שאלה –

האם כששוהים ברחצה בים אפשר ליטול ידיים לאכילת לחם ממימי הים או שצריך דוקא מי ברז הראויים לשתיה ?

תשובה

פסק השו"ע (או"ח סי' קס ס"ט) מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידיים וכו' ע"כ וכיון שמימי הים מלוחים הם ואינם ראויים לשתית הכלב אי אפשר ליטול בהם ידיים, ולכן אם נוטל את ידיו מכלי ממימי הים לא יצא ידי חובת נט"י, ( ברור שאין מדובר על מים מתוקים כמו ים כנרת וכדומה)

טבילת ידיים במים סרוחים או מי ים

אכן אם רוצה להטביל את ידיו בתוך המים רשאי, שהרי אדם הטמא עולה לו הטבילה לטהרת כל גופו ע"י טבילה בים כ"ש שיעלה לו לטהרת ידיו, וכמבואר בשו"ע סי' (קנט ס' יד) הטובל במי מעין אפילו אין בו מ' סאה עלתה לו טבילה כל שמתכסים ידיו בבת אחת ע"כ ודין הימים כדין המעיין כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' רא ס"ה) דכל הימים יש להם דין מעיין לטהר בזחילה וכו'

טבילת ידיים בים המלח

ה"ה בים המלח שיש להתיר לטבול את הידיים אע"פ שאין לעשות כן לגבי טבילת אדם מטעמים אחרים, מ"מ לגבי ידיים כיון שים המלח נחשב ים ככל הימים,

נוסח הברכה על נטילת או על טבילת

וכשטובל ידיו יש לו לברך אקב"ו על נטילת ידיים הואיל ועיקר החיוב טהרה לאכילת לחם, הוא מחמת תקנת חז"ל ליטול את ידיו כן, ולכן אף שמטהר את ידיו בטבילה הרי קיים את תקנת חז"ל של נטילת ידיו, ולכן יברך על נטילת ידיים, וכן פסק השו"ע (סי' קנט ס"כ), אכן הרמ"א פסק שיברך אקב"ו על "טבילת ידיים או נקיות ידיים", ויעוי' במשנ"ב (סי' קנט ס"ק צז) שכ' בשם המג"א דדוקא אם המים ראוים לשתיית כלב אם טובל בהם ידיו מברך על נטילת ידים אבל אם אינם ראויים לנטילה כלל כגון שמלוחים אם טובל בהם ידיו יברך על טבילת ידיים כיון שלא שייך בהם נטילה,

אכן הסכמת האחרונים שאף באופן שהמים פסולים לנטילה בכלי, כמי הים, יברך על נטילת ידיים כשטובל בהם את ידיו, (כ"פ בכף החיים ובילקוט יוסף (סי' קנט )

ובאופן זה אין צריך להטביל ג' פעמים אלא מספיק פעם אחת ואין צריך לנגב ידיו ולא להגביה את ידיו (שו"ע ס' יט)

בברכה

ינון רחמים