ירושה בשררה רבנית

ב"ה בשבוע שעבר הכתירו את הראשון לציון החדש הרב דוד יוסף שליט"א הכתרה רשמית בבית כנסת רבן יוחנן בין זכאי, וכן בבית הכנסת הגדול. ובכך הוא ממשיך את שרשת הזהב בתפקיד הרם (מס' ארבעים ושש), האמנם אביו זצ"ל כיהן בתפקיד זה בין השנים תשל"ג- תשמ"ג, ואחיו שיבדל לחיים טובים הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א כיהן בתפקיד זה בין השנים תשע"ג – תשפ"ד, וכעת הרב שליט"א יכהן בתפקיד זה למשך העשור הבא.

והנה יש לדון ולברר בנושא זה נקודה עקרונית, הרי קיי"ל שישנם תפקידים אשר הוגדרו בהלכה כשררה והרי הם עוברים בירושה מאב לבן וכן הלאה, בין התפקידים שעוברים מאב לבן זה תפקיד רבני בכל רמה שהיא בין רב עיר / אזורי / מושב / שכונה / וכדו', ולכאורה ישנה שאלה שהרי בדיני ירושה הרגילים הכתובים בחו"מ מצוי בידיו של המוריש נכס ממוני, ואז המוריש מוריש את הנכס ליורש, ולכאורה כאן מתחולל דבר מוזר, שכן, בירושת משרה רבנית אין כאן זכות ממונית ממשית, זה סך הכל זכות ניהול על הקהילה / שכונה / עיר / מדינה, וזה לא נקרא נכס ממשי או ממוני, ולכאורה זה בעלות על דבר שאין בו ממש, וידועים דברי הרמ"א (חו"מ סי' רעו, ו) כתב "אין היורשין יורשין דברים שאין בהם ממש או טובת הנאה שאינו ממון". ומקור דבריו הם בהגהות מרדכי (סוף ב"ב פ"ט סי' תרעא), ומהרי"ק (שורש קסא) ומהר"ם פדוואה (סי' סה), וגם אם נאמר שיש כאן איזו שהיא טובת הנאה כבר כתב הקצוה"ח (שם, ס"ק ב) לפסוק כדעת השל"ה שליכא ירושה בטובת הנאה. [עיין בנתיבות (ס"ק ד) שלא כ"כ הסכים עם הקצות, אבל איך שיהיה דברי הרמ"א אין חולק עליהם שירושה זה רק בדבר שיש בו ממש ואכמ"ל] אז איך בדיוק עוברת ירושה בתפקיד רבני?

אבל לאחר העיון אם נתבונן נראה שירושת השררה אינה מדין "ירושה" הרגיל שיורש חפץ ונכס ממוני וכדו' אלא כאן זה ירושה מדין אחר כמ"ש בספרי פרשת שופטים על הפסוק "למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב הארץ" שאם מת הוא , בנו עומד תחתיו, ואין לי אלא זה בלבד, מניין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדים תחתיהם, תלמוד לומר הוא ובניו בקרב ישראל, כל זמן שהם בקרב ישראל בנו עומד תחתיו. הרי לנו שמה שכותב הספרי זה לא רק על מלך ובניו אלא לכל מי שהוא פרנס שבניו עומדים תחתיו, גם הרמב"ם פסק זאת בהלכות מלכים (א, ז) "..ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם.." כמו כן בהלכות כלי המקדש (ד, טז-כ) הוסיף הרמב"ם עוד מספר סוגים של תפקידים כאלו ואחרים שגם הם נקראים שררה, הרי לנו שיש דין ירושה של שררה גם בתפקידים נוספים מלבד המלוכה, וזה לא מדין ירושת נכס ממוני אלא מכח ירושת תפקיד הנקרא שררה כמ"ש הספרי. וראיתי בספר כנה"ג (או"ח סי' נג הגהות ב"י) שכותב כך: "ה"ה לכל שררה מן הציבור, והן מלך, והן חכם, והן חזן, הן שופט, הן מוהל, הן גבאי, במקום שלא נהגו למנותן לזמן ידוע אין מסלקים אם לא נימצא בהם פיסול[1], וה"ה נמי דאם יש לו בן ממלא מקום אבותיו שיורש את מקומו.." עיי"ש.

האמנם כאן בנידו"ד משרת הראש"ל היא לזמן מוגבל לעשר שנים, והשאלה היא האם באמת אפשר להגביל תפקיד זה לפרק זמן מסויים או שזה לכל ימי חייו? אז כבר כתב החקרי לב (יו"ד בהלכות כבוד רבו ח"ג סי' צט) שהביא דעות הפוסקים בזה דאי אפשר להגביל מינוי תורני הנקרא שררה לזמן מסויים, ומוכיח זאת מכהן גדול שנטמא ומינו אחר תחתיו, ולכו"ע אינו חוזר להיות כהן הדיוט, ולכאורה קשה הרי אפשר שימנו אותו לזמן מוגבל ואח"כ יחזור להיות כהן הדיוט, אלא מוכח מזה שאי אפשר לעשות כן אלא אם הוא כהן גדול אי אפשר להורידו להיות כהן הדיוט, זאת ועוד, גם החת"ס (או"ח סי' רה) כתב לגבי כתיבת שטרי רבנות לזמן מוגבל של ג' שנים הוא כותב כך: "כבר כתבתי הא דרגילין לכתוב זמן ג' שנים בשטרי קבלת רבנות .. מי שמע כאלה שיקבלו רב וכדומה ממקום רחוק .. ממקום נטוע עם אשתו ובניו..ואח"כ יוציאוהו משם ..חלילה לעשות כן אלא מנהג ישראל תורה לטובת הרב.. וכו'" גם אחרוני זמננו כתבו בהם ואציין אחד מהם והוא האגרות משה (חו"מ ח"ב סימן לד) בעניין מינוי רב לזמן מוגבל ורוצים לסלקו שם הוא טען שאין שום סמכות להורידו, רואים מכאן שאין דבר כזה ברבנות לזמן מוגבל מכיון שזה דבר שמורישין אותו לבניו מכח מה שכתבנו בשם הספרי וכדכתב הרמב"ם.

אשר על כן לדינא משרת הראש"ל היא משרה לכל חייו של הרב שקיבל את התפקיד, ואין לאף אחד זכות ליטול ממנו שררה זו ושררה זו עוברת בירושה לבניו אחריו.

בברכה

יגאל אלון       

[1] כמ"ש בחו"מ (סי' שו, ח)