שאלה

האם אפשר להדליק נרות של שבת באור החשמל במקום שאין לו אפשרות להדליק נרות שמן או שעוה, כמו בית מלון וכדומה?

תשובה

האם צריך שמן ופתילה בדוקא

מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת א עמוד ריב) הביא מה שפסק הגאון רבי יצחק שמלקיס (שו"ת בית יצחק חיו"ד סימן קכ) שיוצאים ידי חובת הדלקת נרות שבת במאור החשמל.

ומאידך בשו"ת לבושי מרדכי (תליתאה חאו"ח סימן נט) שאין יוצאים בזה ידי חובה מאחר וצריך לדעתו להיות בהדקלת נרות שמן ופתילה דוקא לעיכובא.

ומרן זצ"ל הביא ראיה מהגמרא תענית כה. מעשה ברבי חנינא בן דוסא שראה את בתו בליל שבת כשהיא עצובה, אמר לה בתי מפני מה את עצובה, אמרה לו כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו (מהחומץ) אור לשבת, אמר לה בתי מה איכפת לך, מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק.

תנא, היה הולך ודולק כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה. ע"כ.

ולכאורה קשה שאם נאמר שצריך שמן ופתילה בדוקא, עדיין היה לה להתעצב על שבירכה ברכה לבטלה, שההדלקה עושה מצוה, ולא הדליקה בשמן כלל. אלא ודאי שהעיקר שיהיה דבר הדולק ומפיץ אור, ואין צריך שמן ופתילה בדוקא.

עובדה בשני גדולי הדור שברכו על נר הבדלה בחשמל

ואכן שני המאורות הגדולים הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל היה נוהג לברך במוצאי שבת על אור החשמל "בורא מאורי האש" (הובא בשו"ת נחלת שמעון סימן טו) בכדי להוציא מלב הטועים שחושבים שאין החשמל בכלל איסור הבערת אש בשבת מן התורה.

וכן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל (כ"כ הגרא"י ניימרק בספר אשל אברהם על חולין בפירות גינוסר סימן כא) היה מהדר לברך בורא מאורי האש על אור החשמל כדי להוציא מלב הטועים וכנ"ל. (ועיין יחוה דעת חלק ב' סימן לט שלמעשה אין לברך בורא מאורי האש על החשמל, אלא שעכ"פ הדברים מסייעים בנידונינו)

הדלקת חשמל היא הסרת המונע, או הדלקה ממש

והנה יש מפקפקים בהדלקת נרות בחשמל מצד שאין כאן מעשה הדלקה בידיים כלל, היות והאדם רק מזיז את מתג החשמל בכדי שיגיע הזרם למנורה והוא רק הסרת המונע בלבד, וחסר כאן מעשה הדלקה.

אולם נראה שלא עמדו על אופן פעולת הזזת מתג החשמל, כי כשהמתג כבוי, אזי יש מרחק מסויים בין חוט חשמל אחד לחוט השני ואין הזרם ממשיך הלאה עד למנורה, וכשלוחץ על המתג הוא מקרב את שני החוטים זה לזה, ולכן אין זה כלל הסרת המונע, וחשיב פעולת הדלקה. ובחזו"ע ג"כ כתב שטענה זו שהפעלת המתג חשיבא הסרת המונע היא נגד כל האחרונים שכתבו להדיא שיש חיוב מהתורה בהדלקת החשמל בשבת, אלמא חשיב מעשה בידיים ולא הסרת המונע גרידא.

חשש בתקלות בחשמל

ובשו"ת משפטי עוזיאל (או"ח סימן ז) כתב שבהיות שהדבר מצוי שמאור החשמל עלול לכבות באמצע השבת לפתע על ידי קלקול בתחנת הכח וכדומה, ונמצא מתבטל מעונג שבת, ולכן אין יוצאים בהדלקת נרות במאור החושמל.

אולם בחזו"ע שם כתב שלפי המצב כיום אין מקום לחששות הללו ברוב המקומות כי אין הפסקת חשמל מצויה אלא לעיתים רחוקות, ולכן אין לחוש בזה.

חשש במה שהחשמל לא מיוצר בבת אחת

עוד ראיתי בספר אור לציון שמפקפק בהדלקת נרות במאור החשמל מכיון שכל רגע ורגע הוא חשמל חדש, ונמצא שבשעה שהדליק לא הדליק על מה שנמצא לפניו אלא על מה שעתיד להגיע.

אולם ממעשה דרבי חנינא אנו למדים שהעיקר שבסוף יהיה הבית מואר והוברר הדבר למפרע שההדלקה היתה ראויה, וכן בחזו"ע בסוף דבריו כתב שאין דברי האור לציון מוכרחים.

לכתחילה להדליק בנרות רגילים

ומכל מקום למעשה כתב בחזו"ע שכל שאפשר למצא נרות שמן או שעוה, עדיף יותר לצאת בהם, כיון שאין בהם שום פקפוק, וגם יש בהם היכר מיוחד שהודלקו לכבוד השבת, משא"כ במאור החשמל.

ובמקום שאין אפשרות להשיג נרות שמן וכדומה, יוכל להדליק ולברך לכתחילה על מאור החשמל.

מסקנא

מי שהוא נמצא בבית מלון יוכל להדליק נרות שבת על ידי הדלקת מאור החשמל בחדרו, וגדולה מזו אם חושש הוא שעל ידי האור בחדרו לא יוכל לישון בלילה, יוכל לברך על הדלקת מאור החשמל כשהוא מדליק אך ורק את חדר האמבטיה והשירותים, וכמובן שאת הברכה יאמר חוץ לשירותים, וגם ישאיר את דלת השירותים פתוחה בכדי שיכנס אור לחדרו כשחזור לשם בליל שבת. וכן ראיתי כתוב בתשובה למרן הגאון הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א

בברכה

 אלון בן שבת