מצות סוכה במלחמה

בעקבות המצב הקשה השורר בצפון הארץ ראיתי לצרף כאן מכתבו של הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א בענין ישיבה בסוכה.

לכבוד היקר והנעלה, זכות הרבים תלויה בידו ,

כבוד שם תפארתו ה"ה רבי עמרם סויסה שליט" א

עכו

לקראת חג הסוכות הקרוב התעוררו אצליכם שאלות רבות סביב הדין של המצטער פטור מן הסוכה, והתושבים בעכו מטווחים והאזעקות נשמעות , והלחץ בציבור גדול, רצית לשאול איך לנהוג בדין זה, האם לבנות סוכה מלכתחילה?

האם חובה לישון בסוכה בימים אלו? ומי שאשתו איננה רגועה ומבקשת שישן בבית, האם פטור מן הסוכה? ובעניין אכילה בסוכה, למרות שהאזעקה לא הופעלה באותו יום, האם החשש מלשמוע את האזעקה ואת הטילים והיירוטים פוטרים את האדם מהסוכה .

תשובה

הנה כתב רבינו אליעזר ממיץ בספר יראים (סי' קכג) וז"ל: מצטער פטור מן הסוכה, פירוש שיש לו צער כשהוא בסוכה, ובצאתו מן הסוכה ינצל מהצער, משום דתשבו כעין תדורו בעינן, ואין דרך אדם לעמוד בדירתו בצער כשהוא יכול להנצל מן הצער.

וכדתנן ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה. ומי שאינו בקי בשיעור הזה יתן לבבו שאם הוא מצטער בדבר ההוא, שאילו היה צער זה בביתו היה יוצא מביתו, רשאי לצאת מסוכתו. עכ"ל. וכ"כ בשמו המרדכי (פ"ב דסוכה סי' תשמ). וכ"כ בשבולי הלקט (סי' שמג). וכן מוכח בספר המכתם (סוכה כו. עמוד נח ).

וכן פסק הרמ"א (סי' תרמ ס"ד) וז"ל: ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער, אבל בלאו הכי חייב לישב בסוכה אף על גב דמצטער. וכתב הט"ז (סק"ז ) דהוה אמינא שהטעם שמצטער פטור משום שעיקר טעם המצוה כדי להזכיר חסדי השי"ת עם אבותינו, כמו שנאמר, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, וזה המצטער טרוד בצערו ואינו שם זאת על לבו, ולכן הוא פטור, קמ"ל שאין הטעם אלא משום  תשבו כעין תדורו, ואין אדם דר במקום צער כשיכול להנצל ממנו. וה"נ בסוכה. ע"כ.

ובתשובת מהר"י קולון (שרש קעח) הקשה על דברי המרדכי הנ"ל מהא דאיתא בסוכה (כה:) וא"ר אבא בר זבדא אמר רב, אבל חייב בסוכה, פשיטא, מהו דתימא הואיל ואמר רבא מצטער פטור מן הסוכה, הא נמי מצטער הוא, קמ"ל הני מילי צערא דממילא, אבל הכא איהו דקא מצער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה. ואם איתא לד' המרדכי, תיפוק ליה דאבל גם בצאתו מן הסוכה לא ימנע כאבו ולא ינצל מצערו, שדוחק גדול הוא לומר שישיבתו בסוכה תרבה עליו צער אבלו. ע"כ.

וכבר השיג עליו הב"ח, דאשתמיט מניה מ"ש הרא"ש, דהאי נמי מצטער הוא בישיבתו ואפלה, להיותו טרוד בצערו. קמ"ל. ע"כ. וכן העיר הברכי יוסף (סי' תרמ סק"ז) ע"ד מהריק"ו מדברי הרא"ש. [ולא זכר שר מדברי הב"ח]. וסיים: שו"ר למהריק"ו (שרש סב) דמשמע מדבריו שלא היו בידיו פסקי הרא"ש לסוכה. ע"ש. ועיין מה שכתבנו בזה בילקו"י סוכה (עמ' תשכו) .

ובנידון דידן ודאי שבצאתו מן הסוכה לא ינצל מן הצער, שהרי אותו החשש קיים גם כשיצא מהסוכה, ולכן חייבים לעשות סוכה ולישב בסוכה, ובפרט שבערים אלו גם לפי הוראות פיקוד העורף, מקיימים חיים כרגיל ויוצאים ובאים לקניות, ומסתובבים ברחבי העיר, ורק בזמן האזעקה נכנסים למקום מוגן קרוב,

ובאמת אם במקום סוכתו עד למרחב המוגן הקרוב כגון חדר מדרגות וכדו', הוא יותר זמן מהנדרש

להתגוננות באותו מקום, ויש התרעות שלשהות בסמוך למרחב המוגן באותה שעה, אז באותו הזמן של ההתרעות פטור מן הסוכה.

ולגבי שינה בסוכה ודאי שיהיה פטור בכי האי גוונא, שהרי לא תמיד ישמע את ההתרעה, וגם כשישמע עד שיקום ויגיע למרחב המוגן עלול להסתכן, ובבית הוא מוגן יותר, ולכן ישן בביתו, ובפרט אם אשתו אינה רגועה ועלולה להיכנס לחרדה ולא לישן, שאז דינו כמשמש לחולה שפטור מן הסוכה, וכמו שהעלה בשבט הקהתי (ח"א סי' קצח) גבי בן שיש לו געגועין על אביו, ופוחד אם ישאירו לבד, ע"ש .

וביישובים סמוכי גדר שאין זמן התגוננות כלל, יעשו סוכה וישתדלו לאכול במהירות לכל הפחות כזית בלילה הראשון, ובשאר הימים בזמנים שפיקוד העורף לא מחייב שהיה בסמוך לחדרים מוגנים יאכל בסוכה אם אוכל כביצה פת , אבל בשאר זמנים פטור .

גמר חתימה טובה, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות

בברכת התורה

יצחק יוסף

הראשון לציון

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

ברית מילה שחל בשבת ויש חשש שהמוזמנים יחללו שבת

זמן קריאת שם בזבד הבת

לקיחת חפצים "למזכרת" מבתים של ערבים בשעת מלחמה

נטילת ידים בחוף הים

השבת אבידה על כסף שנמצא בצימר

מקצת דיני חולה ויולדת ביום הכיפורים

העלון השבועי

מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד.