לצפות בתמונות של החזרת החטופים שצולמו בשבת

לצפות בתמונות של החזרת החטופים שצולמו בשבת

האם מותר לצפות בתמונות של החזרת החטופים שהוחזרו וצולמו ביום שבת על ידי ערוצי תקשורת יהודים, ולא יהודים.

איסור הנאה ממלאכת שבת

ראשית בענין איסור הנאה ממלאכת שבת, יש להאריך בעיקרי הדינים, וכאן אכתוב בקצרה עיקרי הדברים.

כתב שולחן ערוך (אורח חיים סימן שיח ס"א) המבשל בשבת (או שעשה אחת משאר מלאכות) במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד, ובשוגג, אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד.

ומבואר יוצא שמי שעשה מלאכה בשבת האסורה מהתורה במזיד, הוא עצמו אסור לו ליהנות ממנה לעולם, אבל לאחרים מותר ליהנות ממנה למוצאי שבת.

מומר שמחלל שבת בדרך קבע

אולם הנה כתב הפרי מגדים (סימן שכה אשל אברהם ס"ק כב) כתב שמומר שבישל בשבת במזיד (לצורך עצמו), לפי טעם האיסור במעשה שבת שהוא כדי שלא יהנה ממלאכת שבת, יש לאסור בכדי שיעשו כמו בגוי, אבל לפי הטעם דשמא יאמר לו לעשות, יש לומר שאין צריך בכדי שיעשו, כיון שבאומר לו הרי עובר על איסור לפני עור לא תתן מכשול, וחמיר טפי מאמירה לגוי, ואין לחוש שמא יאמר לו.

ואח"כ כתב שאם בישל אותו המומר במזיד לצורך ישראל אחר, אסור למי שנתבשל בשבילו. ע"כ.

ומבואר מדברי הפמ"ג דאם המבשל הוא אדם מומר שמחלל שבת "בקביעות" ובישל לצורך אחרים ולא לעצמו, אסור לאחרים ליהנות מהמאכל לעולם, וכל מה שדן בתחילת דבריו אי בעינן במומר להמתין בכדי שיעשו או לא, היינו כשבישל המומר לעצמו, אבל במומר שבישל לאחרים המאכל אסור עליהם לעולם.

ובספר תהלה לדוד סוף ס"ק ז הביא דברי הפמ"ג, ומכל מקום לענין דינא כתב דלא כהפמ"ג ושלא קנסו לאסור לעולם אלא למבשל עצמו שעבר על דאורייתא. ע"ש.

וראה ביתר ביאור בספר הלכה ברורה (הלכות בישול פרק ראשון הלכה יז ובבירור הלכה ס"ק כב) בדברי הפמ"ג ועוד, והביא דעת רבים מהפוסקים לאסור התבשיל אף לאחרים לעולם וכדעת הפמ"ג.

מי שמחלל שבת לפרנסתו לצורכי אחרים

ומלבד זה הנה דעת הכתב סופר (או"ח סימן נ) דבעל פונדק שמבשל בשבת בקביעות בשביל אחרים, וזה פרנסתו תמיד בחול ובשבת, בודאי שקנסו לאסור התבשיל גם לאחרים שנתבשל בשבילם, שהרי הוא עושה על מנת למכור, ואם כן אהנו ליה מעשיו, ואפילו אחרים שלא נתבשל בשבילם כלל אסורים לאכול מאותו התבשיל לעולם, כל שנעשה על מנת למוכרו ולהרוויח בו, והקונה מאותו המקום עובר על לפני עור לא תתן מכשול, ועוד יש כאן איסור מסייע בידי עוברי עבירה.

וגם בזה יש חולקים וכמו שהאריך בזה בשו"ת מחזה אברהם חלק א סימן מח לדחות דברי הכתב סופר מהלכה, וסיים שהמיקל בזה אין למחות בידו, ובעל נפש יחמיר לעצמו. ע"כ.

ובספר הלכה ברורה שם סוף הלכה יז הביא להכתב סופר והיש חולקים, ע"ש, ובבירור הלכה.

לצפות בשידור חי בארץ ובחוץ לארץ

ולפי זה בנידון שלנו באופן שהתמונות צולמו על ידי עיתונאים וערוצי תקשורת אשר מחללים שבת בקבע ולצורך ישראל, ואף משדרים זאת בערוץ שלהם ביום השבת, אין לצפות באותם השידורים אפילו אחר מוצאי השבת מאחר ובכך הוא מחזיק ידי עוברי עבירה, כי הכל נמדד כיום לפי כמות הצפיות (רייטינג) וככל שהצפיות מרובות כך הרווח של אותו הערץ הולך וגדל.

