שאלה
ציבור שסיימו להתפלל תפילת ערבית קודם צאת הכוכבים, האם יש להם לברך ספירת העומר, או להמתין לצאת הכוכבים?
תשובה
הנה בעניין ספירת העומר בזמן הזה נחלקו הראשונים אם היא מהתורה או מדרבנן, והובאו חלקם בבית יוסף בסימן תפט ודעת הרמב"ם (פרק ז מהלכות תמידין ומוספין הכ"ד) שמצווה זו גם בזה"ז מהתורה וכן דעת ראבי"ה (פסחים תקכו) והאור זרוע, והמרדכי, ורבינו ישעיה מטראני והובא בשיבולי הלקט וכן נראה מדברי המאירי.
אולם רוב הראשונים סוברים דספירת העומר בזה"ז מדרבנן, הלא הם ר' האי גאון והתוס' במנחות סו. ומהר"מ מרוטנבורג (דפוס פראג סימן שא) והרא"ש ובעל המאור בסוף פסחים והרוקח סימן שעא והרשב"א בתשובה והאורחות חיים והרא"ה והנימוקי יוסף ואוהל מועד ועוד,
וכתב הר"ן והובא בבית יוסף דרוב המפרשים מסכימים דספיה"ע השתא דליכא הבאה ולא קרבן אינה אלא מדרבנן בעלמא זכר למקדש, ולפיכך אמרו בתוספות דכיון דמדרבנן היא, טוב לספור ביום ראשון בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות לגמרי, ואין זה נכון שיכניס עצמו בספק לכתחילה, ואי משום תמימות אין להחמיר בתמימות בזמן הזה שהוא מדרבנן טפי מספירה דאורייתא, אלא כל שסופר בלילה תמימות קרינן ביה, אבל הרמב"ם כתב שמצווה זו מוטלת על כל איש ישראל בכל מקום ובכל זמן עכ"ל ע"ש
ואחת מהנפקא מינה בכל זה היא אם אפשר לספור בבין השמשות.
והנה כתב הטור "היכא דפתח אדעתא דלימא ארבעה שהוא סבור שהן ארבעה, ונזכר וסיים בחמשה והן חמשה מי אזלינן בתר פתיחה או בתר חתימה, ומסתברא דלא נפיק. ומקורו מהראבי"ה ועוד שסוברים דהיא מהתורה, אלא שהבית יוסף כתב דלפי מה שכבר כתב הר"ן דרוב המפרשים מסכימים דהוי דרבנן בעלמא, ספיקא דרבנן ולקולא, ואינו חוזר לברך, וכ"פ בשולחן ערוך תפט סעיף ו ונמצא בבירור דעת שולחן ערוך דספיה"ע בזה"ז מדרבנן בעלמא.
ולעניין ספירה בבין השמשות כתב שו"ע בסעיף ב "והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות" וכתב המשנה ברורה ס"ק יד דמן הדין היה אפשר לספור בבין השמשות דהוא ספק לילה ואזלינן לקולא בספק דרבנן בספירה בזה"ז שהיא מדרבנן לרוב הפוסקים, אלא שמכל מקום אינו נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, ולהכי המדקדקים ממתינים לצאת הכוכבים.
נמצא דמעיקר הדין רשאי לספור בבין השמשות אלא שראוי ונכון להמתין לצאת הכוכבים.
וידעתי כי יש שמפקפקים בדעת מרן אי ס"ל דספה"ע מדרבנן ומהם בשו"ת ודבר שלום הדאיה סימן ח וכן כתבו בשם הרב אור לציון, והרב יצחק ירנן הוסיף לומר דהעיקר כפסק הרמב"ם בזה דספיה"ע בזה"ז מהתורה כיון שהוא מרא דאתרא, אולם כבר השיב על דבריהם מרן הראש"ל יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף ספירת העומר עמוד סב-סד ע"ש
והנה הבית יוסף כתב דמנהג העולם לדקדק ולא לספור עד צאת הכוכבים, אלא שיש לומר שכל זה ביחיד שבא לספור ראוי הוא שימתין על צאת הכוכבים, אבל בציבור יש לחוש שחלק מהציבור ישכח לספור את העומר ויפסידו לגמרי המצוה, (ורואים זאת בחוש שמיד בגמר עלינו לשבח חלק מהציבור יוצאים כהרגלם, ושוכחים לגמרי מהספירה, עד שאחרים מזכירים אותם ומסבים את ליבם שלא ספרו את העומר) ועדיף שהשליח ציבור יברך מיד בגמר תפילת ערבית, ובפרט לפי מה שכתב הב"ח באות א כתב דמנהג העולם עכשיו לברך בספק חשיכה.
ומי שהוא מהמדקדים להמתין לצאת הכוכבים אך חושש שאם ימתין לצאת הכוכבים ישכח מלספור, כתב בילקוט יוסף עמוד צ הלכה טז דטוב שיספור עם הציבור בלי ברכה, ויחשוב ויתנה בדעתו לאמר: אם אשכח לספור בלילה בביתי הריני סומך על ספירה זו לצאת בה ידי חובתי, ואם אזכור בלילה לספור העומר, אני מכוון שלא אצא ידי חובת ספירת העומר במה שאני מונה עכשיו עם הציבור, ואז כשיזכור בלילה יספור בברכה כמנהגו הטוב.
ומי שהיה שליח ציבור במנין שסיימו ערבית קודם צאת הכוכבים והוא מהמדקדים שלא לספור קודם צאת הכוכבים, כתבו בשם הגרשז"א בספר עליהו לא יבול עמוד קפא שלא ימנע מלספור עמהם בברכה, אלא יספור עם הציבור בבין השמשות, ואחר צאת הכוכבים יחזור לספור ללא ברכה.
נמצא למסקנה
א לכתחילה יש לדקדק ולספור אחר צאת הכוכבים.
ב ציבור שסיימו ערבית בבין השמשות, יספרו את העומר בברכה, ומי שהוא מדקדק יעשה תנאי וכנ"ל
ג שליח ציבור שסיים ערבית בבין השמשות והוא מדקדק להמתין לצאת הכוכבים, יספור עמהם בברכה, ואחר צאת הכוכבים יחזור לספור ללא ברכה.
בברכה
אלון בן שבת
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים