האם שייך חזקה על חניה?

שאלה: האם שייך חזקה על מקום חניה ליד בנין משותף

ראובן גר בבניין משותף, ובמגרש החניה הסמוך לבניין ישנם מקומות לחניה המשותפת לכל השכנים, ראובן רגיל במשך כמה שנים להחנות את רכבו במקום מסויים מול הכניסה הראשית, והנה הגיע שכן חדש (שמעון) לבניין, וביום הראשון לבואו החנה רכבו מול הכניסה הראשית באותו מקום בו ראובן רגיל להחנות את רכבו, והנה ראובן חזר מעבודתו והוא מוצא את מקום החניה "תפוס" ע"י שמעון הדייר החדש, הוא ניגש לביתו של שמעון ואמר לו שהוא מתבקש להזיז את הרכב ממקום החנייה הקבוע שלו, ענה לו שמעון הדייר החדש וכי כתוב בטאבו שקנית דווקא את המקום הזה, הרי ישנם מקומות נוספים סמוכים שאתה יכול לחנות שם, ואין לך זכות בחניה יותר ממני, כמובן התפתח ויכוח קולני בנושא זה. השאלה נשאלת מי משניהם צודק? האם ראובן שהוא רגיל לחנות שם כבר הרבה שנים וטוען לחזקה, או שמעון שטוען שישנה זכות לכל השכנים בכל מקום החניה המשותפת לכל דיירי הבניין?

תשובה:

אין ראובן הדייר הותיק יכול לעכב על שמעון הדייר החדש מלהחנות שם את מכוניתו, מהטעם שהחנייה לכלי רכב שייכת לכל דיירי הבניין, וזכותו של ראובן בחנייה שווה לזכות כל השכנים שבאו לגור בבניין.

והנה מקור הדין הוא במשנה (בב"ב נז.) אלו דברים שיש להם חזקה ואלו דברים שאין להם חזקה, היה מעמיד בהמה בחצר, תנור, ריחיים, וכריים, ומגדל תרנגולים, ונותן זבלו בחצר, – אינה חזקה. אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוהה עשרה טפחים, וכו' – הרי זו חזקה. והגמ' העמידה את הסוגיה באופן שהעמדת בהמה בחצר השותפים אנשים לא מקפידים ולכן לא הוי חזקה. וכך פסק גם הרמב"ם (פ"ה משכנים ג-ה) אחד מהשותפין בחצר שביקש להעמיד בהמה או ריחיים וכו' וכיוצ"ב ולא מיחה בו (שמעון) שותפו הרי זה מעכב עליו כל זמן שירצה. וכן כתבו הרבה מגדולי הפוסקים, שבחצר השותפין רק שימוש חריג באופן קבוע או עשיית שינוי מהותי כמו בניה בחצר שדרך שותפין להקפיד על בניה כזו הוי מחילה והשכן שעשה שיוני מהותי יוצר חזקה, אבל שימוש רגיל אף אם עשה זאת זמן רב בקביעות לא החזיק לפי ששותפין לא מקפידים אחד על השני,

לכן נראה פשוט שבנידו"ד שהחניה מיועדת לשימוש כל דיירי הבנין אין לאף משתמש חזקה אפילו שהוא חונה במקום קבוע זמן רב וכ"כ בקונטרס חקרי הלכות שכנים (סי' טו) וכ"כ בשו"ת מנחת צבי (שפיץ חלק א' סי' יב ס"ק כג)

[אגב אורחא יוער שיש לדון באופן שלחלק מהדיירים אין רשיון ו/או רכב, האם בעלי הרכב יוצרים חזקה על החניה או לא? ובמסגרת מצומצמת זו אי אפשר לדון בזה]

אולם בספר פתחי חושן (שותפים ומצרנות, פ"ד ס"ק לו) חולק על מה שאמרנו לעיל ואני מצטט את דבריו "נראה שאם אחד החנה את מכוניתו במקום מסויים אפי' פעם אחת שוב אין השאר יכולים לדחותו ממקום זה, ואפשר שעל זה כתב הרמב"ם שחצר השותפים הוי חזקה מיד, מיהו אם לפעמים מחנה את מכוניתו במקום זה ולפעמים מחנה את המכונית במקום אחר נראה שאין לו חזקה בשום מקום." עכ"ל.

אחר המחי"ר ואחר נשיקת כפות ידיו אין אני מסכים עם דבריו, ודבריו דחוקים ביותר, שכן הרמב"ם איירי בדבר שכל השותפים יכלו להשתמש ובא אחד והחזיק, אז אמרינן דהוי חזקה מיד, אבל בנידו"ד שעיקר השימוש בחניה הוא מיועד לחניית מכוניות א"כ אי אפשר להחזיק אלא כל זמן שאין דייר אחר שיש לו מכונית, אבל כשבא דייר חדש לגור בבנין ויש לו רכב, ודאי זכותו להחנות את מכוניתו שם כיון שהמקום נועד לחנייה לכל מי שיש לו רכב בבניין.

בברכה

יגאל אלון