וכן ראיתי שכתב בילקוט יוסף (שבת ג עמוד ע) שבמוצאי שבת יש איסור על פי דין להאזין לרדיו לתכניות שידור שנערכו בשבת. ע"ש.

ואפילו מי שנמצא בחוץ לארץ היכן שעדין לא נכנסה אצלו השבת כמו באמריקה שהשקיעה שם מאורחת מארץ ישראל בשבע שעות לפחות, אסור לו לצפות בשידור החי בערוצי התקשורת הישראלים שמשדרים בשבת, כי מאחר ובארץ ישראל נכנסה השבת והשידור נעשה ביום השבת, נמצא שהוא נהנה כרגע מחילול שבת, וכ"כ בילקוט יוסף ועוד.

דעת הרב אלישיב בצילום תמונה בשבת

והנה בספר ארחות שבת חלק ג פרק כה סעיף סו הערה קלד כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, מי שצילם מאורע שנעשה בשבת, אין ליהנות מהתמונות לעולם, וסברתו כיון שלא היה שייך לצלם את המאורע הזה אחר השבת ואילולא המלאכה האסורה, לא היו התמונות וההקלטות הללו קיימות במציאות כלל, לכן יש לאסור לעולם. ע"ש.

הבדל בקנס בין נוטע בשבת למבשל בשבת

ואמרתי להביא סמך לסברא זאת מהמשנה (תרומות פרק ב משנה ג) הנוטע בשבת, שוגג יקיים, מזיד יעקור. ובגמרא גיטין (נג:) אמרו, דהיינו אליבא דרבי מאיר (שסובר שהמבשל בשבת בשוגג, יאכל בו ביום ובמזיד יאכל במוצאי שבת) אבל לרבי יהודה (שהמבשל בשבת אף בשוגג ימתין למוצאי שבת, ובמזיד אסור לו לעולם) בין שוגג בין מזיד יעקור.

ומבואר יוצא שיש לחלק בין מלאכת זורע למלאכת בישול, דהמבשל בשבת במזיד לר"י אסור לו לעולם ולר"מ מותר למוצ"ש, אבל הנוטע בשבת במזיד בין לר"מ ובין לר"י יעקור הנטיעה ואסור לו ליהנות ממנה לעולם.

וכמה סברות הובאו באחרונים בזה.

• התוספות יו"ט כתב שבמבשל אי אפשר לעקור את הבישול, שכבר נתבשל. אבל בנטיעה אפשר לבטל את מעשה האיסור על ידי שיעקור הנטיעה. (ועיין רב פעלים או"ח סו"ס יג מש"כ לדון בזה אי מהני שיעקור הנטיעה ויחזור ויטע.)
• במשנה ראשונה ביאר שכיון הטעם האיסור הוא משום קנסא, הכל לפי דעתו של האדם בשעת המעשה, דבמבשל דעתו הייתה לאכול בו ביום, ולכן קנסוהו שימתין למוצאי שבת, אבל בנטיעה דעתו ליהנות ימים רבים, ולכן קנסוהו שלא יהנה כלל.
• הביאור הלכה בסימן שיח (בד"ה אחת) הסביר דבנטיעה בלאו הכי אינו יכול ליהנות ממנה בשבת, ואם נתיר לו במוצאי שבת לא יהיה ניכר הקנס כלל. ע"ש.
• בתוספות חדשים ביאר דבנטיעה אם ישאר הדבר נטוע ימים רבים יש לחוש לרואים שילמדו היתר.

והשתא לפי טעמו של התוספות חדשים גם בתמונה שעומדת לימים רבים יש לחוש לרואים שילמדו היתר בזה ולכן יש לקנוס לאסור לעולם. וכן לפי טעמו של המשנה ראשונה דכל שדעתו הייתה ליהנות ימים רבים יש לקונסו לעולם, הוא הדין בתמונה שמסתכלים בה פעמים רבות יש לאסור ליהנות ממנה לעולם.

צילום תמונה בשבת כיום אסור מדרבנן

והנה בענין צילום תמונה בשבת כיום הוא אסור מדרבנן ולא מהתורה ואמנם בשו"ת יביע אומר חלק ד יו"ד סימן כ אות ח כתב וז"ל: כיום שפעולות כאלה (הקלטה בטייפ) קשורים וכרוכים במלאכות גמורות של הבערת חשמל וכיבויו, אין ספק שיש בזה איסור סקילה, ואפילו כשהחשמל דלוק מבעו"י, נראה שבהבל פיו מעורר את הזרם החשמלי בתוספת הבערה או בכיבוי קצת, ע"י שינוי התנודות הבאות מקולו וביטויו, וכו' ע"ש.

ולפי זה הוא הדין צילום במצלמה נראה שהוא איסור תורה, אולם נראה ברור שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל מיירי ככל הנראה בזמנו באותם המכשירים שהיו צורכים חשמל בצורה ניכרת וכל מתכונתם הייתה על החשמל בהבערה וכיבוי גמור, אבל היום שהכל בנוי על תאורת "לד" ואין כאן שום הבערה ממשית בעצם השימוש במצלמה וכדומה, ודאי דהוי איסורו רק מדרבנן.

וראה עוד בחזון עובדיה (שבת ה עמוד קעב) שהביא משו"ת שערי עזרא בצרי (ח"ב או"ח סימן מא) שכתב ג"כ שבצילום אין מלאכה דאורייתא והוסיף מרן ז"ל בסוגריים (כשאין שם הבערה) ע"ש.

ולפי זה יש מעירים דכיון שכל האיסור רק מדרבנן לא מצינו שבאיסור דרבנן יהיה קנס שאסור ליהנות עולמית. אולם לפי מה שהבאנו מהאחרונים לעיל כל שיש קנס עכ"פ עד למוצאי שבת, יש אופנים שיש לאסור עולמית בכדי שיהיה ניכר הקנס וכנ"ל.

הנאה מחילול שבת בדבר של "קול ראיה ושמיעה"

אולם יש לדון כאן מצד שאין ההנאה מהסתכלות בתמונה נחשבת הנאה ממשית כמו ההנאה ממאכל שבושל בשבת שיש בו הנאת אכילה, משא"כ בהסתכלות בתמונה או וידאו מצולם זוהי רק הנאת שמיעה וראיה.

ואכן בספר מאור השבת חלק א סימן יח הערה קכד כתב שאפשר שהסתכלות בתמונה לא נחשב הנאה אסורה מ'מעשה שבת'. והוכיח כן מדברי החזו"א (יו"ד סימן רח סוף ס"ק ז) לענין איסור הנאה ממת, שהלימוד מהמת לצרכי רפואה אינו אלא ראיה בעלמא, ואין ראיה זו נמכרת בשכר, לא מיקרי הנאה.

אולם בשו"ת יביע אומר (חלק ו או"ח סימן לד וחלק י או"ח סימן לד) הביא להגמרא בפסחים כו. דאף דאמרו בגמ' כריתות דף ו. "קול מראה וריח אין בהן משום מעילה", מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא. והביא מש"כ בשו"ת קול אליהו (חלק ב או"ח סימן כג) בשם הגאון רבי משה ישראל דדוקא לענין קדשים אמרו דאיסורא מיהא איכא, אבל בעלמא אפילו איסורא ליכא. אולם מרן זצ"ל האריך מאוד לדחות דבריו מדברי הראשונים והאחרונים ע"ש באורך ועוד הביא לקראת סוף דבריו להפר"ח (סימן תסז ס"ט) שכתב להחמיר במראה לענין חמץ שעבר עליו הפסח ע"ש. ושכ"כ בשו"ת ארץ צבי (סימן סד) שאסור לשמוע "בשבת" מגנינות של ישראל דרך הרדיו אף אם מפעילו על ידי שעון שבת. ע"ש.

וכן פסקו בשו"ת מנחת יצחק חלק א סימן קז ובשו"ת הר צבי חלק א סימן קפד, וארחות שבת פרק כה הערה צה.

הסתכלות בשכפול תמונה ולא בתמונה המקורית

והנה ראיתי סברא גדולה להתיר בראיית תמונה או וידאו משוכפל ואינו המקורי, שהרי אינו נהנה מגוף התמונה המצולמת ממש אלא מהשכפול שלה שהרי אפילו צילום התמונה המקורית, היא בעצם יצירת קודים דיגיטליים שאין בהם ממשות, שנראים על המסך כתמונה, וכאשר מעתיקים את התמונה, הרי היא רק "כפיל דיגיטלי" של ה'מעשה שבת' המקורי. ועל הצילום בפילים שהיה בדור הקודם אולי היה שייך לומר שגוף התמונה מצויר היה על הפילים משא"כ בצילום של ימינו שהכל דיגיטלי, יהיה מותר ליהנות עכ"פ מהשכפול ולא מהמקור עצמו.

ודבר זה דומה למה שכתב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ה סימן ב) בענין שמיעת קול באשה דרך הרדיו, כי הקול הנשמע אינו קול האשה ממש, אלא גלי הקול עוברים כחתף כמה גלגולים עד שבאים לאוזן השומע. והובא בהליכות עולם חלק א עמוד קכג ושלפי"ז אפילו אם מכיר את האשה לא שייך בזה קול באשה ערוה, ושכ"כ בספר ישיב משה טורצקי עמוד יד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

והשתא נאמר אותו הדבר כי כל שכפול של תמונה אינו אותה התמונה ממש אלא חיקוי שלה, ואף שסוף סוף הוא נהנה ממעשה שבת שהוא צילום התמונה המקורי, מכל מקום בשכפול התמונה לא נעשה מעשה חילול שבת, וכל שלא נעשה מעשה חילול שבת בגוף החפץ יש להתיר.

