קצת הלכות מדיני מוצרי מזון הצריכים כשרות לפסח

מיועד לבני ספרד בלבד.

לא אזכיר כאן את כולם מאחר ולגמרם אי אפשר, ואזכיר את עיקרי הדברים.

סוג הכשרות

סוג הכשרות: מעיקר הדין עד אחד נאמן באיסורין, ולכן מוצרים שיש עליהם חותמת של תלמיד חכם וירא שמים ( ואין זה משנה אם זה בד"ץ עדה החרדית או כשרות טובה אחרת) מותר לאכול, בין בפסח ובין בשאר ימות השנה, אלא אם כן איתרע חזקת אותה הכשרות "על ידי מורי הוראה" (ולא על ידי אינשי דלא מעלי ובעלי לשון הרע) ילקוט יוסף סימן תמז' ס"ו

אבקת מרק עוף

אבקת מרק עוף, צריכה כשרות, מאחר ויש בה 80% עמילן חיטה, כמו"כ כל המרקים להכנה מיידית.

אורז

אורז: מעיקר אין צריך הכשר לפסח, אולם ראיתי בספר הליכות מועד עמוד רנה שהצריך כשרות לפסח  מחשש שנגע קמח בטחנות האחסון ע"ש ועל כל פנים לעצם החשש שמעורב בו חיטה, בזמן הזה די לנו לבדקו רק פעם אחת מאחר והוא נקי בתכלית, ואין צריך בדיקה שלש פעמים כבעבר. ואורז שהוא מבריק המיובא מחוץ לארץ ויש ספק אם נעשה על ידי עמילן חטה או על ידי שמן צמחי, אין לרכשו ללא כשרות, (ובדיעבד כשאין אורז אחר או שכבר רכש, עיין חזון עובדיה עמוד קיח')

ובזה אבוא להאיר לאותם אלו שלא ראו צורת אורז שלם בקליפתו עם המוץ שעליו והוא דומה במבט ראשון לצורת החיטה, ואם אכן ימצא דבר כזה באורז ידע הבודק שזה בסך הכל אורז בקליפתו ואינו חטה.

ובדידי הוה עובדא בערב פסח שבתוך כדי הברירה מצאו אורז אחד בקליפתו וחשבו שהוא חטה, והראתי לבני הבית שאין הוא חטה כלל וכלל, וקילפתי לעיניהם הקליפה וראו שהוא אורז, ולפני כ-15 שנה שמעתי מעשה ממרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שאירע במקומו בתבשיל אורז בימי הפסח שנמצא בו חטה, והלכו לכמה רבנים ודנו בזה לאסור ולהתיר התבשיל, עד שהוברר שזה כלל וכלל לא חטה אלא אורז בקליפתו.

בשר ודגים

בשר ודגים: יש שחששו שהדגים נמלחו או נחתכו בכלי שאינו כשר, אולם בילקוט יוסף כתב דאף אם הדבר כן הרי לדידן סתם כלים אינם בני יומן והוי נותן טעם לפגם דמותר בפסח בדיעבד לדעת השולחן ערוך, ועוד שנתבטל קודם הפסח ואינו חוזר וניעור לדעת מרן סימן תמז ס"ה

אולם יש לדעת שהיום מזריקים מים ופוספטים, ואפשר שאף בדגים, והפוספטים גורמים למים להיספג בתוך הבשר, אמנם מכיון שיש חוק שצריך רמה מסויימת של חלבונים, לכן מזריקים חלבון סויה או עמילן שיכול להיות חמץ. וכן בבשר טחון ובשר מעובד.

אולם בבשר ודגים טריים מעיקר הדין אין צריך כשרות ( ולא אכחד כי ראיתי תחקיר מקיף שנעשה והוכח שאף בבשר הטרי מוסיפים מעט מהחומרים הנ"ל ומי שירצה לחוש לזה הנה מה טוב)

גבינות

גבינות שאין עליהם כשרות לפסח: יש מחמצות שכדי להרבות בהם את החיידקים מוסיפים כל מיני דברים מחמץ גמור, ולכן צריך להיזהר ולבדוק הכשרות.

דבש

דבש: אף שמעיקר הדין מותר לקנות דבש טהור ומסונן ללא כשרות ואפילו מגויים, אולם בזמנינו שמערבים המון חומרים בכל דבר ועוד שיש זיופים בדבש, לכן יש ליקח לכל השנה ובפרט לפסח דבש עם כשרות.

חומוס למריחה

חומוס למריחה: צריך כשרות לפסח,יש למעלה מ20% עמילן.

חלב

חלב: אין צריך הכשר, ואין לחוש שמא האכילוה בחמץ, ואף אם היה הדבר כן, מעיקר הדין הדבר מותר. (הליכות עולם חלק א' עמוד שה')

חומצת לימון

מוצרים שמעורב בהם חומצת לימון בדיעבד יש להתיר להשתמש במוצרי מזון שעירבו בהם חומצת לימון שאינה כשרה לפסח ומופקת מסירופ גלוקוזה שהופרד מעמילן חיטה. ונכון לקנות המוצרים הללו קודם הפסח כדי שלאיהיה חשש שערבו בהם את החומצת לימון בפסח עצמו.

וברור שלכתחילה יש להקפיד לרכוש כשר לפסח (שהחומצה מופקת מצמחים וכדומה)

ירקות קפואים

 ירקות קפואים: אין חשש, מלבד ארטישוק ששמים בו חומר מעורב במלח לימון למניעת השחרה והוא חמץ.

סכו"ם חד פעמי

סכו"ם חד פעמי עשוי פלסטיק: אין צריך הכשר.

סכו"ם עשוי קרטון וניירות או מנג'טים, נייר סופג וכו' – בדרך כלל יש בהם עמילן, והסימן לדבר: לוקחים יוד (בצבע חום אדום) מבית מרקחת ושופכים אותו על הנייר, אם נעשה צבע כחול סימן שיש בו עמילן, ואם נשאר בצבע חום אין בו עמילן.

ואכן מעיקר הדין אין צריך כשרות מאחר והכל נפגם, אולם ראוי לקנותן בכשרות מאחר ואפשר הדבר בנקל מאוד. (הליכות מועד עמוד קב')

כמון

כמון: ידוע מה שפרסם הגאון הרב שלמה משה עמאר שליט"א כמה וכמה פעמים על החשש הגדול שיש בכמון היות ומצאו בו פעמים רבות גרגירים של שבולת שועל והוא מחמת הסמיכות שיש בין שדות הכמון לשאר מיני הדגן, ולכן פרסם שאין להשתמש בו כלל ועיקר בפסח.

והנה נושא הכמון נבדק ביתר שאת על ידי הגאון שניאור זלמן רווח שליט"א יו"ר המכון למצוות התלויות בארץ, והגיעו למסקנה ברורה וחד משמעית שהכמון שמגיע לארץ ממדינת תורכיה וממדינת איראן, נמצא מעורב בתוכו בוודאות שיבולת שועל והתערובת נמצאה בכל שק שנבדק. הזיהוי של המין כשיבולת שועל הוא בוודאות בכמה אופנים של בדיקות שנעשו, ולא כמו אלו שערערו שאין זה כלל מין של שיבולת שועל. וחובת הבדיקה של הכמון [עכ”פ בכמון המגיע מהמדינות הנ”ל] הוא של כלל הכמות ואין להסתפק בבדיקת מדגם, שאין לה תוקף הלכתי בנידו”ד.

מלבד שתי המדינות הנז’ בדקו במכון הנ"ל כבר במשך 16 שנה גם כמון שמקורו ממדינת הודו והוא נמצא נקי לחלוטין [וזה לא מקרי, אלא מחמת שאינם עושים מחזור זרעים עם דגנים]. ועל כן מעולם לא נמצא אפילו גרגר דגן אחד בכל הבדיקות, ועל כן הוא כשר למהדרין לפסח לאוכלי כמון בפסח בלא כל חשש. הגם שנכון להתמיד בבדיקות שאין שינוי.

ולכן ניתן לרכוש בפסח כמון עם כשרות טובה, (אחר בדיקה, מצאתי כי כשרות מחפוד מייבאים כמון נקי בתכלית ככל הנראה ממדינות הנ"ל) ויש עוד כמה דרכים שנוקטים נותני הכשרות להכשיר הכמון קודם הפסח ולא אאריך בזה כעת.

לימון פרסי

לימון פרסי: אין חשש.

סוכר

סוכר: אין צריך הכשר לפסח, ומי שנהג בו איסור מחמת חסרון ידיעת ההלכה, רשאי לחזור בו ולאכלו בפסח ללא התרה, אולם אם ידע שמעיר הדין זה מותר אלא שהחמיר בזה, וכעת רוצה לנהוג היתר, יש לו לעשות התרה.

עופות

עופות: מעיקר הדין אין צריך הכשר לפסח. ולפי המבואר בחזון עובדיה עמוד קכב' עדיף לדאוג שלא יהיה בזפק חמץ.

והנה בגרון עוף הודו פרסם הרב משה יהודה לייב לנדאו זצ"ל (ב"ב) שבשעה שמוציאים הזפק מהעוף ובתוכו יש את התערובת שהיא מכילה חמץ ופעמים שהם חודרים ונבלעים בקרומי הגרון,  ושהרב דוד יחיאל ורנר זצ"ל (היה אחראי על תחום המשחטות ברבנות הראשית לישראל נפטר השנה ב' באדר א' ה'תשפ"ד) גם כן בדק זאת ואישר הדברים , והובא כל זה במעין אומר חלק ג' ושם כתב שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל מתחילה תמה על זה מבחינה מציאותית אך לבסוף הסכים לפרסם הדבר, הלכך יש לקנותם בכשרות והם יקפידו לא להאכיל את העופות זמן מה קודם הפסח חטה אלא דברים אחרים שאינם חמץ.

פיצוחים

פיצוחים קלויים: צריך כשרות לפסח, מאחר וידוע שיש בהם קמח המדביק את המלח שעליהם או שהם מחוממים בתנור של כל השנה. (אשרי האיש ח"ג עמוד שעט', וכ"כ בחזון עובדיה פסח קיז')

פיצוחים לא קלויים אין חשש, מלבד אגוזי מלך שיש בהם חומר מונע השחרה ויש בו חשש חמץ.

וגם שאר הפיצוחים יש לקנותן ממקום שניקו הכל לפסח, או באריזה סגורה.

פירות יבשים

פירות יבשים: האשכנזים נוהגים בהם איסור,(אלא אם כן הוא לצורך חולה שאין בו סכנה, או לתינוק) אולם מנהג הספרדים להקל ולאכלם בפסח. (ויש ליזהר מתערובת קמח בתאנים מיובשים)

מלח

מלח: אין צריך הכשר לפסח, אלא אם כן נרכש בשק, ואין זה מצוי.

ממרח תמרים

ממרח תמרים: צריך הכשר לפסח, מכיל עמילן בוודאות, ויש לדעת שהמפעלים עושים את הממרח מתמרים גרועים מאוד שהם בדרך כלל נגועים וטוחנים אותם וזה אסור משום מבטל איסור לכתחילה,  ולכן גם במשך כל השנה יש לרכוש ממרח תמרים עם כשרות מהודרת והם מקפידים על לקיחת תמרים משובחים, אלא שכדי שהמחיר לא יהיה יקר מערבבים לתוכם עמילן ולכן יש להקפיד על כשרות לפסח.

משחת שיניים

משחת שיניים: אין צריך הכשר לפסח, ואם היא בטעמים צריך כשרות. ( טעם מנטה, אין צריך כשרות מעיקר הדין, הליכות מועד.)

משקאות

משקה סודה: אין צריךהכשר לפסח. הליכות שלמה עמוד סד'

משקה של חברת קוקה קולה כשר כל השנה לפסח.

משקה מוגז רגיל או דיאט צריך כשרות לפסח.

נקניקיות

נקניקיות שאין עליהם כשרות לפסח: יכולה להיות בהם תערובת עמילנים.

קטניות

קטניות: כל סוגי הקטניות היבשים אין צריכים הכשר לפסח.  (כמובן שלא מדובר בחיטה ובורגול וגריסים וכדומה)

קפה

קפה: אין צריך כשרות לפסח. ואם הוא קונה מבעל חנות שטוחן לו הקפה במקום, יש לוודא שניקה המכונה היטב קודם הפסח.

