שאלה

מידי יום שישי הרב ח.י. בעל ארגון החסד א.ה. מחלק חלות לציבור הרחב, אך דא עקא שאין חלות מספיקות לכל הדורשים וצרכי עמך מרובים, והנה ברגע שהוא פותח את הדלת של הרכב ישנם אנשים שמיד באים "וחוטפים" ראשונים כי אם הם יחכו בתור יגמרו החלות והם ישובו בידיים ריקות הביתה.

השאלה שלך היא האם מותר הדבר לעקוף את התור ולקחת בטרם יגמרו החלות כי סוף כל סוף זה מיועד לציבור או שמא הדבר אסור?

תשובה

ראשית הנושא של עקיפת תור הוא לא רק בנידון שהעלית אלא בכל דבר,

לדוגמא תור בסופרמרקט, או תור במקומות ציבוריים כמו בנק ו/או בדואר ו/או בקופ"ח, או אפי' עקיפת תור בכביש פקוק

כגון: בכניסה לבני ברק בצומת קוקה קולה כאשר יש אפשרות לעקוף ע"י שהנהג ממשיך בנסיעה על כביש 4 וממש לפני הכניסה לגבעת שמואל הוא "חותך" ימינה והוא הרויח את הזמן של עמידה בפקק,

השאלה תהיה קשה שבעתיים אם בין הממתינים יש כהן שיש לנו מצוה של וקדשתו האם יש חיוב לתת לו קדימה בתור ואסור לנו לעוקפו וכו'

ישנו קונטרס מעניין ששמו 'תורת התור' מאת הרב שמואל רוטנברג, המחבר הוציא קונטרס שלם ומקיף על הלכות של קדימה בתור, ושם ישנם תשובות של הרב זילברשטיין עיי"ש בארוכה ותרווה נחת. אבל לפחות אגע במספר נקודות אקטואליות.

יצויין שכבר בתנ"ך אנו מוצאים שהיה נהוג עניין של תור כמושג של סדר כמ"ש בפסוק בהגיע תור נערה ונערה (אסתר ב, יב) ובתרגום שם "סדור", דבר נוסף מנהג המדינה הוא שאם קבוצת אנשים הגיעו ועומדים בתור לקבל שירות אז מנהג המדינה שהולכים לפי מי שהגיע ראשון.

כן הובא גם בציץ אליעזר (חלק יח סי' סט אות ג) במקרה שמחכים לתור אצל רופא שהתור מחייב ואסור לעקוף בתור,

כמו כן, ראיתי בספר משפטי התורה (שפיץ, ח"א סי' פד אות א) גם הוא נוקט שאסור להיכנס לפני חבירו העומד לפניו בתור והוא לומד זאת מלא תונו איש את עמיתו וכן מדין ועשית הישר והטוב. יעויין בספר הזהרו בממון חבריכם שם הוא הביא שיש צד של עני המהפך בחררה והביאו גם בספר פתחי חושן (חלק גניבה והונאה פ"ט סעיף יג אות לא) שדן בזה ואומר שמה שיצטרך הראשון לטרוח ולבזבז זמן אין זו סיבה שיצטרך לתת לו, ולפי"ז אין בעקיפת תור מדשום עני המהפך בחררה, אמנם אם ידוע שלא כל הממתינים יקבלו ה"ז כהפקר ומציאה, אלא שאפשר שכיון שעפ"י מנהג המדינה הבא ראשון זוכה לקבל ראשון, יש לעולם צד זכות לראשון בתור אע"פ שיש די לכולם, ומ"מ אם רוצה המוכר או הנותן השירות להקדים לאחד נראה שאין הראשון יכול לעכב מצד דין עני המהפך בחררה, אבל מצד המנהג לא יעשה זאת, ואפשר שגם מצד ועשית הישר והטוב יש להימנע מזה.

יש שרצו לומר שיש בזה גזל זמן כך מובא בשם הגרי"ש אלישיב בספר שבילי הפרשה (פרשת אמור, עמוד שמו). כמו כן גם דעתו של הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ד סי' שיח) שעקיפת תור יש בזה ענף של איסור גזל, שכן, דיני תורה בדיני ממונות כפי השכל והסברא ופשיטא שקיום הצדק הוא בשמירה על התור, ולכן זה נכלל בכלל ועשית משפט צדק ומי שמשנה מדרך זו הוא בגדר גזלן, ורק אם כולם מוותרים לו הוא יכול להקדים בתור.

גם בספר פתחי חושן (גניבה והונאה פט"ו סוף ס"ק ג) דן בעצם המושג של גזל זמן, ויתכן שיש בזה גזל זמן.

אגב אורחא ראיתי בספר מעשה איש (תולדות החזו"א, חלק ה עמוד קמו) שהחזו"א אמר שהעוקף אדם בתור עובר על איסור משיג גבול, וכן הרי הוא בכלל פורצי גדר. כמו כן כל פעם שהחזו"א היה ממתין באוטובוס הוא לא רצה להקדים את הקודמים בתור וטען "יש לי זמן" לגבי עקיפת כהן יעויין בשו"ת אבני דרך (חלק א סי' כא) שאדרבא יש להקדים את הכהן בתור במכולת ובשאר דברים מדין וקדשתו כ"ש שאין לעוקפו.

דינים העולים למעשה

ראשית אין לעקוף בתור! ונאמרו בזה כמה טעמים ממחברי זמנינו, מדין צדק תרדוף, אונאת דברים, עני המהפך בחררה, גזל זמן, פורץ גדר, מנהג המדינה, הסגת גבול, ואהבת לרעך כמוך.

האמנם לכל הדעות אין בזה איסור גזילה ממש כי לא לקח ממנו ממון,

לגבי עקיפה בכביש אם זה אסור על פי חוקי התנועה אזי זה אסור גם עפ"י דין תורה,

ולעומת זאת עקיפה באופן המותר עפ"י חוקי התנועה נחלקו הפוסקים יש אומרים שאסור כמו בכל תור, ויש מקילים שמותר, כיון שאין זה ממש תור גמור.

לכל הדיעות זה אינו מנהג ראוי ולפעמים יש בזה חילול ה'.

לגבי עקיפת כהן כאמור אין לעוקפו, ואדרבא יש מצוות וקדשתו.

ובניד"ד עדיף שכל אחד יקח בתורו ולבוא בזמן ולא להידחף, כי הרי הצנועין מושכין את ידיהם והגרגרנים נוטלים ואוכלים (יומא לט)

בברכה

יגאל אלון