בס"ד

כוחה של ועדת איכלוס

לפני כמה ימים הגיעה לאזני שמועה על משפחה בישוב בדרום הארץ שלצערינו בגלל שחלק מהילדים הבוגרים שלהם לא הולכים בדרך התורה אזי "ועדת האיכלוס של השכונה" מונעת את כניסת הבנים הקטנים יותר למוסדות לימוד, וכן מייעצת לשכנים לא להסכים להשכיר ו/או למכור את דירתם לאותה משפחה וכדו', והמטרה היא אחת "להראות למשפחה את הדלת החוצה" ואחת הסיבות – די לנו בנוער הנושר הקיים בשכונה, לא צריך לייבא נוער נוסף לכאן. והשאלה או יותר נכון הזעקה עולה לשמיים היא האם מותר לעשות זאת??

תשובה:

אסור "לוועדת איכלוס" ליצור מצב בו לא יכנסו הילדים הנותרים למוסדות לימוד בגלל אחיהם, [יתכן מאוד שאברהם אבינו לא היה נכנס לישיבה בגלל אביו תרח, לעומת זאת עשיו בנו של יצחק היה מתקבל למוסד התורני היוקרתי ביותר] כמו כן אסור למנוע שכירות ו/ או קניה מאדם שחלק מילדיו לא הולכים בדרך התורה.  

נימוקים:

אקדים ואומר שסיפור דומה היה בראשית שנת תשפ"ג בשכונת בית ישראל, שם התפרסמו מודעות נגד 'חבורות' של בחורים של בני חו"ל "חסידיים" מארה"ב ואירופה, השוכרים דירות בשכונת בית ישראל בירושלים. תושבי שכונת בית ישראל, טענו כי כבר מספר שנים מתמקמים באזור השכונה חבורות שונות מבחורי חו"ל, ומתנהגים בצורה שאינה דרכם של תושבי השכונה. ולטענתם הדבר מביא לידי הרס ברוח הקדושה. הבעיה בחבורות הללו היא שהנהלת ישיבת מיר תכב"ץ התנערה מאותם בחורים בגלל שהם החזיקו מכשירי סמארטפון וזה כמובן היה נגד תקנות הישיבה. בעקבות כך, פעל ראש הישיבה הגרא"י פינקל נגד אותן קבוצות, כאשר החיל תקנות חמורות על כל בחורי הישיבה ובפרט בענייני הטלפונים. אך קבוצה קטנה של בחורים חסידיים שהגיעו אז מחו"ל בכדי ללמוד בישיבה, לא מצאו את מקומם בישיבה לאחר שלא עמדו בתקנות והמשיכו להחזיק במכשירי הסמארטפון. אי לכך הם נזרקו מהישיבה, אך החליטו לפתוח 'חבורה' מיוחדת באזור של הישיבה לכל אותם הבחורים. בתחילה הייתה זאת אכן תקנה בשביל אותם בחורים שאכן צריכים מסגרת כלשהי, אך בהמשך הזמן התחילה החבורה לגדול לעשרות בחורים שמצאו את מקומם באותה חבורה. כמובן רבים מהם הצטרפו ללא כל ידיעה של הוריהם שחשבו לתומם שילדיהם לומדים בישיבת מיר.

ואכן לאחרונה הוקם ועד מיוחד שפעל תחת בד"ץ 'העדה החרדית' בכדי לשמור על צביון השכונה, הוועד פעל מול משכירי הדירות שלא ישכירו דירות לבחורים שאינם פועלים על פי דרכה של השכונה.

