מכירת דירה לגוי ערבי ישמעלי בארץ ישראל

שאלה

עיר בארץ ישראל, אשר יש בה כמה וכמה שכונות אשר רוב התושבים שם הם גויים ישמעלים, ויהודים שבה כבר אינם רוצים להתגורר שם, האם דירה הנמצאת שם בבעלות יהודי יוכל למכרה לגוי, מאחר והיהודים אינם רוצים לקנות שם?

תשובה

בדבר מכירת קרקע לגוי בארץ ישראל ראיתי  למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק י יו"ד סימן מא אחר שהאריך מאוד בענין היתר המכירה בשביעית, דן בזה עוד מצד מה שמוכרים הקרקע לגוי בארץ ישראל, ואכתוב בקיצור נמרץ תוכן העולה משם.

מקור הדין של "לא תחנם"

מבואר במשנה עבודה זרה יט: שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לגוי, ובגמרא שם כ. מנא הני מילי, דאמר קרא לא תחנם, לא תתן להם חניה בקרקע, וכתבו התוספות שם דמיירי בכל האומות ולאו דווקא בשבעה עממים. והכנסת הגדולה בספר דינא דחיי (לאוין מח דף נח ע"ג) כתב כן גם בדעת הרמב"ם, ובשולחן ערוך יו"ד סימן קנא סעיף ח כתב: אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל וכו', ולא חילק בין שבעה עממים לשאר אומות.

לא תחנם בגוי שאינו עובד עבודה זרה (ישמעלי)

אולם יש לומר שכל זה דווקא בגויים עובדי עבודה זרה ובהם אין לחלק בין שבעה עממים לשאר האומות, אבל ישמעלים שאינם עובדי ע"ז יש להקל, וכן משמע פשט דברי התוספות ביבמות כג. שכתבו דכריתת ברית אסורה בכל האומות "עובדי עבודה זרה" כמו לא תחנם ע"ש.

אבל הבית יוסף בחושן משפט סימן רמט בדיני מתנה, כתב: ומה שכתב רבינו (הטור) שאסור ליתן מתנת חינם לעובד עבודה זרה, לאו לאפוקי ישמעל (שאינו עובד ע"ז), אלא לאפוקי גר תושב, דהיינו שקיבל עליו שבע מצוות בני נח, וזהו שאנו מצווים להחיותו. עכ"ל. וכ"פ בשו"ע שם סעיף ב דעכו"ם שאינו גר תושב (שקיבל עליו ז' מצוות בני נח, סמ"ע ס"ק ב שם) אסור ליתן לו מתנה.

והנה הב"ח כתב על הבית יוסף דלדבריו קשה, למה לו לרבינו לכתוב "עובד עבודה זרה" ולתת מכשול שיבינו שבא למעט ישמעלים. ע"כ. וכתב על זה ביביע אומר שם אות ה דאף שהב"ח לא חולק בהדיא, ורק הקשה על פירוש הבית יוסף, מכל מצינו מפורש כדברי הב"ח במאירי בבית הבחירה (ע"ז כ.) שכתב, וכן דרשו מפסוק דלא תחנם, שלא ליתן להם מתנת חינם, כדי שלא לגזלה ממי שאנו חייבים לו ביותר כגון גר תושב, והוא בן נח שקיבל עליו שבע מצוות וכו', וכל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ואשר מודות באלהות אין ספק שאף באינו מכירו מותר וראוי וכו' ע"ש.

וכן כתב הרשב"א בתשובה (חלק א סימן ח) על הא דאמרו (חולין צג:) שולח אדם ירך לנכרי, דמיירי בגוי שאינו עובד ע"ז, ומקרא מלא דיבר הכתוב "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה", ע"ש.

אכן בב"ח הנמצא לפני בהוצאת מכון שירת דבורה נדפסו עוד כמה שורות אחר קושייתו על הבית יוסף, וז"ל: ולענ"ד שלפי שהמלכות מקפדת אם יזכירו שם גוי בספרים שלנו במקום שאינו לכבוד, לכן הסירו מילת לגוי וכתבו במקומו לעובדי ע"ז, אבל עיקר הנוסחא בספרי הטור היא, אסור לתת מתנת חינם לגוי. ע"כ. ולפי גירסא זו אין שום ראיה מדברי הב"ח, וכן ראיתי ביביע אומר הנ"ל שהביא שהעירו כן בירחון מוריה (תש"מ עמוד עד). אלא שכבר עומדים לפנינו דברי המאירי והרשב"א להתיר בזה.

