זמן קריאת שם בזבד הבת

מתי הזמן הראוי ביותר לקריאת שם לבת?

והנה נשנו בזה זמן זמנים טובא, יצויין ויודגש כבר עתה שנשנו בזה כשמונה זמנים עיקרים:

הזמן הראשון – מיד בסמוך ללידה,

הזמן השני – למחרת הלידה,

הזמן השלישי – זה בקריאת התורה הקרובה ללידה,

הזמן הרביעי – בליל שבת לאחר הלידה ,

הזמן החמישי – בשבת הראשונה לאחר הלידה,

הזמן השישי – בשבת השניה לאחר הלידה
הזמן השביעי – לאחר חודש ימים,

הזמן השמיני – לאחר ארבע שבועות .

א

ישנה דעה שאומרת שמיד שנולדה לך הבת אזי מיד לקרוא לה בשם, ואין מה לחכות כמו בבן זכר ששם מחכים
לברית מילה, אבל כאן אין שייך להתעכב בדבר ולכן קוראים לה מיד. דעה זו הובאה בספר זכר דוד (מודינא, ליוורנו
תקצ"ו, מאמר א פרק פא דף רכד ד"ה ברם) "ויש נוהגים לקרותה בשם ביום הלידה" עיי"ש וכ"כ בספר ברית אבות (ליפשיץ, מונקאטש תרכ"ו, סימן ח אות ג דף נח עמוד )ב וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (וולדינברג ירושלים תשל"ח, חלק יג סי' כ אות ו) שנישאל אודות זמן קריאת שם לבת וכתב בשם ליקוטי מהרצ"א הנדפס בסופו תשובה מהגאון בעל הדרכי תשובה סי' ה והוא השיב ששמע בשם בעל הבני יששכר שהזהיר לקרוא לה בשם תיכף ומיד בקריאת התורה הסמוך משום דבשלמא כשנולד בן ציותה תורה להמתין שמונה ימים עד מילתו ואז יקראו לו את שמו אמנם בנקבה מדוע נמתין אפי' יום אחד מבלי לקרוא לה שם בישראל כי את אשר נקרא לו נפש חיה הוא שמו וממשיך קדושת ישראל על הולד ואיך יאחרו זה מיום קריאת התורה הראשון ובעל הדרכי תשובה הוסיף להביא טעם ורמז לכך שיש לקרוא השם בקריאת התורה הסמוך ואפי' אם לא יהיה דוקא בשבת קודש על פי מה שכתוב בכוונות האריז"ל ומסיק על כן דטוב שלא לאחרו עיי"ש וכ"כ בספר דרכי חיים ושלום סדר קריאת התורה סי' ריט שכך הורה גם הגאון בעל מנחת אלעזר לקרוא לבת שם תיכף בעת קריאת התורה הסמוך הראשון ולא להמתין עד יום השבת " וכ"כ הגאון הגר"מ פנישטיין באגר"מ (ניו יורק תשל"ד, חאהע"ז ח"ג סי' לה) שלבת פעמים שקורין את השם ביום הקריאה הראשון שלאחר הלידה שאפשר שהוא גם למח רת מהלידה , וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (וויס ח" , ד סי' קז אות א ) שכן הוא מנהג יז' דיטשוב לקרות שם בישראל בשעת קריאת התורה הראשונה אף בחול אחר הלידה , וראיתי בספר תורת השמחה שהגאון ר' שמואל אויערבאך זצ"ל אמר לו דאין צורך להמתין עד שבת אלא יתן את השם בקריאת התורה הסמוך ללידה כמו כן הוא הביא בשם מרן הקהילות יעקב דבאמת היו צריכין לקרוא שם לבת מיד ע"י שמביאים עשרה אנשים ונותנים בפניהם את השם אלא דנהגו ליתן את השם בקריאת התורה הראשון אחרי לידתה וכן הובא באורחות רבינו (ח"א עמוד רנ ) שאפי' נולדה בליל שבת יתן האב את השם בשבת ואם לא נתן יתן ביום ב'

ב

ישנה דיעה שהובאה בספר נטעי גבריאל נדה (ציננער, ירושלים תשס"ז, פרק ע' דף תקצ' ) בשם ספר קוראי שמו עמוד עג' ואני מצטט ושמעתי מחכמי הספרדים שבכמה קהילות ספרדים היו עושים זבד הבת בלילי שבת בבית היולדת ולא בבית הכנסת בשבת בבוקר

