טרם הכשרת הכלים יש לנקותן היטב בכל המקומות.
בכל כלי יש לילך אחר רוב תשמישו: וכפי סברתו של הרב גן המלך (שו"ת גנת ורדים בגן המלך אות נג) שכיון שסתם כלי אינו בני יומו והוא נותן טעם לפגם, אלא שחז"ל גזרו להכשירו אטו כלי שהוא בן יומו, יש לומר דכולי האי לא גזרו להכשירו אלא כפי רוב תשמישו, וכמו שאמרו בעירובין קד: כל מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך. וכן הוא ההבנה בדברי הרמ"ע מפאנו בסימן צו וכפי שהבין כן בדבריו בשו"ת רב פעלים חלק ג יורה דעה סימן ח ע"ש (ויש בכמה ספרים בדורינו שכתבו בזה סברות וטעמים שונים ומשונים לפי דעתם, ומתוך כך הוציאו כמה דינים להלכה שאינם נכונים כלל, וכל זה אך למותר.)
ולכן בכל כלי וכלי יש לילך בהכשרו כפי רוב התשמיש, ואחר ההכשר יהיה ניתן בפסח להשתמש בו כפי רוב תשמישו ואפילו אם ישתמש בו בפסח כפי מיעוט תשמישו אין בכך כלום (שו"ת בית דוד סימן סד וסימן ריב)
אולם אם יודע בבירור שנשתמש בו באותו היום באופן החמור, או אפילו הוא בספק אם נשתמש בו באותו היום בתשמיש הקל או החמור יצטרך הכשר החמור, או ימתין ליום המחר להכשירו.
ודע שאם הכלי בלע פעם אחת בלבד חמץ, וכל השנה בלע היתר, עדיין יש להכשירו ואין שייך כאן הדין של רוב תשמישו, דסוף סוף חמץ שבו להיכן הלך. (הן אמת שהרב פעלים בחלק ג אורח חיים סימן כח משמע שגם בזה הולכים אחר רוב תשמישו, אולם ראה בילקוט יוסף איסור והיתר חלק ג סימן פט הערה עט שהאריך לנכון לדחות זה מההלכה, וכן הוא דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ומה שהביא בחזון עובדיה עמוד קלז בדין החצובה להרב פעלים הנ"ל, אינו אלא לצירוף סניף)
ליבון חמור: הוא עד שיהיו ניצוצות אש ניתזים מהם, וידוע שיש כלים היום אשר מפאת חוזקם אין ניצוצות ניתזים מהם כלל, ולכן יש ללבנם בשיעור שיגיעו ל-371 מעלות. ( כ"כ בספר הגעלת כלים עמוד תמ”ה בד”ה והנה בתנור בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, וכן הוא בהליכות מועד. ויש מצריכים חום של 450 מעלות, ראה מה שכתבתי לקמן בדין תנור פרוליטי)
ליבון קל: שיעור שיהא קש נשרף עליו.
הגעלה: כלים שבלעו חמץ באמצעות נוזלים, יש להכניסם לסיר גדול יותר שיש בו מים רותחים בעודם על גבי האש בעת שמבעבעים (שלחן ערוך סי' תנא ס"ה) ונהגו שלאחר שמוציא את הכלי מהרותחים, מכניסו מיד לתוך מים קרים (שלחן ערוך סי' תנב ס"ז).
עירוי מכלי ראשון: שופכים על הכלי מים רותחים מכלי רותח שירד כעת מהאש והוא עדיין מעלה רתיחות.
הכשר בכלי שני: כלי שני הוא כלי שנתנו לתוכו מים רותחים ישירות מתוך סיר רותח ונותנים לתוכו את הכלי שרוצים להכשיר.
שטיפה והדחה בצונן: רוחצים הכלי במים קרים היטב.