יצויין, ויודגש, יוער, ויואר, שאין צל צילו של ספק שהפירצה היא נוראה ואכן יש לגדור גדרים וסייגים נגד בחורים כאלו ואחרים, ואני לא מקל ראש בכך, מה גם שאף אחד לא רוצה שיהיה לו בבניין שכן שאחד מילדיו ירד מהדרך והילד הזה עושה צרות לכל השכנים וחלילה לקלקל את ילדיו, אבל השאלה בנידו"ד היא נטו הלכתית ולא השקפתית, וכמובן לא על אדם יחיד ועצמאי שבחר לו דרך חיים כזו או אחרת, ויתכן שאין להשכיר לו דירה. אבל המקרה בו אנו עוסקים הוא שיש כאן הורים ואחים קטנים ירא"ש, ומה אשמים הוריו ואחיו של אותו בחור "מתמודד" האם יש להעניש את כל המשפחה בגללו? וכפי שהניסיון מורה בהרבה מהמקרים גם הילדים הקטנים נופלים בגלל שלא נמצאה להם מסגרת מותאמת, וכך נחרבה משפחה שלימה בגלל אח אחד או שניים שסטו מהדרך. מי יתן את הדין על כך? ועל מי מוטלת האחריות הרוחנית שנמנעה משאר הילדים? לאחר בדיקת דברי הפוסקים יש להאריך טובא בדין זה, אבל בגלל קוצר היריעה אכתוב את עיקרי הדברים. ואני מציין השאלה היא שאלה בהלכה ולא בהשקפה. 

והנה ידועים דברי ספר תשובת הגאונים (ירושלים תש"כ, סי' קיט) שמותר לעכב את כניסתם של שכנים לא טובים. ודברים אלו הובאו בבאר היטב חושן משפט (קנו, ה) וכן פסק הרב זילברשטיין בספרו עלינו לשבח (במדבר, תשובה יג). ובשו"ת קרני ראם (אנקאווה, סי' קלא) שכתב שאפילו אדם שהוא 'גברא פלגא' אף שאין הכרח שיגרום נזק לאחרים ניתן למנוע מהשכנים שלא ישכירו לו את דירתם. ויעויין בשו"ת ברכת שלמה (טנא, חו"מ סי' כז) שדן במקרה של אדם שמכר את דירתו בגלל שכן רע ולא סיפר לקונה, והקונה סבור שזהו מקח טעות והכריע שם שחייב המוכר לפצות את הקונה על סבלו בכדי לצאת ידי שמים. ויעויין עוד בשו"ת במחוקק משענתם (סי' נד בבירור המשמעות ההלכתית של ועדת קבלה לאיכלוס) שהעלה שיש להחלטות ופעולות ועדת איכלוס תוקף חזק.

אבל המעיין שם רואה נכוחה שכל מה שמדובר שם זה לאסור השכרת דירה לאדם שהוא בודד שלא שומר תו"מ וללא ירא"ש, אבל בנידו"ד אם אביו ואימו ואחיו הם אנשים יראי שמים אי אפשר למנוע מהם לבוא ולגור כאן בגללו, האם נזרוק אבן אחר הנופל. "אתמהה"?? האמנם בספר טובך יביעו (ח"ב, הלכות שכנים סי' כד) העלה במפורש שלא לקבל משפחה שבניהם עלולים להזיק לבני השכונה מבחינה רוחנית, אבל ראיתי בשו"ת אשר חנן (ח"ב מילואים סי' א עמוד רסב) האריך מאוד וניתח את התשובה ופירק אותה לחלוטין ותקף ודחה אותו לחלוטין ולא נרגע עד שכתב עליו מילים חריפות "שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" סוף דבר הוא העלה שאם בני המשפחה יראי שמים אין אפשרות למנוע מהם לבוא ולגור בגלל בן אחד שירד מהדרך. כמו כן ראיתי בשו"ת ברית הלוי (מחפוד, ח"ב סי' קנז) שיצא חוצץ נגד ועדת איכלוס בכלל, ובמקרה כנידו"ד בפרט, והאריכו למעניתם נגד ועדת איכלוס, ומשכך, יש להסיק הלכה למעשה שאין להעניש עונש קולקטיבי את כל המשפחה בגלל ילד אחד. ויה"ר שלא נבוא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון ונזכה שכל ילדינו ילכו בדרך העולה בית אל אכי"ר.

זאת ועוד, ישנם ישובים שנתברכו במרא דאתרא והכל מתנהל על פיהם בצורה נכונה ולא על ישובים כאלה כוון המאמר.

בברכה

יגאל אלון