ג

ישנה דיעה נוספת שאומרת שקוראים לה ביום שבת וכן כתב בספר מגדל עוז – ברכות שמים (יעב"ץ, ז'יטאמיר
תרל"ד, שוקת ב עמוד 24 אות טז ) "ביום שבת הולכת היולדת נקבה לבה"כ עושין מ"ש לידה וקורין לה שם בישראל שם באות יז הוא מוסיף ואם אינה הולכת מ"מ האב או אחרים נותנין לה שם בסוף ארבעה שבועות משקרובה לצאת מספק נפל ואין משגיחין להמתין לה שלושים" וכ"כ הרבה מהפוסקים שצייינתי לעיל עיי"ש. כמו כן בספר נטעי גבריאל הנ"ל הביא ששמע מהגר"ש משאש שמנהג מרוקו להביא את התינוקת לביהכנ"ס בשבת בבוקר ובעת קריאת השם מחזיקים אותה ואומרים פסוקים יונתי וכו' ויעויין עוד בספר משנת יהושע תורת הבת

ד

ישנה דעה נוספת שנהגו שלא לקרוא שם לבת עד חמשה ימים ואם יום השלישי חל ביום השבת יקרא לה שם
בעלייתו לתורה כן כתב בספר טעמי המנהגים (קונטרס אחרון סי' תתקכט אות כא ) וז"ל ושמעתי בשם הרב הצדיק הקדוש

מהר"ש מבעלז שאם נולדה לאחד בת אין לקרות לה שם קודם חמשה ימים ואם יום השלישי הוא בשבת קודש
יכול לקרות לה שם בשבת קודש וכ"כ בספר ליקוטי א"ש (ח"ב עמוד רע"ה ) שטוב להמתין מלקרוא שם לבת עד
חמשה ימים מיום הלידה אבל אם חל יום שבת בתוך אלו הימים יקרא שם בשבת וכ"כ בספר זיו השמות (פ"ג
סעיף ח ) משמו והזכיר למ"ש בליקוטי שיחות מליובאוויטש (חי"ב עמוד 182 )שהביא ג"כ למ"ש בספר טעמי המנהגים הנ"ל וכתב ע"ז ומי יודע אם שמועה זו אמיתית היא עכ"ל ועיין בקונטרס אורה וששון שכתב בשם הרה"ק
מצאנז שהמנהג פשוט לקרוא לבת ביום שבת דוקא כשהאב עולה לתורה עיי"ש וכ"כ בספר זכר דוד הנ"ל (פרק
א מאמר פא דף רכד טור ב) שכך הוא המנהג בעירו לקרוא שם לנקבה כשעולה האב לתורה בפעם הראשונה לאחר הלידה וכ"כ בשו"ת זכרון יוסף (או"ח סוס"י ה ) שקורין לה את השם ביום שבת אחר סעודת שחרית שהאב בא לביתו ובאים עימו נערות קטנות וקורין בקול שלוש פעמים את שמה עיי"ש וכ"כ בספר מטעמים (ליפש יץ מערכת י' יולדות אות ח דף כד טור א) ויעויין בדרישה על הטור (סי' שס ס"ק ב ) שכתב להסביר את המנהג שבאופן שיש בביהכנ"ס חתן ואבי הבת שהולכין ללות את החתן לביתו קודם הולכים לבית היולדת לקרוא שם לבת ואח"כ הולכין לבית החתן והסיבה לכך בגלל שקריאת שם לבת זה כמו ברית וברית קודמת לחתן וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סי' כא) ויעויין בשו"ת שיח יצחק (יו"ד סי' תמא ) וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (וויס חד סי' קז אות א ) שנהג הרה"צ האבד"ק וואלאווע על פי מנהג סיגט להמתין עד יום השבת הראשון שלאחר הלידה ובאמריקה שמע שאומרים שממתינים שני שבועות לקריאת שם וכתב שם אות ב טעם למה ממתינים לשבת משום שבקריאת שם ממשיך את הנפש קדושה לילדה עיי"ש

ה

יש זמן נוסף שבת שניה לאחר הלידה כ"כ בספר לבוש יוסף (ישר, ירושלים תשע"א, ח"ב בפרק המדבר על זבד הבת עמוד קצב )
והטעם לדבר מכיון שאין היולדת מתרפאת עד אחר שבעה ימים לכן ממתינים לאחר השבת כדי שהיולדת גם
תהיה שמחה עם כולם ומכיון שדוחים קריאת השם לאחר השבת ממתינים עד שבת השניה או כדי שיעבור עליה
השבת לפני קריאת השם כמ"ש בזוהר עיי"ש .

הרב יגאל אלון.