בלנדר: באור לציון עמוד קכא כתב שיגעיל הסכינים בלבד ע"ש
אולם יש להדגיש שכל זה דווקא באופן שרוב תשמישן בצונן אבל לאותם אלו שפעמים רבות נותנים לתוכו אוכל רותח, וזהו רוב תשמישו אצלם, כגון שנותנים לתוכו תבשיל רותח מכלי ראשון כדי לטחון לתינוק, וכן הוא כשטוחנים שם כבד (או ביצים קשות חמות) לסלט שהדרך הוא לטחון אותו כשהוא טרי וחם ומעורב בבצל מטוגן חם, וכן הלאה, לכן יש לערות רותחים גם על הכלי קיבול הפלסטיק.
בלנדר מוט: הגעלה בכלי ראשון מאחר ומשתמשים בו גם לטחינת מרק בתוך הסיר שעומד על גבי האש.
בקבוק לתינוק: ינקה ויערה רותחים. את פטמת הבקבוק יש לנקות היטב היטב מחמת החורים שבה.
ברז מים: הדחה בלבד, ואם ירצה יערה רותחים בשעה שמערה על הכיור וקל לעשות כן.
גריל גז: לנקות מלכלוך בעין ולהדליק על החום הגבוה ביותר כשעה. (מגיע ל-400 מעלות)
טבעות: אין צריך הכשר, אור לציון עמוד קכח'
טוסטר: אין להכשירו לפסח.
ידיות הכלים: פעמים רבות אם יבוא לפרקן לא יוכל להחזירן למקומן הראשון כמו שצריך היות וההברגה זזה ממקומה או נשחקת, ולכן יש להשתדל לנקות היטב בין החריצים עם חומר פוגם ושטיפה במים חמים.
כוס קידוש: די בשטיפה והדחה.
כיור: ינקהו היטב ויערה עליו רותחים, ונכון לערות עליו רותחים ג' פעמים. חזון עובדיה עמוד קנא'
כיריים: יש לחלק ל-ג' חלקים
א החצובה: שמניחים עליה את הסירים, די לנקותה היטב ולהגעיל. (חזון עובדיה, ולבני אשכנז צריכה ליבון קל, ולא כאותם בני אשכנז שעושים ליבון חמור ובאים לידי הפסד גדול מחמת אי ידיעת ההלכה)
ב המבערים: אין צריך הכשר כלל (אור לציון עמוד קטז)
ג משטח הכיריים: ינקה היטב ויערה רותחים, ואם חושש שיסתמו המבערים ינקה עם חומר ניקוי פוגם (מסיר שומנים) וזהו על פי המבואר בשולחן ערוך ביורה דעה סימן צה סעיף ד' וז"ל: יראה לי שאם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה אע"פ שהשומן דבוק בהן מותר דע"י האפר הוא נותן טעם לפגם (וראה מעין אומר חלק ג' עמוד מה שכתב בנתינת חומר פוגם)
או לחילופין ניתן לכסות בנייר כסף עבה.
כיריים חשמליות: לנקות היטב ולהדליק על החום הגבוה כשעה.
כיריים קרמיות: אחר בדיקה מקיפה של רבני קו ההלכה ביחד עם מומחים המבינים ברכיבי החומרים הוברר מעל לכל ספק שהן עשויות זכוכית בלבד, ולכן הכשרן בשטיפה והדחה בלבד. (זהו לבני ספרד, אולם בני אשכנז יעשו כרבותיהם)
כיריים אינדוקציה: הכשרן כדין כיריים קרמיות. (גם כן הוברר שעשויים זכוכית בלבד)
כלי דורלקס: דינם ככלי זכוכית.
כלי זכוכית: זכוכית פשוטה, קריסטל, פיירקס, וכדומה, יש להכשיר על ידי שטיפה והדחה היטב (לבני ספרד)
כלי חרס: חרס, חרסינה, פורצלן, (פרפורי) קרמיקה, חימר, אם השתמש בהם בחמין, אין להם הכשר ויש להצניעם עד לאחר הפסח, ואם תשמישן על פי רוב בצונן (וראה מה שכתבתי בהקדמה בענין רוב תשמישו) די בהדחה בצונן.