הנאה מדבר שלא נעשה חילול שבת בגוף החפץ

וכמו שכתב כן הביאור הלכה בסימן שיח בד"ה אחת משאר מלאכות: בשם חיי אדם כלל ט', דדוקא בדבר שנעשה מעשה בגוף הדבר שנשתנה מכמות שהיה כמבשל וכיו"ב אסור ליהנות, אבל המוציא מרשות לרשות שלא נשתנה הדבר מכמות שהיה, אם בשוגג מותר אפילו לו ואפילו בו ביום, ואם במזיד אסור אפילו לאחרים עד מוצ"ש מיד ומ"מ יש להחמיר בכל איסורי תורה כמו מבשל ע"כ.

הרי שאפילו במזיד יהיה מותר עכ"פ במוצאי שבת בין לאותו אדם ובין לאחרים, כיון שלא נעשה מעשה איסור בגוף החפץ.

ובפרט שמה שכתבתי בתחילה בשם הפמ"ג שכל שיהודי מומר עשה איסור בשבת אין ליהנות ממנו אף לאחרים עולמית, וכן מה שכתבתי בשם הכתב סופר לאסור כל שעושה כן בדרך קבע לצורך אחרים וזהו עסקו ופרנסתו, אין הדברים הללו מוסכמים וכמו שהבאתי לעיל דברי החולקים בזה, ולפי זה היה אפשר להתיר עכ"פ בשכפול התמונה.

ראוי לגדור בזה גדר, וחשש חילול ה'.

אולם ברור הדבר שיש לגדור גדר בזה, וכמו שראיתי שכתב כן בספר הלכה ברורה הלכות בישול עמוד פו הערה מ וז"ל: ונראה שאע"פ שיש לומר שהפעלת מכשיר המשמיע כלי שיר וכן צילום במצלמה אין איסורם בשבת אלא מדרבנן וכו', מכל מקום כשנעשה הדבר במזיד על ידי יהודי מחלל שבת, בודאי שראוי לגדור גדר ולאסור עולמית, ויש לחוש בזה גם לחילול השם כשמראה שלא איכפת לו מחילולי שבת בפרהסיא הנעשים על ידי יהודים. ע"כ.

אתה הראת לדעת שלא כתב בסכינא חריפא לאסור אלא שיש "להחמיר" בזה מטעמים הנ"ל, וגם לא כתב אם יש לחלק בין גוף התמונה המקורית או השכפול, ואף שהדעת נוטה גם בזה להחמיר, אולם במקום שאם נאסור הדבר לא יוכלו לעמוד בזה רוב הציבור כמו בנידון שלנו שעיני כל ישראל נשואות לשלומם של החטופים למעלה משנה שלימה אצל אותם המרצחים, ומרבים בתפילה ותחינה יומם ולילה בעבורם, וכעת שאירע דבר וחזרו חלקם בחיים, כולם אצים רצים לראות פניהם, ועיניהם דומעות משמחה על חזרתם, וגם מעצבות על אלו שעדיין לא חזרו, ועדיין נושאים תפילה לאל נורא שישמע את שוועתם ויוציאם מאפילה לאורה, אכי"ר. וקרוב לודאי שלא ישמעו להחמיר בזה וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.

גוי שצילם בשבת

ובפרט שיש כמה מהצילומים שצולמו בשטח האויב על ידי הגויים האויבים עצמם, ולא על ידי יהודי ובכה"ג אין חשש כיון שנעשה הצילום לרוב העולם שהם גויים כמבואר בסימן רעו סעיף ב: ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר אם רוב אינם יהודים מותר להשתמש לאורו. ע"ש.

למסקנה

אין לצפות בשידור חי או אפילו בשידור חוזר ממה שצולם ביום השבת על ידי יהודים, ואפילו בשכפול של התמונה יש להחמיר, (כגון שמועתק מערוץ זה לערוץ אחר על ידי נתינת קרדיט על פי החוק לזכויות יוצרים, או שמועבר באופן פרטי מאדם זה לאדם אחר ממכשיר למכשיר) אולם במקרים מיוחדים כנדון השאלה, אין להורות בזה איסור כללי וגורף.

בברכה

אלון בן שבת

להקדשת העלון כתר- תורה עבור יקיריכם, הקליקו: הקדשת העלון

לצפיה בערוץ שלנו ביוטיוב הקליקו https://www.youtube.com/@ketertora