נושא: בעניין האם יש איסור לעבוד כמפקח מטעם העירייה

האם יש איסור לעבוד כמפקח מטעם העירייה והאם הוא נכלל בגדר "מוסר"?

תשובה: השאלה ששאל כבודו אינה מצטמצמת במובן הצר של תפקיד זה , אלא זה חולש על מגוון רחב של תפקידים כגון פקח בניה, ו/או פקח שמחלק דוחו"ת חניה, גובה מכס, עובד מס הכנסה, משרדים שעוסקים כמבקרי איכות וכדו' , אשר יש להם מכנה משותף אחד, יצויין על אתר שעבודות אלו הורתן ולידתן זה לעשות סדר חברתי או שילטוני ושלא תשלוט אנרכיה בבניה ו/או בחנייה לא מבוקרת שמפריעה להולכי רגל , כמו כן עבודה במס הכנסה או במכס זה חלק מסדר שילטוני שבכסף זה יוכלו לעשות דברים לטובת הכלל . לכן על פניו אין בכך איסור גזל ויתכן שיש בגבייתם כח של דינא דמלכותא. ואשר על כן אין בעיה לעבוד במקצוע זה,

זאת ועוד, לגבי הגדרת מוסר דנו בזה בארוכה הפוסקים ראשונים כמלאכים וכן באחרונים עד אשר סידר זאת מרן
השו"ע בחו"מ סימן שפח ו . יש לך לדעת שעיקר דין המוסר חל באופן שהוא מוסר ממון ישראל לידי אנס בין שהאנס ישראל או גוי כמבואר ברמב"ם (פ"ח מחובל ומזיק ) וכן האנס נוטל ממון זה בגזל ולא בזכות , ועל סוג מוסרים אלו מדבר מרן בשו"ע , אבל אם מוסר ממון ישראל אפי' לגוי ו אותו הישראל היה חייב לאותו גוי כסף – אין דינו כמוסר , וכך כתב הרמ"א שם סעיף יב "..מי שרוצה לברוח ולא לשלם לגוי מה שחייב ואחר גילה הדבר אין לו דין מוסר שהרי לא הפסידו ,רק שהוצרך לשלם מה שחייב." אגב אורחא כך נפסק גם לגבי עדות ישראל שהעיד לגוי נגד ישראל אחר אפי' בתור עד יחידי פסק מרן בסי' כח ה לכה 'ג שלכתחילה ודאי אסור לישראל להעיד אבל אם העיד הוא לא חייב לפצות את הישראל השני אם נלקח לו כסף מעדות זו , ובפרט שראיתי בבאר הגולה ( חו"מ סימן שפ"ח סעיף יב אות ס) "..וכבר פשט התיקון והמנהג שמנהיגי הקהילות עומדים על המשמר שלא לעשות שקר ועולה לאומות ומכריזים ונותנים רשות לפרסם ולגלות על האנשים אשר לוקחים בהקפה. "

מכאן רואים שמסירת ממון ישראל לגוי באופן שבאמת אותו ישראל חיי ב זה לא נקרא מוסר , וכ"ש אם מוסר ממון
ישראל לישראל. ואל תאמר לי שאין דמיון בין זה לבין פקח עירייה, הסכת ושמע עד הסוף, כאן במקצועות אלו שמנינו לעיל , ניקח לדוגמה פקח חניה שנותן דו"ח על עבירת תעבורה, כל מי שבעל רישיון נהיגה יודע שאסור לחנות על מדרכה ש , כן, חנייה באופן זה מפריעה לתנועת הולכי רגל (תקנה 2א 72 א לתקנות התעבורה תשכ"א) או חנייה במקום שהחוק מחייב לשלם דמי חנייה כגון מדרכה בצבע כחול לבן , או במקום שגוררים את הרכב כגון מדרכה בצבע אדום לבן וכו' . אותו אדם מודע מראש שהוא עלול לקבל דו"ח ואם הוא לא תול ה פתק שהוא שילם דמי חנייה או פנגו וכדו' איהו אזיק אנפשיה והקנס המוטל נהפך לחוב שאותו אדם חייב לעירייה ו , ממילא אין שום בעיה הלכתית לאותו פקח לכתוב דו"ח כזה ולגלות את אוזן העירייה על עבירה זו , כמו כן פקח בנייה אם אדם עשה עבירת בניה חריגה אשר מפריעה לשכנים הוא עצמו מביא על עצמו את הקנס והחוב וממיל א אין כאן דין מוסר וכן מס הכנסה או מוכס וכדו'