ואם שהה בתוכם המאכל כד' שעות, אף שהוא צונן, יש להכשירן בהגעלה, או ימלא הכלי מים וישהה כד' שעות וישפוך, ויחזור לעשות כן ג' פעמים. ( שו"ע סימן תנא סעיף כא)
כלי מתכת: אלומניום, בדיל, ברזל, זהב, כסף, נחושת, נרוסטה, עופרת, פלדה, אם השתמש בצונן, אין צריך הכשר, ודי בשטיפה והדחה היטב.
אבל אם השתמשו ברוב פעמים בחם, כפי תשמישן הכשרן, שאם נשתמש בהם בכלי ראשון יש להגעילן, ואם על ידי שהיה מערה לתוכן מאכל, יכשירן בעירוי, ואם השתמש בהם בכלי שני יכשירן בכלי שני (ודע, שאם מוזג לתוכן על ידי מצקת שהיא מעלה רתיחות, חשיב שימוש בעירוי מכלי ראשון, ואם אינה מעלה רתיחות, אם כן המצקת דינה ככלי שני וכשמוזג ממנה לכלי, חשיב עירוי מכלי שני, והכלי די לו בהכשר קל מאוד שיערה עליו מכלי שני, והכל לפי רוב התשמיש.)
כלי פלסטיק: דינם והכשרם ככלי מתכות. חזון עובדיה עמוד קלו
כלי קורנינג: הוא מין כלי נפוץ לאחרונה ועמיד בשבירה יותר מזכוכית (ויש בו עוד כמה וכמה יתרונות) אולם הוא עשוי אך ורק מחומר שממנו מייצרים זכוכית והכשרו ככלי זכוכית.
כף אשפה: שטיפה והדחה.
מברשת שיניים: שטיפה והדחה היטב בצונן, וטוב לרכוש חדש לפסח.
מנגל: יש להחליףרשת חדשה, מאחר ואם ילבן את הרשת היא תתקלקל, ואת גוף המנגל אין צריך להכשיר ודי במה שיבעיר שם הגחלים בפסח קודם שנותן שם המאכל, אולם יש לנקות גם את המסגרת מלכלוך ושומן.
וכאן המקום להזהיר על אותם אלו שנדדו הלכו לטייל בימי החג בפארקים ובגנים ציבוריים ברחבי הארץ, ופזורים שם בכמה מקומות מנגלים קבועים מטעם חברת הפארק, ואין להשתמש ברשת הקיימת שעליהם כלל, לא בימי הפסח, ולא בשאר ימות השנה, מאחר ואין לידע איזה בשר הונח עליו על ידי המשתמש הקודם, ואפשר שהיה בשר לא כשר כלל, ישמע חכם ויוסף לקח.
מנגל חשמלי: אין להכשירו לפסח.
מדיח כלים: יש לנקותו מחמץ בעין, ולהפעיל על החום הגבוה ביותר כשעה, וטוב ליתן גם חומר ניקוי.
מחבת: לבני ספרד אפשר בהגעלה, ובלבד שיוכל לנקותה היטב מכל הצדדים, מה שאינו כמעט במציאות כלל, אלא אם כן זאת מחבת מעט חדשה שלא השתמשו בה הרבה כל כך, וניתן לנקותה היטב טרם הגעלתה.
מחבת טפלון: אם יודע שרוב תשמישו היה ללא נוזלים כלל, אין להכשירה.
מטחנת בשר: יש לפרק ולנקות היטב ובפרט הכלי המחורר ינקהו היטב היטב מחמץ שבו ואחר כך יעשה הגעלה, ובחזון עובדיה עמוד קס כתב: ונכון שאת החלק המנוקב בנקבים דקים יתנוהו על האש שבמדה ונשאר שם פירור כל שהוא, הרי הוא נשרף לגמרי.
