הלכות בישול בשבת: הכשר כלים ורכישת קפה ממסעדה פתוחה בשבת

הרב אלון בן שבת

מי שבישל בכלי בשבת האם הכלי צריך הכשר? והאם מותר לרכוש קפה ממסעדות פתוחות בשבת? דירה ששוכרים אותה כמה שותפים וחלקם אינם שומרים שבת ומשתמשים ביום השבת במכונת הקפה נגד רצונם של השותפים ששומרים שבת האם המכונה צריכה הכשר למוצאי שבת?

תשובה

מחלוקת אחרונים בדעת הרשב"א

במשנה ברורה סימן שיח ס"ק ד הביא דברי המגן אברהם שמשמע מתשובת הרשב"א שהמבשל בשבת במזיד שהתבשיל אסור לו עולמית, גם הקדרה אסורה. מדכתב הרשב"א שהמבשל בשבת לחולה שיש בו סכנה שאין הקדרה נאסרת, משמע דאם בישל באיסור הקדירה עצמה נאסרת וצריכה הכשר.

אולם מהר"י עייאש בספר מטה יהודה סק"א כתב דמהרשב"א מוכח דכל זה אינו אלא לרבי יוחנן הסנדלר שסובר שמעשה שבת אסורים מהתורה אבל לרבי יהודה שהלכה כמותו דאין מעשה שבת אסורים מהתורה אלא רק קנס מדברי סופרים, אין הקדרה עצמה נאסרת ואינה צריכה הכשר.

גם בספר הלכה ברורה סימן שיח ס"ק א (תלמידו של המגן אברהם) תמה על זה ושאין להצריך הכשר לקדרה.

בבישולי גוים אם הקדרה נאסרת

ובשו"ת כתב סופר (אורח חיים סימן נ) כתב שלכאורה יש לתלות דין זה במחלוקת הרא"ה והרשב"א בכלים שבישל בהם עכו"ם שלדעת הרא"ה אין הכלי עצמו נאסר, כיון שלענין הבלוע בכלי אין לחוש משום חתנות, ולדעת הרשב"א הכלי עצמו צריך הכשר, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.

ובשולחן ערוך יורה דעה סוף סימן קיג כתב: כלים שבישל בהם עכו"ם צריכים הכשר. ויש אומרים שאינם צריכים הכשר. וידוע שהלכה כסתם, ואם כן גם בבישל במזיד בשבת הקדרה צריכה הכשר, אולם יש לחלק דבבישול גויים המאכל אסור לכל העולם ולכן אסרו חז"ל גם הבלוע בקדרה דכעין דאורייתא תקון, אבל במבשל בשבת אינו אסור אלא למבשל עצמו ואם כן יש לומר שלא אסרו אלא המאכל עצמו ולא מה שבלוע בכלי. עכת"ד.

דעת מרן הרב עובדיה יוסף להלכה

באופן כללי, הכלל ההלכתי הוא שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. אולם, ישנם ניואנסים וחילוקים חשובים. במקרה של בישול בשבת בכלי שאינו בבעלות מלאה של המבשל, נראה לכאורה ששותף לדירה אינו יכול לאסור את הכלי על חברו שהרי הכלי אינו פרטי שלו, זה אינו דכבר כתב רעק"א בהגהותיו לשולחן ערוך סימן רנג סעיף ב מבאר שכלל זה חל דווקא בדבר שתלוי במחשבה ולא במעשה. לדוגמה, אם אדם הוריד קדרה מהכירה בשבת ללא כוונה להחזירה, הוא אינו יכול לאסור על חברו להחזירה. כמו כן, בדיני בסיס לדבר האסור, אם הונח מוקצה על שולחן שאינו שלו, השולחן אינו נעשה בסיס כי דין בסיס תלוי בדעת המניח. הגאון רבי מאיר אריק בשו"ת אמרי יושר (ח"א סימן קכט) דן בשאלה דומה לגבי גוי המבשל לעצמו, והאיסור תלוי במחשבה אם בישל עבור ישראל. לכן, במקרים מסוימים, גם אם הכלי אינו בבעלותו המלאה, הפעולה עלולה להשפיע על מעמדו ההלכתי, אך יש לדון בכל מקרה לגופו.

אחרים שרוצים להשתמש בכלי האם צריך הכשר

מעיקר הדין, אין הכלי שבו חולטים קפה בשבת במסעדה פתוחה בשבת צריך הכשר, אפילו למבשל עצמו. אולם, ברור שיש להמנע מלרכוש קפה ממקום כזה שיש בו חילול שבת המוני באופן קבוע. הסיבה לכך היא שלכאורה, אף שהקפה עצמו כשר (בהנחה שאין בו תוספות טעם והוא 100% קפה), בעלי המסעדה מכינים אותו במכונה ביום השבת לסועדים, והמכונה עלולה להיאסר ולדרוש הכשר. זאת, מכיוון שבעלי המסעדה מחללים שבת בהכנת הקפה באופן קבוע "לצורך אחרים", וכמו שכתב הכתב סופר לעניין מי שמבשל בשבת במזיד באופן קבוע לצורך אחרים, אזי התבשיל אסור גם לאחרים לעולם. עם זאת, אם אין בנמצא מקומות כשרים אחרים והקפה נצרך כעת, יש להתיר מעיקר הדין.

וע"ש שהביא מה שנסתפק המנחת שלמה אם מותר לאחרים אפילו ביום השבת להשתמש בקדרה (כגון שרוצה לחמם בה דבר יבש).

אין אדם אוסר דבר שאינו שלו

ודע שאין להתיר כאן מהאי דינא דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, והכא נמי לכאורה אין שותפו לדירה יכול לאסור הכלי על חברו שהרי הכלי אינו פרטי שלו, זה אינו דכבר כתב רעק"א בהגהותיו לשולחן ערוך סימן רנג סעיף ב דכל זה דווקא בדבר שתלוי במחשבה כגון מי שהוריד קדרה מעל הכירה בשבת ולא הניחה על גבי קרקע אבל לא היה דעתו להחזירה, דלאו כל כמיניה לאסור על חבירו להחזירה. וכן בדיני בסיס לדבר האסור אם הניח מוקצה על שולחן שאינו שלו, אין השולחן נעשה בסיס כיון שדין בסיס תלוי בדעתו של האדם המניח את המוקצה, וכיון שהשולחן אינו שלו אינו יכול לעשות השולחן בסיס.

ולפני כחמש עשרה שנה הוקשה לי מדברי הדרכי משה בסימן רנג אות ו שכתב בשם אור זרוע: ראיתי בבית מורי שירליאו"ן שפעמים מתקררין השאלינ"ט, ובשבת קודם המאכל מדליקין העבדים אש סמוך לקדירות כדי שיתחממו בטוב, ויש שמסלקין אותן ונותנין אותן סמוך לאש… ואפילו מתכוונים בעבור ישראל אין לחוש, דמסתמא אין הישראל רוצה בכך, שאילו ידעו שהקדירות נתקררו לגמרי לא היו מניחין לחמם אותן כלל, וכשעושין העבדים לאו כל כמינייהו לאסור על כרחנו. ע"ש ולכאורה הוא דבר שתלוי במעשה ולא במחשבה?

וכעת ראיתי שזכיתי לכוון בזה לדברי הגאון רבי מאיר אריק בשו"ת אמרי יושר (ח"א סימן קכט) שהקשה כן בדיוק ותירץ שכיון שגוי כשמבשלו לעצמו רשאי הישראל לאוכלו בשבת, והאיסור הוא רק באופן שבישלו בשביל ישראל, ממילא חשוב איסור זה תלוי במחשבה, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו.ע"ש.

לרכוש קפה כשר ממסעדות שפתוחות בשבת

והנה נשאלתי עוד אם היה הדבר כן במסעדות הפתוחות בשבת ומוכרים שם קפה שחולטים אותו בשבת במכונת קפה, ולכאורה אף שהקפה עצמו הוא כשר ואין בו חשש, (באופן שאין מעורב בקפה טעמים למינהם, והוא קפה 100%) מכל מקום הרי בעלי המסעדה הכינו את הקפה במכונה ביום השבת לסועדים, והמכונה נאסרה וצריכה הכשר, וכאן אין הבדל בין מי שהשתמש במכונה ביום שבת, לאחרים שרוצים לשתות הקפה בימי החול, כיון שבעלי המסעדה מחללים שבת בהכנת הקפה באופן קבוע "לצורך אחרים" ולכן המכונה צריכה הכשר, וכמו שכתב כן הכתב סופר לענין מי שמבשל בשבת במזיד באופן קבוע לצורך אחרים אזי התבשיל אסור גם לאחרים לעולם כדין המבשל לעצמו.

ולכן לכאורה אין לרכוש קפה ממסעדות הפתוחות ביום השבת כיון שהמכונה צריכה הכשר ואינם מכשירים אותה, אלא שכבר כתבנו שמעיקר הדין אין הכלי צריך הכשר אפילו למבשל עצמו, אולם ברור שבכאי גוונא יש להמנע ולא לרכוש ממקום כזה שיש בו חילול שבת המוני באופן קבע, ואין הכי נמי אם הוא במקום שאין בנמצא מקומות כשרים ואין לו אלא המקום הזה לרכוש הקפה הזה, והוא נצרך עבורו כעת, יש להתיר מעיקר הדין.