ויעויין עוד בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סימן נח) שהשיב לרב אפרים גרינבלט זצ"ל ששאלו האם אחד שעובד במשרד המכס וכשהוא רואה מי שרימה את הממשלה צריך למסור אותו , ורצונו לדעת אם הוא בגדר מלשין ומוסר או , שזה דינא דמלכותא דינא ? והעלה שם להתיר לעבוד במכס ולמסור את אלה שמעלימים מס למלכות אבל לא לקחת עבודה כזו לכתחילה ו . שמעתי שיש אגרות משה שדן האם מותר לעבוד כרואה חשבון שלפעמים יתפוס אנשים שמרמים במס, והביא שיש להקל משום שאם הוא לא יעשה אחרים יעשו במקומו. עוד הביא שעבודתו של רואה חשבון לא להעניש אלא שלפעמים יזדמן בכך. ומשמע שעבודות שתפקידן לתפוס את אדם שעובר על החוק אין להתיר. ולפ"ז פקח עירוני שהעבודה שלו מיועדת לתפוס נהגים שחונים שלא לפי החוק – אסור. אך נראה שיש לחלק ודברי האגר"מ אמורים רק בעבירות של הלבנות מס שהעונשים חמורים מאוד, ולכך הצריך האגרו"מ לטעם שאין זה עיקר עבודתו, אבל בפקח עירוני שהעונש מסתיים בדו"ח סמלי אין איסור. וכזאת כתב בשבט הלוי (שם) שבעונשים של קנסות בעלמא אין איסור. אמנם סיים שם שעבודה כזו אינה משנת חכמים, אע"פ שציינתי את האגר"מ ואת החילוק להיתר ראיתי בשלושה גדולי הפוסקים והם מנחת יצחק (וויס, ח"ד סי' נא) ובתשובות והנהגות (ח"א סי' תתז ) ובשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' שיג ) ששלשתם נשאלו את אותה שאלה האם מותר להיות רואה חשבון , שכן, לעיתים הם רואים העלמות מס וצריך להודיע לשלטון ,האם אותו רואה חשבון נהפך למוסר או לא וכולם העלו לאסור מטעם מוסר. איך שיהיה אני לכתחילה לא רואה בעיה בלהיות פקח עירייה וכו' מהטעמים שציינתי לעיל מה גם שהוא לא רץ לחפש למי לתת דו"ח יש לאותו פקח כמה רחובות שעליו לבדוק אם מתבצעות שם עבירות חנייה וכדו' כך שודאי מותר.
הבעיה היחידה שלדעתי יכולה להיווצר מעבודה זו, זה התפתחות מידות רעות, כמ"ש בספר החינוך (מצווה טז ) וז"ל: "… דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו… ומעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב אם רע, ואפי' רשע גמור … אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות אפי' שלא לשם שמיים מיד ינטה אל הטוב … כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, ואפי' אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים .. אם יעסוק תמיד בדברים של דופי כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה אם כל עסקו תמיד כל היום באותה אומנות ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור… כי ידוע שכל אדם נפעל כפי פעולותיו כמו שאמרנו.

הלכה למעשה:

לכתחילה ודאי עדיף עבודה אחרת אבל אם אין לו אלא עבודה זו יעשנה ויתפלל לה' שלא יביא אותו
לידי תקלה.
כל זה כתבתי לפי קוצ"ד וצויי"מ וימ"ן עבד לאל עליון אני יגאל אלון ס"ט

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

בעניין מתווך שמכר ביותר ממה שנתבקש ע"י המוכר

הנושא: ילדים/מורדת עוברת על דת/ מוסרת/מזונות

התייקרות תשלומי מיסים בשנת השכירות

שבע ברכות ביום הייארצייט

האם מותר לתת שמן ותבלינים בכבד קודם הצליה

עליית מפטיר למי שאינו יודע לקרא ההפטרה

ההילולא

של רבי יצחק אבוחצירא

ההילולא הגדולה שתתקיים השנה ברוב פאר והדר.
אל תפספסו!

להשתתפות בהילולא חייגו- 058-648-9827

העלון השבועי

מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.