אולם מי שטוחן במשך כל השנה אך ורק בשר לא מעובד ולא מוסיף לטחון יחד עמו פרוסות לחם או תבלינים למיניהם , די לו בשטיפה והדחה בלבד.
מטחנת קפה: אין צריך הכשר, אלא אם כן טחן בה תחליפי קפה של חמץ. אור לציון עמוד קכא' בהערה.
מיחם חשמלי: אדם שמשתמש במיחם אך ורק לחימום מים במשך כל ימות השנה, אין צריך הכשר לפסח כלל.
אולם פעמים שמניחים לחם ומיני מאפה על גבי המיחם לחימום, ויש כאלה שמידי כמה שבתות מנקים המיחם במיץ לימון או בחומץ שאינם כשרים לפסח, ופעמים שנוגע בדפנות המיחם חלה שהניחוה ליד המיחם, ולכן יש לנקות המיחם היטב מבפנים ומבחוץ, וימלא מים עד הגובה שמותר, ויפעיל את כפתור ההרתחה ללא המכסה עד שהמים יעלו בועות, ויפתח את ברז המים, וכך יוכשר רובו בחלקו הפנימי וגם הברז יוכשר בכך, ואחר כן יקח המיחם להגעלה ויהפוך המיחם ויגעיל את שפת המיחם מבפנים ומבחוץ.
את המכסה גם כן יש להגעיל, ומועיל לו הגעלה אף שלפעמים מניחים עליו לחם חשיב בלע בלח ולא ביבש (אור לציון)
והראוני בירחון אור תורה בשם הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א שכתב שאין המיחם צריך הכשר כלל אפילו אם מניחים על גבי המכסה לחם והביא ראיה מהשולחן ערוך יורה דעה סימן סו ס"ו :נמצא דם בביצה ששמוה על החמין להצטמק, כיון שאין במקום הביצה רוטב, מותר כל החמין. וממילא הוא הדין לענין לחם שהונח על גבי המיחם, אולם לא כך הורו רוב ככל גדולי הדור שליט"א וכך המנהג הפשוט להכשיר גם המיחם.
ולעצם הראיה ראיתי בספר הוראה ברורה "איש מצליח" בסימן סו' שביארו שמדובר בביצה עם קליפתה על גבי הקדירה (ולא בתוכה כפירוש הש"ך) אבל אם היה זאת ביצה ללא הקליפה כתבו שכל הקדירה נאסרה, והאריכו להוכיח זאת ע"ש ולפי זה כאן בדין המיחם הרי מניחים עליו לחם ישירות ולא על גבי צלחת וכל המיחם יאסר.
מיקסר: לא ישתמש בו בפסח, מאחר וחודר קמח לגוף המיקסר ויש חשש גדול שיצא ממנו לחוץ בימי הפסח.
מיקרוגל: יש להמנע מלהכשירו, ומי שמוכרח להשתמש בו, ינקהו היטב, וימתין 24 שעות משימוש אחרון, ויתן בו כוס עם מים ואמה, ויפעיל על החום הגבוה כ-10 דקות.
מכונת קפה קפסולות: פעמים שנותן בה קפסולות בטעמים ואינם כשרים לפסח, ולכן יש לנקות המכונה היטב בכל חלקיה, ולאחר מכן יש לעשות לה ניקוי פנימי על ידי חומר מיוחד שרוכשים בחברה לניקוי אבנית, ויש לו לבצע את התהליך הדרוש להשלמת ניקוי האבנית על ידי שטיפה פנימית של מים רותחים ביחד עם החומר (לוקח כרבע שעה, ומופיע בהגדרות המכשיר, במכשירים שיש בהם צג דיגיטלי) וזהו הכשרו.
