התייקרות תשלומי מיסים בשנת השכירות

שאלה

ראובן שכר דירה משמעון, והסיכום ביניהם היה שתשלום מיסי הארנונה והמים ושמירה יחולו על שמעון המשכיר, ואילו תשלום שכירות הדירה יחולו על השוכר בלבד, במשך השנה עלו מיסי הארנונה והמים, וכעת מבקש המשכיר מאת השוכר שבגלל שלא עלה על דעתו בשעת כריתת חוזה השכירות שהמחירים יעלו באופן משמעותי, יש לשוכר שני ברירות או שיוסיף כסף על דמי השכירות ולחלופין השתתפות בהוצאות הארנונה והמים או שיסיים את השכירות ויעזוב את הדירה תוך הזמן כי במצב כזה המשכיר לא יכול להמשיך. מה על השוכר לעשות?

תשובה

השוכר רשאי לעזוב את הדירה אפי' באמצע השנה, או לחילופין להמשיך לגור בנכס ולא לשלם את המיסים, שכן לא היתה התחייבות כזו בחוזה ועל המשכיר לקיים את החוזה ככתבו וכלשונו.

 מקור לדין זה הובא בנחלת צבי שהובא בפתחי תשובה (חו"מ סי' שיב סק"ז והודפס בקובץ חיבורים בסוף השו"ע פרידמאן) שדן במעשה באחד שהשכיר דירה לחברו והתחייב לספק לשוכר עצים להסקה, ובאמצע השנה נתייקרו העצים יותר מכפל ורצה בעה"ב לחזור בו מהמקח, או לחילופין שיוסיף לו על שכירות הדירה,

וכתב בין היתר דזה פשוט דלא דמי לדין שנתייקרו הבתים באמצע הזמן שאינו יכול לחייב את השוכר להוסיף כסף דשאני הכא כיון שהשכיר לו לזמן ברשותו של השוכר נתייקרו, משא"כ בעצים שצריך לקנות מן השוק איכא למימר דלא אסיק אדעתא שיתייקרו כל כך,

ולכן כתב הנחלת צבי דלכאורה זה דומה לסוגיה באבהע"ז (סי' קיד ס"א) בנושא אשה ופוסקה עימו לזון בתה ה' שנים חייב לתת לה מזון בין אם זה הוקר או הוזל למשך כל התקופה, וכתב הט"ז (שם ס"ק ב) דוקא יוקר דשכיח אבל יוקר דלא שכיח הוי כאונס דלא שכיח ולא קיבל עליו, אולם בספר בבית מאיר (אבהע"ז קיד, א) ועוד פוסקים חלקו עליו,

וכתב עוד הנחלת צבי שהאמת זה הדדי, כמו שבעה"ב לא התכווין ליתן עצים במחיר יקר כזה כך גם השוכר לא התכווין לשלם מחיר כזה על שכירות אא"כ יהיה לו עצים כפי שצריך במחיר שפוי, ולכן אם רוצה השוכר לצאת אפי' באמצע השנה הוא רשאי, כמו כן אם ירצה להישאר בבית ישומו כמה שווה הדירה בלא עצים.

ובנידון דידן מי שהשכיר דירה על מנת שלא לשלם  את דמי המיסים והארנונה ומים, אלא לשלם רק את דמי שכירות הנכס ואחר זמן העלו את המיסים, וטען המשכיר שעל דעת כן לא השכיר זאת לשוכר על כן רשאי השוכר לעזוב את השכירות אפי' באמצע השנה. או להתעקש ולהשאר בנכס ולתבוע את המשכיר לדין תורה על מנת לקיים את ההסכם.

בברכה

יגאל אלון