטים ביותר,

או אפילו אם מוציא פירות מרובים אבל רק פעם בכמה שנים וברוב השנים אינו מוציא פירות כלל (והולכים אחר הרוב ראה יביע אומר שם אות ד שהרב בן יהוידע חשש לזה, והוא ז"ל נקט בפשיטות להיתר) הדבר מותר לכתחילה וטוב ונכון לקוץ על ידי גוי.

ולענין עקירת העץ בחצר בית הכנסת, הנה אם מטרת הרחבת חצר בית הכנסת היא לצורך נוי והרווחה בעלמא אין היתר לקוץ האילן, אלא שניתן לעשות זאת באופן שיעקרו האילן עם השורשים ויעבירו אותו למקום אחר., או אפשר לגזום את האילן כמה שאפשר מבלי שינזק.

 אולם אם החצר משמשת את המתפללים מפעם לפעם לאירועים שונים והיא צרה מהכיל את כולם מותר לעקור העץ לכתחילה ונכון לעשות זאת על ידי גוי.

בברכה

אלון בן שבת