מסננת כיור: הדחה בצונן. (אף שמערים לתוך הכיור חמץ רותח, הולכים אחר רוב תשמישו)
מפה: כביסה עם אבקת כביסה במים רותחים שהיד סולדת בהם, ובשעוונית, די בניקוי ועירוי רותחים.
מצקת: הגעלה (אף שיש פעמים שמצקת דינה ככלי שני, באופן שאינה מעלה רתיחות ולא השהה אותה הרבה בכלי ראשון, כתבתי אופן המועיל בוודאי ובפרט דבדרך כלל רוב תשמיש המצקת הוא באופן שמעלה רתיחות.)
מקרר: ינקה היטב במים עם מעט חומר ניקוי, וישתדל לנקות היטב עד היכן שידו מגעת, אבל אין צורך לפרק חלקים ולהגיע לחורים וסדקים בדוחק רב, ולא נתנה תורה למלאכי השרת.
סיר נינג'ה: אין אפשרות להכשיר.
סיר עוגה: אין לו הכשר, ויש מקילים בהגעלה (שולחן גבוה וכדין מחבת, ויש לו סיוע מדברי הרא"ש בדין המחבת שדיה בהגעלה שאע"פ שלפעמים נשרף התבשיל, לחלוחית משקה יש בו ואין זה נחשב תשמישו באור להצריכו ליבון) ויש להם על מה שיסמוכו, חזון עובדיה עמוד קלד'
סיר בישול: הגעלה בכלי ראשון.
סכינים: הגעלה בכלי ראשון, ואם הקת של הסכין מחובר במסמרים יש לנקותו היטב על ידי חומר פוגם וכנ"ל בדין ידות הכלים.
ומי שאפשר לו נכון שיקנה סכין חדשה לפסח. חזון עובדיה עמוד קלז'
פלאטה חשמלית: לנקות היטב ולערות עליה רותחים ודיו (חזון עובדיה) וטוב ונכון להניח עליה נייר כסף עב.
פינג'ן, קנקן תה: הגעלה. אף שעלי התה הנמצאים בו במשך כל השנה הינם כשרים לפסח, יש לחוש שפעמים שמניחים אותו כשהורד מהפלאטה בעודו חם ליד עוגה או לחם וכדומה, ומילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה. ילקוט יוסף פסח ב עמוד שמח בהערה ושכן הוא דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל וע"ש מה שהעיר בדברי הרה"ג יעקב יוסף זצ"ל
צלחות: עירוי מכלי ראשון שהרי מערין לתוכן מהתבשיל הרותח.(וכמובן שאין מדובר בצלחות חרסוכנ"ל בפירוט סוגי הכלים, ואם הן זכוכית די בשטיפה והדחה וכנ"ל)
קרש חיתוך: ניקוי היטב עם נוזל כלים כדי שיכנס בחריצים שנעשו על ידי החיתוך ויפגום מה שנשאר וכמו שהבאתי לעיל בדין ניקוי משטח הכיריים שם השולחן ערוך (ואף אם לפעמים חותכים עליו בשר רותח, הולכים אחר רוב תשמישו.)
רשת של התנור: שמעתי מהרה"ג אברהם יוסף שליט"א לקחת את הרשת של התנור ולנקותה היטב היטב ולצפות אותה בנייר כסף היטב וכך יוכל להניח עליה במשך הפסח תבניות אלומניום חד פעמי ללא כל חשש.
אולם מעיקר הדין יש להקל להכשיר את הרשת בהגעלה כיון שאין החמץ מונח עליה ישירות (ברוב הפעמים, והולכים בכל זה לענין צורת ההכשר אחר רוב תשמישו) או לחילופין לעשות לה ליבון קל ולכן אם יכניסנה לתוך התנור בזמן הכשרתו בחום הגבוה כנ"ל יועיל גם כן להכשיר את הרשת (ראה הליכות מועד עמוד עב) אלא שצריך לנקותה היטב בכל המקומות ואם יראה שאינו יכול לבצע הניקוי כהלכה, יעשה כעצה הראשונה שכתבתי.