קפה קפסולות בטעמים צריך כשרות לפסח.

קפה נמס אין צריך הכשר לפסח, וכדין הקפה (ילקוט יוסף עמוד קלז' סוף הערה יב')

קפה נמס בטעמים כגון וניל, מוקה, ושאר טעמים – חייב כשרות.

רטבים

רטבים: צריכים הכשר מאחר ומוסיפים להם קמח או עמילנים, לדוגמא, קטשופ, רוטב סויה, ממרח תמרים, ואפילו ריבות למינהם.

שוקולד למריחה

שוקלד למריחה, צריך כשרות, מאחר  ויש למעלה מ20% עמילן.

שמן זית

שמן זית אף שמעיקר הדין מותר לקנות שמן זית ללא כשרת ואפילו מגויים, אולם בזמנינו שמערבים המון חומרים בכל דבר ועוד שיש כיום זיופים אפילו בשמן זית, לכן יש ליקח לכל השנה ובפרט לפסח שמן זית עם כשרות.

שמן זית אמיתי שניכר בצבעו וטעמו שהוא שמן זית משובח ואינו מזוייף, מותר ליקח ממנו לפסח ללא הכשר ואפילו מגוי, וכעיקר הדין בשולחן ערוך.

שמן זית למאור אינו צריך כשרות לפסח.

שמן סויה, קנולה.

שמן סויה וקנולה: צריכים כשרות מיוחדת לפסח מחשש לתערובת דגנים של חיטה.

תבלינים

תבלינים: בדרך כלל מעורבים בקמח, או בעמילנים, וצריכים הכשר לפסח.

תבניות אלומנים

תבניות אלומניום ונייר כסף: א"צ כשרות לפסח, (הליכות מועד עמוד קב')

תה

תה: צריך כשרות. לאחר התפתחות תעשיית המזון כיום, יש חשש ששורים את עלי התה בתמציות טעם ובעמילן חטה, ובפרט על גבי השקיק או בדבק.

תרופות

תרופות וכדורים: רוב הטבליות כיום אין בהם חשש חמץ, אלא עשויות עמילן מקטניות.

ועל כל פנים מאחר וטעמם פגום ונפסל מאכילת הכלב גם אם יש בהם תערובת עמילן חטה יש להתיר זאת לחולה שחלה כל גופו ואפילו אין בו סכנה,

אבל מיחוש בעלמא אין להתיר. (חזון עובדיה)

תרופה שיש בה חמץ בוודאי בפסח, לחולה שיש בו סכנה,  ירכוש התרופה קודם הפסח ויניחנה במקום מוצנע ויכוון שאינו רוצה לזכות בה, וכשיצטרך יקח בכל פעם.

 ואם היא תרופה שיש לה טעם טוב, נכון ליתן בתוכה דבר מר, ויבלענה מיד שלא כדרך אכילה. (חזון עובדיה עמוד קכ-קכב) או יכרכנה בסיב ויבלענה (אור לציון)

תרופות לשימוש חיצוני כגון טיפות עיניים ואף וזריקות ומשחות למינהן מותר לכל אדם בשימוש אף אם אינו חולה, הליכות מועד עמוד קיא'

כדורים למניעת הריון: (בהיתר מורה הוראה מומחה) ויש לחוש שיש בהם תערובת חמץ פגום וכנ"ל, יש להתיר ליקח מהן אף שאין זה מוגדר כחולי שאין בו סכנה ממשי, מכל מקום יש כאן צורך נפשי גדול מאוד, ופעמים אף גובל בפיקוח נפש, ויש שהרופאים אוסרים לאשה באיסור גמור להתעבר במשך תקופה מסויימת, ולכן מותר לקחתן גם בפסח, ואין זה מוגדר כמיחוש בעלמא.

ושוב אדגיש שרובן המכריע אין בו חשש חמץ ולכן יש לברר זאת קודם הפסח.

בברכה

אלון בן שבת

לטופס מכירת בחמץ בהידור דרך בית ההוראה

הכנסו לקישור https://ketertora.co.il/selling-sour/