שאלה
תבשיל יבש שבושל כל צרכו מערב שבת על גבי מכשיר הנקרא "אינדוקציה" האם מותר לחממו על הפלאטה בשבת, או שיש בזה בישול אחר בישול?
תשובה
אופן פעולת מכשיר האינדוקציה מתרחשת על ידי העברת אנרגיה מגנטית ישירות לתחתית הכלי שבו מתבשל האוכל, והאלקטרונים המרכיבים את החומר של הכלי מתחילים לנוע בצורה מעגלית במהירות גבוהה מאוד. התנועה שלהם מתנגשת באטומים של החומר וההתנגשות גורמת לחימום.
וצריך לדעת שבעצם הנחת הכלי על הכיריים אין כל יצירה חדשה של שדה חשמלי או של זרם חשמלי, ואין כל סגירת מעגל חשמלי דרך הסיר, ולמעשה אדם הנוגע בסיר לא יתחשמל.
וכבר דנו בזה בענין דומה לגבי מכשיר המיקרוגל שגם הוא אינו מחמם את התבשיל על ידי חשמל כלל אלא על ידי קרינה הפועלת באוכל עצמו בכך שגורמת למרכיבי המאכל לנוע במהירות גבוהה וכמכשיר האינדוקציה, אלא שבאינדוקציה הפעולה נעשית בכלי והכלי הוא זה שמתחמם ומבשל את האוכל, ובמיקרוגל הפעולה נעשית ישירות באוכל עצמו.
והנה המנחת חינוך במצוה ז נסתפק בדבר שנתבשל בחמה מערב שבת אי נימא דכיון שמבושל הוא, אין שייך בו עוד בישול אחר בישול בשבת, או נימא דכיון שהתורה לא חייבה בזה כמבשל באור, ממילא אין על זה שם בישול ואסור לחממו שנית בשבת משום בישול אחר בישול, והביא שמצא בפרי מגדים שנסתפק בזה בסימן שיח מש"ז סק"ו ודעתו נוטה שמותר לגמרי כיון דכבר נתפעל בבישולו ע"ש
ומרן זצ"ל בהליכות עולם ח"ד עמוד מג הביא להמנ"ח והפמ"ג ומשמעות דבריו להקל בזה דהעיקר לילך אחר זה שנתבשל כבר כל צורכו, אלא ששוב הביא מאמרו של הרב זאב לב בקובץ תחומין שכתב שאיכות הבישול במיקרוגל שונה ופחותה בתכלית מאיכות הבישול באור, ולכן נשאר בצ"ע אם מותר לחממו שוב בשבת דאף שהוא מבושל, סוף סוף משביח באיכות הבישול ע"ש.
ובכדי לפשוט הספק בנידונינו יש להביא מה שפירשו רש"י והר"ן בגמרא שבת לט דהטעם דאמרינן שם דמותר לבשל בחמה בשבת, משום דאין דרך בישול בכך.
וביאר באגרות משה (חלק ג או"ח סימן נב) דאין הכוונה בזה דכיון שאינו דרך בישול הוי כלאחר יד, דהרי אמרו שם שגם על תולדות חמה פטור, אף שאין שום הבדל באופי הבישול בין תולדות חמה לתולדות האור, שאם יפקיע ביצה על סודר שהוחם בשמש או באור אופי הבישול לא ישתנה, ולכן ביאר דכיון שבדרך כלל אין מבשלים בחמה תחילה אלא במקום שאין לו עצים ואור ממש, ובוודאי שגם כך היה הדרך במשכן שבישלו באור ולא בחמה, ולפיכך אין ללמוד בישול בחמה מבישול באור להחשיבו עכ"פ תולדה דאור כיון דלכתחילה אין מבשלים בחמה רק בשעת הדחק.
ולפי זה כתב במיקרוגל ש"טוב לבשל בו כמו באש ממש, וגם דרך לבשל בו כיום אפילו יותר מהאור" ולפיכך ניתן ללמוד איסורו מהאור והמבשל בו חייב מהתורה. ולדבריו יוצא דכל בישול בשבת שהדרך לבשל בו גם אם יהיה לפנינו אור ממש ועצים, הרי זה חייב מהתורה אף שאינו אור ממש.
ואמת אגיד שמש"כ שטוב לבשל בו כמו באש ממש, עינינו רואות שאינו כן ואיכות הבישול באור עולה עשרת מונים מבישול במיקרוגל, וכן מש"כ שדרך לבשל בו כמו באור ממש, גם זה אינו שעיקר השימוש במיקרוגל בזמנינו הוא לחימום התבשיל, ויש דברים מועטים שמבשלים בו, וכבר ראיתי שהעירו כן על האג"מ, ונראה שהאג"מ כתב לפי מה שראה מנהג מקומו בארה"ב שידוע שדרכם לאכול אוכל מהיר המכונה "ג'אנק פוד" והם אכן משתמשים במיקרוגל בבישול כמו באור ממש, וטעמו ערב לחיכם, ואף התאימו לזה כמה וכמה מיני מאכל שנעשים במקרוגל וטובים באיכותם כמו שקיות מיוחדות של תפוחי אדמה וצ'יפס או פופקורן ועוד.
ועל כל פנים לדעת האג"מ דבר שנתבשל במיקרוגל, בוודאי שאין שייך בו בישול עוד ומותר לחממו בשבת בשנית ובוודאי שלפי זה הוא הדין אינדוקציה.
אולם האגלי טל (מלאכת אופה סעיף יט ס"ק מד) ביאר ברש"י בדרך אחרת דאף דבמלאכת שבת אם עושה כלאחר יד פטור אבל אסור, במבשל בחמה מותר לכתחילה, כיון דכל כלאחר יד הוא שינוי בעושה ולא בנעשה, כגון שבורר בקנון ותמחוי, דאין שינוי בדבר הנברר אלא בגברא, אבל כשמבשל חמה הוא שינוי בנעשה, כיון שאיכות הבישול בחמה שונה בתכלית מבישול באור ולכן מותר לכתחילה.
ולפי זה תבשיל שבושל במיקרוגל אין לחממו בשנית בשבת.
וראיתי בשבת הלוי חלק י סימן סב שכתב דיותר נראה לו כהאגרות משה בביאורו ברש"י אולם כתב שגם לדעת האגלי טל יש לומר שבישול במיקרוגל יש לו דין אש ממש והמבשל בו חייב מהתורה, ואעפ"כ סיים שם שלענין בישול אחר בישול אין נפקא מינה דבין להאג"מ ובין להאג"ט אין לחמם התבשיל בשנית בשבת כיון דשונה סוג הבישול במיקרוגל מבישול באור ושכל ספיקו של הפמ"ג הוא דווקא שאין שינוי במהות הבישול בין חמה לאור, רק דאתי עלה מכח מה שהתורה לא החשיבה בישול בחמה לבישול, אבל לעולם כשיש הבדל מהותי בין סוגי הבישולים ודאי שיש בזה בישול אחר בישול ע"ש וזה כמאמרו של הרב זאב לב הנ"ל שהבאתי.
וראיתי לבאר מה שכתב דאין לדמות דברי האגלי טל למיקרוגל ושבזה ודאי יש לו דין אור ממש.
דהנה הגרש"ז אוירבך (שו"ת מנחת-שלמה סי' י"ב) כתב בדין חימום מים במזלג חשמלי בשבת דאין חיוב בזה מהתורה, כיון שאין במזלג חשמלי גוף חימום אלא המזלג יוצר מעגל חשמלי העובר בתוך המים ובכך הם מתחממים, ושכיון שאין כאן שום להט אין חייבים על בישולו מהתורה, וכתב ששאל זאת להחזון איש והשיב לו שכיון שסוף סוף החימום נעשה על ידי החשמל הרי כח האש מעובר בו וחייב על זה מהתורה, וכתב הגרשז"א שאמר לחזון איש שזו סברא מחודשת מאוד וראויה להאמר רק על ידי הראשונים, והחזו"א השיבו שאין צריך להיות הרשב"א בכדי לומר כן ושזה פשוט.
ואכן סברת החזו"א מצינו דוגמתה במאירי (שבת ל"ט א') שכתב, וז"ל: הסיד אם הוא רותח הרי הוא תולדת האור, ואסור לגלגל בו ביצה בשבת וכו', וסיד זה יש לפרשו בעוד שהוא רותח מכח האור, אבל אם נצטנן וחזר ונרתח במים שכסהו יש מקילין, ואינו כלום שהרי אף משנצטנן מרתיח את מקומו ולא זזה ממנו רתיחה שמכח האור אלא שהיא מתוספת בשעת הכיבוי עכ"ל
וכוונתו שהסיד מעת שרתח פעם אחת על ידי האור, אף אם יצטנן לגמרי, כח האש עדיין מעובר בו ואם יכסהו במים יחזור וירתח שוב מעצמו, וזה ממש כסברת החזון איש, וזוהי סברת השבט הלוי במיקרוגל דאף שהחימום נעשה על ידי גלי הקרינה הרי סוף סוף הכל נעשה מכח החשמל וחשיב כבישול באש ממש.
אולם בילקוט יוסף (שבת ג עמ' קנג) כתב דאין לדחות דברי הגרשז"א מדברי המאירי כיון דסוף סוף יש לו סיוע מדברי היש מקילים שגם הם היו גדולים וחבריו של המאירי.
ועל כל פנים אף אם נחמיר בענין המקרוגל דשייך בו בישול עוד, אין לדמות זאת לאינדוקציה כיון שאיכות הבישול באינדוקציה אינו שונה כלל במהותו מבישול על גבי גז, שהרי בשניהם החום של הקדירה שבה מונח המאכל הוא זה שמבשל ומה לנו איך נחמם את הקדירה אם על ידי האש או על ידי גלים מגנטים, ואם כן לא מבעיא לדעת האג"מ שבודאי יש להקל בזה אלא אפילו לדעת האג"ט יש להקל כיון שאינו שונה באיכות בישולו ומימלא אין לזה דין של בישול בחמה כלל, וכל שכן לסברת החזון איש שכח האש מעובר בו.
וכעת ראיתי תשובה בזה מהגאון הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א מתאריך כ"ה טבת תשפ"ב והאריך בזה טובא ובסו"ד כתב עוד דיש לדון מצד המבשל דבר שאין צריך בישול כלל, דלדברי הרמב"ם (שבת פ"ט ה"ג) דבר שאי"צ בישול לא שייך איסור בישול, ושכ"כ הקרית ספר דהוי פטור מה"ת, וכיוצ"ב פנ"י (שבת מ ע"ב), לענין בישול מים דאינו רק מדרבנן, שכ' דיותר נראה דהא דקתני במים בשביל שיוחמו ולא קתני בשביל שיבשלו היינו משום דבמים אין הבישול ניכר כלל ועיין בספר פרי חדש יו"ד (סימן ס"ח ס"ק י"ח), שנסתפק שם קצת אי שייך בישול דאורייתא במים שאין הבישול ניכר בהם ע"ש באריכות. ע"כ. (ויש שדנו במים מדין מצטמק ורע לו). ואולם דעת שו"ע (סי' רנ"ג סעיף ד' ומג"א ס"ק י"ב), דשייך ביה בישול. וכ"נ שו"ע (סי' רנ"ד סעיף ד), דאין חילוק גבי תפוחין והנאכלין כמות דהן חיין. וע"ע שו"ת לבושי מרדכי (סימן כה).
ולפי זה כתב שאפשר לדון התבשיל אחר שנבשל באינדוקציה מער"ש כדבר שא"צ בישול די"א שבישולו מדרבנן, וחזי לאצטרופי להקל בכה"ג.
ועוד כתב שבאינדוקציה ישנם שני סוגי פעולת חמום, האחד בדרך השראה אלקטרומגנטית, אולם ישנו סוג נוסף שכשמניח הסיר ע"ג משטח המגנט בו ניתן להבחין כי תחתית המשטח אדומה מכח החשמל (ומיד אחר הסרת הסיר מע"ג המשטח מקום ההנחה עודנו רותח עד שמצטנן ע"י מערכת קרור מובנית) וזה נראה יותר דומה לבישול חשמל להחשיבו כבישול גמור מכח האור,
ומסקנת מרן הרב יצחק יוסף שליט"א שתבשיל שבושל באינדוקציה יש להתיר לחממו שנית בשבת ע"ג פלאטה. אך ע"ג מכסה בלעך ע"ג אש עפי"ז אפשר דיש לחוש להחמיר.
בברכה
אלון בן שבת
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד.