לקבלת העלון השבועי
מפת האתר
תוכן האתר
אתר מבית
שאלה
ראובן הציע את רכבו למכירה הרכב היה טוב מבחינה טכנית ותפעולית אך היה לו רעשים בבולמי זעזועים כמו כן מספר בעיות של זיהום אויר בעיה בהעלאת חלונות כך שהרכב לא עובר טסט בלי קומבינציה. בשעת המכירה אמר המוכר לקונה מחיר הרכב במחירון הוא 20,000 ₪ אבל אני מוכר ב17,000 ₪ ובגלל שהמכירה היא AS IS כלומר "זו הכלה" ואל תבוא אלי בטענות אני מוכר אותו ב15,000 לאחר המכירה התגלו בעיות אשר מכונאי מוסמך אמר שעלות התיקון היא סך של 6000 ₪ ואז בא הקונה ודורש לבטל את המכירה אמר לו הקונה אתה קנית את הרכב כמות שהוא AS IS זאת אומרת שלקחת בחשבון שיכול להיות בעיות כאלו ואחרות, מה גם שלא לקחת את הרכב לבדיקה לפני המכירה כך שמראש הסכמת לקבל את הרכב במחיר הזה עם כל הבעיות שיש בו, וחוץ מזה גם באתי לקראתך במחיר, והקונה מתעקש ודורש לבטל את העיסקה. היכי נידיינוה דייני להאי דינא.
תשובה
ראשית יאמר על אתר, שגם אם המכירה שנעשתה בצורה סתמית היא לא פוטרת את המוכר מאחריות, מהטעם הפשוט, כי על המוכר חלה חובת אחריות לתת ללקוח מוצר שהוא תקין עד רגע הקניין והעברת הבעלות. ואם המוצר אינו תקין ניתן לבטל את המקח מדין מקח טעות.
דין זה מבואר ברי"ף (בב"מ דף ל: מדפי הרי"ף) ואני מצטט: "והיכא דזבין איניש מידי, ולאחר זמן איגלי ליה דאית ביה מומא דהוה ביה מעיקרא מקמי דליזבני – אית ליה לאהדוריה למריה, ולא אמרינן בכי הא שהה ליה בכדי שיראה לתגר או לקרובו, דלא אמור רבנן הכי אלא גבי אונאה, אבל גבי מומין מקח טעות הוא, וכל אימת דמיגלי ליה מהדר ליה למריה, והכי כתב רבינו האי גאון זצ"ל".
וכן פסק הרמב"ם (פט"ו ממכירה ה"ג) והשו"ע (חו"מ סי' רלב סעיף ג) וחוץ מזה כתב הרמב"ם שם (הלכה ו) "כל הלוקח סתם אינו לוקח אלא דבר השלם מכל מום," כלומר כל מי שקונה חפץ גם אם הוא קונה בצורה סתמית ולא התנה עם המוכר שהחפץ תקין נחשב כאילו התנה עם המוכר שימכור לו חפץ תקין ושלם בלא מום, וכן פסק השו"ע (שם סעיף ז)
והגר"א (ס"ק יג) כתב לזה מקור מהמשנה בכתובות (עב:) כנסה סתם ונמצאו עליה מומין – תצא שלא בכתובה. כלומר למרות שהבעל קידש בצורה סתמית נחשב כאילו התנה שהקידושין יחולו רק אם האשה אינה בעלת מום. דיני מום הנמצא במקח שונים מדיני אונאה, שכן, המוצא מום במקח יכול להחזיר את המקח גם לאחר מספר שנים בתנאי שברגע שהלקוח ידע על המום הוא מיד ביקש לבטל את המקח.
ההבדל המרכזי בין מום לבין אונאה, שאם לא ניתן למצות את המטרה העיקרית לשמה האדם רכש את המוצר חלים דיני מום והמקח מתבטל, אך אם ניתן להשתמש במוצר אלא שהמחיר היה יקר או זול חלים דיני אונאה, המקור לדיני מומין במקח נלמד ממומי אשה (כתובות עו.) ששם הושוו ענייני מום במקח וממכר לבין קידושי אשה עיי"ש. זאת ועוד, יעוין בפתחי חושן (גניבה ואונאה פי"ב הערה ב) שכתב ופשוט שכשיודע המוכר שיש מום במקח הזה צריך להודיע לו בלשון ברור בכדי שידע ויבין הלוקח מה הוא קונה, ואם ירצה למחול על המום ימחול לו את המום, אבל אם הוא אומר בלשון המשתמע לכאן ולכאן מסתבר שיש בזה איסור ואף בדיעבד אינו מועיל לבטל דין מקח טעות.
יצויין, ויודגש, שבדרך כלל ישנה מחלוקת בין המוכר לקונה מה נחשב מום ומה לא, אז הרמב"ם (מכירה פט"ו הלכה ה) הגדיר זאת כך, "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום מחזיר בו מקח זה – מחזירין, וכל שהסכימו עליו שאינו מום הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש, שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך." וכן פסק בשו"ע (סי' רלב סעיף ו). והמגיד משנה כתב שאין לדברי הרמב"ם מקור מהש"ס אלא הוא למד זאת מהסברא, שיש ללמוד זאת ק"ו מדין אונאה שהרי בדיני אונאה המקח חוזר עד זמן מסויים, ובמום חוזר לעולם. הגר"א מצא לזה מקור מהגמ' בכתובות (עב:) ומידי דקפדי בה אינשי הוה קפידיה קפידא, מידי דלא קפדי בה אינשי לא הוי קפידיה קפידא.
למסקנה:
למרות שהמכירה נעשתה AS IS נראה שתנאי זה חל על תקלות קטנות שלא מבטלות את המקח כמו פלסטיקה שכמעט שבורה או שחסר גז במזגן וכדו', אך אין בכוח התנאי של AS IS לשלול פגמים חמורים שמתגלים במוצר, אשר על כן רואים אם הרכב לא עובר טסט ללא קומבינה רצינית אזי זה מראה על הבעיתיות שיש ברכב והמקח בטל אבל אם זה דברים קטנים ולא משמעותיים אזי המכירה חלה ולא ניתן לבטלה.
בברכה
יגאל אלון
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים