החזר שכר לימוד

בחור אמריקאי ואביו הגיעו בחודש סיון תשפ"ד לאחת הישיבות בירושלים אשר יש בה הרבה מתושבי חו"ל, לאחר בחינה אצל ראשי הישיבה הבחור התקבל לישיבה, אביו הלך למשרד על מנת להסדיר את התשלום לשנה הקרובה ושילם מראש שכר לימוד על סך 15,000$ במזומן עבור כל השנה, ואכן הבחור התחיל את זמן אלול תשפ"ד, מכיון שהוא היה רגיל למנטליות אמריקאית הוא חשב שיוכל לעשות מה שהוא רוצה, ואכן ההערות מהמשגיחים לא אחרו מלבוא [בבין הזמנים תשרי הבחור חזר לארה"ב] לקראת זמן חורף תשפ"ה עוד בטרם הבחור חזר לזמן חורף, הוריו קיבלו התראה שהבחור נעדר מהתפילות ומהשיעורים ונתפס כמה פעמים מסתובב בכיכר ציון, למעשה הבחור חזר לזמן חורף ובאמצע חודש כסליו הבחור סולק לצמיתות מהישיבה. אביו הגיע לארץ ושלח אותו לישיבה אחרת שמתאימה לו.

אביו ביקש מהנהלת הישיבה החזר של כל השכר לימוד [בניכוי החודשים שהוא שהה בישיבה], בנימוק שהישיבה לא סיפקה לו את התנאים המתאימים, לא יצרו קשר אישי עם הבחור, כמו כן הבחור חווה "אפליה" על רקע עדתי, בקיצור הנהלת הישיבה לא מילאה את ההבטחות שניתנו על ידה בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו".

הנהלת הישיבה טוענת שכל מה שהאבא טוען כעת הינן טענות שנטענות רק לאחר שבנו סולק מהישיבה ולא נטענו במהלך החודשים בהם אביו שוחח עם המשגיחים. זאת ועוד, האב חתם על מסמך שכתוב בו מדיניות החזרת שכר לימוד של הישיבה דהיינו תלמיד שפורש לפני תחילת הלימודים מקבל 100% משכר הלימוד [למעט דמי רישום] תלמיד הפורש לאחר חודש מקבל 75% משכ"ל, ותלמיד שפורש לאחר חודשיים מקבל 50% ותלמיד שפורש לאחר ג' חודשים מקבל 25% ותלמיד שפורש לאחר חנוכה לא מקבל כלום. יצויין שהבחור סולק ב-יד' כסליו. 

האב טען שכל מה שהוא חתם זה באופן כזה שבנו יעזוב מעצמו ולא במקרה שיסולק, זאת ועוד, שההנהלה בחרה בכוונה ולא בתום לב בעיתוי הסילוק שזה כמעט לפני חנוכה בכדי שההנהלה תשאיר לידיה את כל הסכום למעט סכום פעוט וזניח של החזר. ואילו הישיבה טוענת שעיתוי סילוקו של התלמיד נבע משיקולים חינוכיים בלבד, וכהצעת פשרה הם מוכנים להחזיר 25% מהסכום.  

תשובה:

על הנהלת הישיבה להשיב לאבי הבחור את הסכום היחסי על התקופה שהבחור הפסיק ללמוד בישיבה דהיינו התשלום שאבי הבחור חיי הוא מר"ח אלול תשפד ועד יד כסליו תשפ"ה.

נימוקים:

במסגרת מצומצמת זו אי אפשר לכתוב את כל הנימוקים אבל אכתוב בקצרה, ראשית, עיקר המחלוקת בין הצדדים היא האם החוזה שנחתם בין הצדדים הוא רק אם הבחור מפסיק את לימודיו מעצמו או שהסעיף חל גם אם הוא מפסיק את לימודיו מחמת סילוקו מהישיבה. אז כבר הגמ' בכתובות (פג:) אומרת אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה, ופירש"י: "כל המוציא שטר על המוחזק בדבר, מה שמפורש בשטר – יכול לתבוע עליו , ואם השטר סתום – מורידים אותו לפחות שבמשמעות השטר."

אבל בנידו"ד אי אפשר להפעיל את הכלל הזה של יד בעל השטר על התחתונה מהטעם הפשוט שהרי הכלל הוא רק באופן שיש שני אפשרויות לשוניות לפרש את השטר, אולם אם בשטר כתוב בצורה ברורה שאם התלמיד יעזוב .. הכוונה היא ברורה רק אם התלמיד עוזב מעצמו ולא מתי שמסלקין אותו, בפרט לאור דברי השו"ע חו"מ סי' רטו זה עיקר גדול בכל דברי משא ומתן הולכים אחר לשון בני אדם באותו מקום ואחר המנהג. וכאן הלשון ברורה לחלוטין. זאת ועוד, שכר הלימוד ניתן לישיבה בתמורה ללימודים ולא בתורת מתנה, לדוגמה אדם שצריך שירות מסויים התשלום הוא עבור השירות, וכאן השירות הוא ללמד את הבן תורה במשך השנה, וכאן לא סופק השירות ולא משמנ מחמת מה לא סופק השירות יתכן ויש ללמוד זאת מהגמ' בב"מ (עח: עט.) בפועלים שנשכרו להשקות את השדה ובחצי היום התברר שאין צורך בשכירותם, בסוגיה זו אם הבעה"ב לא עשה את הבדיקות הנצרכות לפני הזמנת הפועלים על בעה"ב לשלם את שכרם, וכך פסק בשו"ע (שלד, א) השוכר את הפועל להשקות השדה מזה הנהר ופסק הנהר בחצי היום, אם אין דרכו להפסיק או אפי' שדרכו לפסוק והפועל יודע דרך הנהר, – פסידא דפועל ואין בעה"ב נותן לו כלום, אע"פ שגם בעה"ב יודע דרך הנהר, אבל אם אין הפועל יודע דרך הנהר ובעה"ב יודע, – נותן לו שכרו כפועל בטל. וכתב הרמ"א וכן בכל אונס שאריע לפועל ..הוי פסידא דפועל, אבל אם בעה"ב יודע והפועל אינו יודע הוי פסידא דבעה"ב . במילים אחרות לא סופק השירות – אין תשלום.

אין ספק שלישיבה יש שיקול דעת חינוכי ובגין כך הם סילקוהו, אולם אם התלמיד לא עומד בציפיות הנדרשות לא מסתבר שהיא גם תסלקו וגם תשאיר את תשלום הכסף בכיסה, וכאן אני שואל האם האב היה חותם על המסמך גם אם היה מנוסח בצורה מפורשת שהכסף לא יוחזר גם אם הבחור סולק, – אני מסופק בזה, מכיון שאדם סביר לא חותם על מסמך כזה, ואין לי ספק האב היה מחפש לבנו ישיבה אחרת, כל חתימתו של האב הינה בידיעה ברורה שהבן לא יעזוב מעצמו, ולכן אני לא רואה מצב בו הכסף לא יוחזר לפחות על הזמן שהבחור סולק, ומשכך, על הישיבה להחזיר את יתרת התשלום לאב.

כיום כל מוסד אקדמי מגן על עצמו מפני ביטולי קורסים כאלו ואחרים, אך מעיון בפסיקה האזרחית רואים פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות שתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) אינן מהוות מחסום הרמטי בפני אפשרות של ביטול קורס לאחר  תחילתו ובתי המשפט התחשבו בתלמיד והעמידו את התשלומים על חצי ואף על פחות מכך על אף התקנון הברור שהתלמיד חתם עליו.

בברכת התורה

יגאל אלון