שולחן: ינקה ויערה עליו רותחים, או יכסהו במפה, ואם אוכל עליו במשך כל השנה בקביעות כשהוא מכוסה במפה אינו צריך הכשר.
שיש: ינקהו היטב, ויערה עליו רותחים. חזון עובדיה עמוד קס'. ואם הוא סוג שיש שחושש שיסדק, ימתין מעט אחרי שהמים רתחו ( 2-3 דקות) ואז יערה, והעיקר שיהיו חמים שהיד סולדת בהם, בשיעור של קרוב ל-80 מעלות. הליכות מועד דף פז'
שמיכה של החמין: כביסה עם אבקה במים חמים שהיד סולדת בהם, 45 מעלות.
שפודים, רשתות לצליה: ליבון חמור, שהרי צולים בהם בשר על גבי האש, ופעמים הבשר מתובל בתבלינים שמעורב בהם חמץ כפי הידוע, ואופן השימוש הוא ללא נוזלים, ולא תועיל הגעלה.
תבניות של תנור: ליבון חמור, וכיון שבמציאות אי אפשר לעשות זאת שהרי יתקלקלו, יש לקנות תבניות חדשות לפסח.
תבניות של תנור פרוליטי: ניתן בהחלט להכשירן על ידי הפעלתהתנור בחום הגבוה ביותר והם יגיעו ל-371 מעלות, אלא שישנם חברות שהתבניות עלולות להתעקם בתהליך כזה, ויש לבדוק זאת בהוראות יצרן, ועל פי רוב תנורים מתוצרת גרמניה התבניות חזקות דיים. הליכות מועד עמוד עד'
תנור רגיל: א ימתין 24 שעות מהשימוש האחרון. ב ינקה היטב עם חומר פוגם בכל המקומות בחורים ובסדקים. ג יסיק שעה על החום הגבוה ביותר.
הכשרו כמו תנור רגיל רק בעת שמפעיל על החום הגבוה ביותר להכשירו, שיהיה על מצב טורבו. (כך אמר לי ידידי הרה"ג ישראל סימן טוב שליט"א בשם מרן הרב יצחק יוסף שליט"א)
תנור פרוליטי: לנקות מלכלוך בעין ולהפעיל על החום הגבוה ביותר (תכנית הניקוי) כ-30 דקות בלבד ואין צורך להפעילו במשך שעה ויותר כמו שראיתי באיזה ספר.
והנה שמעתי מאת הרה"ג גדעון בן משה שליט"א שמזהיר שיש שני סוגים של תנור פרוליטי א שמגיע ל-500 מעלות ב מגיע ל-420 מעלות, ולדעתו לא יועיל הכשרה בפחות מ-500 מעלות, ואכן ראיתי להגאון רבי לוי יצחק הלפרין זצוק"ל בספרו שו"ת "מעשה חושב" (חלק ה, סימן יט, אות א; חלק ו, סימן ט, אותיות א-ב וטז-יז) שכתב כי מידת חום של תנור שניתן להחשיבה בוודאות כליבון חמור היא רק כאשר דפנותיו וחללו הפנימי מגיעים לפחות ל-450 מעלות צלזיוס, שאז מתקיימים בוודאות סימני חז"ל האמורים לעניין ליבון.
(ולשיטתו יוצא דאין הכשר גם לגריל גז מאחר והוא מגיע רק ל-400 מעלות חום, בחברות הטובות.)
אולם כבר כתבתי לעיל (בהגדרת ליבון חמור) שדי לנו ב-371 מעלות בלבד ולפי זה לא יהיה חילוק בין שני סוגים הללו ויועיל להם הכשר בהפעלת תכנית הניקוי, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
בברכה
אלון בן שבת
https://ketertora.co.il/selling-sour
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד.
מאמר חיזוק שבועי לאשה, מיוחד במינו.