עדות הראש"ל בספר מזבח אדמה

ובספר מזבח אדמה (דף יב ע"ב להגאון הראש"ל כמהר"ר מיוחס בכ"ר שמואל) כתב על דברי מרן ביו"ד קנא ס"ח, והאידנא ראינו שגדולי ישראל מורנו הרב מוהרש"א ומהרמ"ם, ועוד כמה וכמה גדולים, שמכרו להם חצרות ובתים וכיוצא. וצריכים אנו לחלק דכל האיסור הוא בעובדי ע"ז אבל בישמעלים שאינן עובדי ע"ז אין איסור.

והוכיח כן מדברי הרמב"ם בספר המצוות (מצוה נא) וז"ל: הזהירנו מלהושיב עובדי ע"ז בארצנו, כדי שלא נלמד כפירותם, וכו', ואם ירצה עכו"ם לעמוד בארצנו אינו מותר לנו להרשות לו עד שיקבל עליו שלא לעבוד ע"ז, אולם עובדי ע"ז בארצנו לא ישבו עמנו ולא נמכור להם נחלה ולא נשכיר להם בית, ובביאור אמרו לנו הפירוש: לא תחנם, לא תתן להם חניה בקרקע. ע"כ לשון הרמב"ם.

אלא שהרב מזבח אדמה הרגיש בדברי הבית יוסף בחושן משפט בדיני מתנה לגוי שאין לחלק בין ישמעלים לעובדי ע"ז, ולכן כתב דיש לחלק בין איסור נתינת מתנת חינם לגוי לענין מכירת קרקע לגוי שבזה ליכא איסור כשמוכר לישמעל. ע"כ. וביביע אומר שם אות ה כתב לבאר דצריך לומר דס"ל דאזלינן בתר טעמא, שאיסור נתינת חניה בקרקע מישך שייך לקרא ד"לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלוהיהם" וכל שאינו עובד ע"ז לא חיישינן, משא"כ לענין מתנת חינם כל אפיא שוין כיון שאינם מקיימים שבע מצוות בני נח. ובלאו הכי יש לומר לומר דאילו הוה שמיע ליה למרן הבית יוסף דברי הרשב"א והמאירי הנ"ל הוה הדר ביה (ראה כלל זה באורך ביביע אומר חלק י חו"מ סימן א, והוא כלל מוסכם מכל הפוסקים, לבד מאיזה כמה מחכמי דורינו שבדו כללים מדעתם היפך כללי הפוסקים המסורים לנו מדורי דורות.)

איך שלמה נתן קרקעות לחירם מלך צור

והנה במלכים א (ט, יא) נאמר: חירם מלך צור נשא (הנון בחיריק) את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו, אז יתן המלך לשמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל.

וקשה, איך עשה שלמה כן והלא יש איסור ליתן לגוי חניה בקרקע בארץ ישראל, ולפי דברי הרב מזבח אדמה דאין האיסור חל על הישמעלים כל שכן שאינו חל על גר תושב שהוא מקיים שבע מצוות בני נח, וי"ל דחירם מלך צור גר תושב היה וכדכתבו כן התוספות (יבמות כג,) בד"ה ההוא, לחד תירוצא דשמא חירם מלך צור גר תושב היה. וכן כתב מהר"ד פארדו בשושנים לדוד (פ"ק דע"ז מ"ח) דחירם מלך צור גר תושב היה כדמוכח מהפסוקים (מלכים א ה, כא) " ברוך אשר נתן היום לדוד בן חכם על העם הזה. הרי שהיה מאמין בהשי"ת ובפרט למאן דאמר, חירם מלך צור נכנס חי לגן עדן. ע"ש.

החלפת קרקע בקרקע עם הגוי

וביביע אומר שם אות ד הביא דברי הגאון מהר"ר ראובן כ"ץ ז"ל שכתב דמותר להעניק כברת אדמה בארץ ישראל אם בחילופה נמסרת כברת אדמה בחוץ לארץ, שבחילופין אלו לא חל האיסור של לא תחנם, וכתב שכך היה בין שלמה לחירם מלך צור.

ולפי"ז כתב דאפשר למצא פתרון למכור קרקעות לגוי בארץ ישראל בכך שחוקת המדינה תקבע באופן מפורש מתן רשות כללית לרכישת קרקעות על ידי כל התושבים. בתנאי שחוק דומה ביחס לזכות היהודים לרכישת קרקעות יהיה קבוע גם במדינות אחרות שבחוץ לארץ, וכתוצאה מחוקי גומלין אלו, הרי בסופו של דבר לא תהיה כאן מכירה מוחלטת של קרקע ישראל לצמיתות, אלא כל מכירה תיחשב כעין חילופין ואין בזה איסור של לא תחנם ע"כ.

אולם מרן זצ"ל חלק על זה דאין דמיון כלל בין ענין החילופין שנעשו בין שלמה ובין חירם שהיו בעת ובעונה אחת דדוקא בזה שרינן, משא"כ בקביעת חוק בלבד, דבשעה שנעשית המכירה מבלי לקבל אחרת תמורתה ממש באותה שעה, הרי עבר כבר על לא תחנם ומה יועיל שיכול לקנות קרקע במדינה אחרת והרי אין כל קשר בין מכירת קרקע זו לרכישת הקרקע בחוץ לארץ והם שני עסקאות נפרדות.

ועוד דאפילו תהיה זאת החלפת קרקעות ממשית באותה שעה, אין להתיר אלא באופן ששני הקרקעות הן בארץ ישראל אבל כשנותן לגוי קרקע בא"י תמורת קרקע בחו"ל אין להתיר, ושאני חירם מלך צור שגר תושב היה וכנ"ל. והביא שכ"כ הגאון ר צבי פסח פראנק בכרם ציון ( ג' עמוד ד) שלהחליף קרקע עם הגוי בארץ ישראל שפי"ד.

ולפי זה בוודאי שיש עדיפות לכתחילה לישראל שהוזקק למכור הקרקע לגוי,שיחפש איזה גוי שיש לו כבר קרקע בארץ ישראל ומעונין למכרה לישראל ולהעתיק מקום מגוריו מאותה העיר בכדי לקנות בחילופיה קרקע מישראל בזאת העיר דבכהאי גוונא אין איסור של לא תחנם כלל. ( ואין צריך שהחילופין יעשו בין אותו הישראל ובין אותו הגוי בדווקא, ודי שהגוי מוכר דירתו הקודמת לישראל פלוני בכדי לקנות תמורת קרקע במקום אחר מישראל אחר ודו"ק.)

גוי שיש לו כבר קרקע בארץ ישראל אם מותר למכור לו תוספת קרקע

וכל שכן לפי מש"כ הגרא"י קוק בספר שבת הארץ (במבוא סימן יב' עמוד נב) שאם יש כבר לגוי קרקע בא"י אין התוספת שמוסיפים למכור לו עתה אסור מהתורה אלא מדרבנן ע"ש.

מכירת קרקע בארץ ישראל ליהודי קראי

ומכל זה מבואר בקל וחומר שמותר למכור קרקע בא"י ליהודי קראי, וכמו שכתב כן ביבי"ע בהערה בסוגריים ודלא כמו שנסתפק בזה בספר נאה משיב חו"מ סימן ז.

לשבח גוי ישמעלי שאינו עובד עבודה זרה

ומקרוב נשאלתי מאת ידידי חד ת"ח וצורבא מרבנן הרב ב.ק. אודות מש"כ שולחן ערוך יו"ד סימן קנא סעיף יד וז"ל: אסור לספר בשבחן (של גויים) אפילו לומר כמה נאה עובד כוכבים זה בצורתו, קל וחומר שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריו, אבל אם מכוין בשבחו להודות להקב"ה שברא בריה נאה כזו מותר. ע"כ. היאך מצאנו ידינו ורגלינו כאן בארץ ישראל כשהפועלים הישמעלים מצויים בינינו לרוב כמעט בכל מקום ובכל תחום, ופעמים שאדם שח לחבירו לפי תומו בשבח פועל זה או אחר על איכות וטיב עבודתו וכדומה ולכאורה להשו"ע יש לאסור.

ואכן ביבי"ע הנ"ל בהערה הביא שבספר יפה ללב חלק ח' (יו"ד סימן קנא) כתב שמותר לספר בשבח הישמעלים, ומרן זצ"ל העיר ע"ז דהאי תליא בפלוגתא דהבית יוסף והב"ח הנ"ל. ולפי האמור יש להקל בזה בישמעלי  וכעדותו של הרב מזבח אדמה שכך עשו מעשה גדולי ישראל למכור קרקע לישמעלי וכנ"ל.

מסקנה:

במקום צורך (וכנ"ל) מותר למכור קרקע לגוי ישמעלי בארץ ישראל, ועדיף לכתחילה למצא גוי שיש לו כבר קרקע בארץ ישראל, ובפרט אם הוא רוצה למכור אותה הקרקע לישראל אחר, ומכללן של דברים יש ללמוד שכן הדין היהודי קראי.

בברכה

אלון בן שבת

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים

תוכן עניינים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים

מאמרים נוספים

ראובן שבר לשמעון משקפיים בלי כוונה כמה ישלם

שתיקה כהודאה

האם מותר לללכת לחוף ים מעורב, במקום שאין חוף נפרד מסודר?

צוואה שנעשתה אצל עו"ד האם יש לך תוקף הלכתי

מכונית שחוסמת את הכניסה

הדלקת נרות חנוכה בשמן זית למאור נחשב להידור, או שיש להדר בשמן זית למאכל דווקא?