שאלה

האם מותר להכין טחינה בשבת?

תשובה

כתב שולחן ערוך סימן שכא' סעיף יד' שאם עושה בלילה רכה, מותר על ידי שינוי בסדר נתינת המים, שאם בימות החול דרכו ליתן המים לתוכו, בשבת יתן אותו לתוך המים. ולדעת הרמ"א בסעיף טז' (על פי תרומת הדשן סימן נ') שצריך שתי שינויים. א' בסדר נתינת המים. ב' לערב באצבעו או על ידי נענוע הכלי.

גדר בלילה רכה

וגדר בלילה רכה נתבאר בספר שביתת השבת (לש ס"ק לו) שכל שאינו קשה כ"כ עד שיתהווה גוש אחד כבצק, נקרא רכה. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן קה) הביא מהחזון איש דבלילה עבה היינו שכאשר נשפך, נמשך כמו גושים, ורכה היינו שנשפך ונרוק אף שהוא עדיין עבה קצת, ואם הוא רך ביותר וכמים עכורים אינו בכלל לש כלל.

טחינה דלילה מאוד

ולפי"ז אלו שעושים טחינה רכה מאוד כמים ועושים זאת באופן שנותנים כמות מים גדולה בבת אחת לתוך הטחינה גולמית ומערבים בכח עד שמתקבל יפה, הדבר מותר לכתחילה וללא שום שינוי. וכן כתב בהליכות שבת חלק ב עמוד תקטו'

וכל הנידון הוא לאלו שעושים בלילה רכה אך סמיכה מעט, או אפילו אם יעשו בלילה נשפכת כמים מכל מקום אם דרכם ליתן המים מעט מעט ולערב הלא ידוע שבתחילה, הטחינה נעשית קשה ועבה ולאט לאט מוסיפים מים לדלל יותר ויותר ולכאורה באמצע הכנתה הלא היא נהיית בלילה עבה.

ואכן בספר שמירת שבת כהלכתה פרק ח ס"כו אסר להכין טחינה בשבת משום שבתחילה היא מתקשרת כעיסה.
ומרן הרב עובדיה זצ"ל כשנשאל בזה השיב שהוא מסתפק בזה, ואכן בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת לא כתב בזה.

ובספר מנוחת אהבה להגאון הרב משה לוי חלק ב עמוד שו כתב שאין לחוש לזה שמתחילה מתקשית כעיסה, כיון שאין עושים כן כדי שתהיה טעימה יותר, אלא כדי להקל עליהם את הכנתה ולבסוף מוסיפים לה מים וחוזרת ומתרככת כבתחילה, ולכן יש להתיר ובלבד שיעשה כן סמוך לסעודה ושלא יערב בכח אלא בנחת.

ושם בהערה 63 ציין להביאור הלכה שאין לישה אחר לישה אלא אם כן מתייפת על ידי שמוסיף ללוש אותה, ובהכנת טחינה גולמית הלא כבר נילושה היטב במפעל ואין שום יפוי לטחינה בזה שמתקשית כעיסה.

ועוד כתב שמה שמתקשית כעיסה אין לישה זו סופה להתקיים והוי בגדר מלאכה שאינה מתקיימת שאינה אסורה אלא מדרבנן וכיון שעיקרה כבר נילושה מערב שבת מותר לכתחילה. ועוד דהוי מלאכה שא"צ לגופה שהרי אינו רוצה שתתקשה כעיסה.

לישה לאלתר

ומכל מקום יש להחמיר ללוש סמוך לסעודה על פי דברי הרשב"א דגם בעניין לישה אם עושה לאלתר הוי דרך אכילה. (ולא רק בבורר, והבית יוסף פסק כהרשב"א לגבי טוחן בעניין חיתוך הירק דק דק)

וראיתי בספר מנחת יעקב (דהאן) חלק ב עמוד קעז שכתב להתיר הכנת הטחינה לכתחילה וללא שום שינוי וטעמו ברור ונכון לפי שאין כאן כל חיבור גופין כקמח לעיסה כי אם תערובת בעלמא וכל יסוד מלאכת לש הוא ההיפך ממלאכת טוחן שמלאכת טוחן הוא הפיכת גוף אחד לגופין הרבה ומלאכת לש היא הפיכת גופין הרבה לגוף אחד, ובהכנת טחינה הוא גוף אחד בלבד שהוא העיסה הקשה והופך אותה לעיסה רכה ועדיין נשארת גוף אחד.
וכן כתב בספר אור לציון חלק ב' עמוד רמט להתיר עשיית הטחינה בשבת מהטעם הנ"ל .

ולעניין הלכה
נראה לנהוג לכל הפחות לעשותה סמוך לסעודה (עד חצי שעה, כנודע) וכעת ראיתי למרן הגאון הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף על יום טוב עמוד שיב' שיש אומרים שמותר להכינה בשבת ובלבד שיעשה כן סמוך לסעודה

בברכה

אלון בן שבת.