שאלה בעניין הימורים ומשחקי מחשב

לכבוד ידידי היקר והנעלה המחנך הדגול הרב יוסף חיים אלחרר שליט"א

על דבר שאלתך האם מותר להשתתף במשחקי הימורים ומשחקי מחשב שהזוכה מקבל כסף , כפי שעניתי לכבודו
בע"פ שיש איסור בדבר כמו כן הוספתי ואמרתי לך חילוק בין אם המהמר מהמר אצל בעלים יהודים או בקזינו של
גויים

מקור דין משחק בקוביה

בטרם אענה אקדים ואומר שהמשנה (סנהדרין כד, ב) אומרת ואלו הן הפסולין (לעדות) המשחק בקוביה . בסופה
מסביר ר‘ יהודה שפסול המשחק בקוביה הוא רק כאשר אין לו אומנות אחרת, אבל אם יש לו אומנות אחרת אינו
נפסל. ובגמרא מובאת מחלוקת רמי בר חמא ורב ששת בטעם הפסול של משחק בקוביה. לדעת רמי בר חמא ההלכה מיוסדת על כך שזוהי אסמכתא, ואסמכתא לא קניא. הכוונה היא שמי שמהמר במשחק של קוביות אינו גומר בדעתו להיפרד מהכסף עליו הוא מהמר. בשעת ההימור, האדם בטוח בניצחונו, באופן שכאשר מפסיד, הוא נאלץ להיפרד מממונו נגד רצונו.

בשל מצב זה, יש במעשה ההימור חשש של איסור גזל, ומטעם זה המשחק בקוביה נפסל לעדות. מנגד, רב
ששת סובר שהפסול הוא משום שמי שמשחק בקוביא אינו עוסק ביישובו של עולם. לפי זה עולה שמי שמשחק
בקוביה באורח חד-פעמי, ויש לו פרנסה אחרת, אינו נפסל לעדות, ואינו עובר על כל איסור. רק מי שאינו עוסק
ביישוב של עולם, ומבלה את ימיו ולילותיו בהימורים, הוא זה שנפסל לעדות.

דעת הרמב"ם

הרמב"ם (גזלה ו, י) סבר שהדבר אסור מתקנת חכמים: המשחקין בקוביא כיצד, אלו שמשחקין בעצים או בצרורות
או בעצמות וכיוצא בהן ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו השחוק יקח ממנו כך וכך הרי זה גזל
מדבריהם. אע"פ שברצון הבעלים לקח, הואיל ולקח ממון חבירו בחנם דרך שחוק והתל הרי זה גזל…
לעומתו, תוספות (עירובין פב, א, ד"ה אמר) סברו שאין איסור בהימורים: …ומכאן משמע דשרי לשחוק בקוביא…
אבל הכא לא סמיך אמידי משום דלא ידע אי נצח או לא…הנימוק של תוספות הוא שכיון שברור לכל המהמרים שזכיה או הפסד תלויות בגורל, הם גומרים בדעתם לשלם אם יפסידו

דעת שולחן ערוך והרמ"א

בשו"ע (חו“מ סימן רז, סעיף יג) נפסק: ”וכן תנאים שמתנים בני אדם ביניהם, אע“פ שהם בעדים ובשטר: אם יהיה
כך או אם תעשה כך, אתן לך מנה, או אקנה לך בית זה, ואם לא יהיה או לא תעשה לא אקנה ולא אתן לך, אע“פ
שעשה או שהיה הדבר, לא קנה, שכל האומר: אם יהיה אם לא יהיה, לא גמר והקנה, שהרי דעתו עדיין סומכת שמא יהיה או שמא לא יהיה“. לדעת השו"ע, נראה שיש איסור בכל הימור, שכן יש בדבר משום אסמכתא, ויש בכך חשש גזל או אבק גזל (עי‘ סמ“ע, לד, ס“ק מ). מנגד, הרמ“א כתב לחלק בין אופנים שונים של אסמכתא, וביאר בסוף דבריו: ”אבל אם אין בידו לגמרי [כלומר, תוצאת ההימור כלל אינו בידו של המהמר], ולא ביד אחרים, כגון המשחק בקוביה וכיוצא בו, שאינו יודע אם ינצח או לא – ואפילו הכי התנה- ודאי גמר ומקני מספק“. לאור דבריו יש מקום להתיר קניית כרטיס הגרלה,

זאת ועוד על אף האיסורים שכתב בשו"ע בסי' לד (סעיף טז ) חזר מרן פעם נוספת על דבריו בסי' ש"ע (ס"ג) שהוא
איסור איסור גזל ואינם עוסקים ביישובו של עולם והוסיף חילוק בין יהודי לעכו"ם.
אשר על כן בכל הימור ישנו את האיסור של גזל או לחילופין אינו עוסק ביישובו של עולם או שהוא עוסק בדברים
בטלים וכאן בעצם אין הבדל אם הוא ספרדי או אשכנזי אלא שלספרדים (הנוהגים כדעת הרמב“ם) יש גם איסור גזל כאשר משחקים מול יהודי ואיסור זה לא שייך כאשר משחקים מול גוי. לא משנה מי הבעלים של בית ההימורים אלא מיהו המשחק מולו. לאשכנזים אין איסור גזל, אלא שאם אין לו פרנסה אחרת הוא פסול לעדות ואם יש לו פרנסה אחרת האיסור אינו כה חמור, אבל בכל מקרה אסור משום שעוסק בדברים בטלים ואם הוא משחק עם גוי הרי זה גרוע יותר משום שיש חשש שילמד ממעשיו

התמכרות להימורים

וכפי שהוספתי לך שזה דבר ממכר מאוד וזה הובא גם בספרות השו"ת כדוגמת זו של הרשב"א (שו"ת הרשב"א ב,
רפו): " עוד שאלת: מי שלוה מעות על כסות אשתו, ואבדם בקוביא… " גם המהר"ם מרוטנבורג (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, ד, פראג, תק) נשאל בענין זה: " וששאלת על אחד שישב תוך קהל ועדה ואמר אם אשחוק עוד בקוביא
אתן ה' זקוקי' לצדקה וכך אמר כמה פעמים ועבר על נדרו . "

תקנות בישראל בעניין ההימורים

והנה ראיתי בספר, התקנות בישראל, של הרב י. שציפנסקי ( ח"ד תקנות הקהילות, עמ' תכז-תלב ) שבכל קהילות
ישראל, בין בספרד ובין באשכנז, נעשה מאמץ לבלום ולצמצם את התופעה בעזרת תקנות שונות ואכן זהו אחד
הנושאים הבולטים בתחום תקנות הקהל. היקף התקנות ושכיחותן הושפעו מפסיקת ההלכה בשאלה האם מותר להמר.
בספרד, בה נפסק שההימורים אסורים, התקנות מעטות יותר, ופסקי ההלכה רבים ( שם, עמ' תכח-תכט) ובאשכנז, בה נפסק שהימורים אינם אסורים בכל האופנים , הותקנו תקנות לבלום את התופעה ( שם, עמ' תל-תלב)

מסקנה

העולה מכל המקובץ שיש להתרחק ממשחקי הימורים ובפרט שזה על כסף וזה מטעם שני איסורים או מצד גזל או מצד שאינו עוסק ביישובו של עולם.

כל זה כתבתי לפי קוצ"ד וצויי"ם ויימ"ן עבד לאל עליון אני יגאל אלון ס"ט