עדים שלא ראו את נתינת הטבעת מהחתן לכלה מכל סיבה שהיא

עדים שלא ראו את נתינת הטבעת מהחתן לכלה מכל סיבה שהיא

ראובן ושמעון התבקשו ע"י חברם החתן להיות עדים בחתונתו ואכן הם התייצבו במקום ובזווית המתאימה לראות את נתינת הטבעת, והנה באותן שניות שהחתן אמר לכלה הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל נכנס הצלם לתחום הראיה  של העדים, ומשכך, הם לא ראו את נתינת הטבעת. מה שכן היה, שהעדים אומרים בצורה הברורה ביותר שלפני האמירה הם ראו שהטבעת היתה אצל החתן ולאח"כ הם ראו את הטבעת אצל הכלה, אבל את רגע הנתינה הם לא ראו בגלל שהצלם נכנס והסתיר להם את שדה הראיה. השאלה היא האם הכלה צריכה קידושין מחדש או לא?

תשובה:

מעיקרא היה ראוי ונכון שיעשו קידושין חדשים בלבד ללא כתובה, אבל אם אי אפשר מכל סיבה שהיא הקידושין תקפים גם כך.

והנה נידון זה מצוי מאוד בחתונות בגלל צלמים כאלו ואחרים אשר חייבים להנציח כל שניה מטקס החופה ולכן דנו בזה הרבה ממחברי זמנינו זה טוען כך וזה טוען כך ואי אפשר במסגרת מצומצמת זו להאריך במקום שחובה להאריך ולהכריע בין הסברות והפוסקים, אבל אגע בקצה הנושא רחב זה.

מקור לכך שהעדים חייבים להיות בשעת הקידושין

המקור לכך שהעדים חייבים להיות בשעת הקידושין הוא מהגמ' קידושין (סה.) "אמר רב נחמן אמר שמואל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו " וידוע שפסקו הראשונים שגם אם שניהם מודים לא מהני הקידושין וכן פסק השו"ע (אבהע"ז מב, ב)

והנה כתב הרשב"א (ח"א סי' תש"פ) בשנים שהיו עומדים מאחורי גדר של בית ושמעו שאמר ראובן ללאה התקדשי לי באתרוג אבל לא ראו הנתינה ממש אפילו ראו האתרוג יוצא מתחת ידה אין כאן חשש של כלום כיון דבעינן ראיה ממש.

הדרכי משה (מב, ד) הביא את המרדכי שהביא בשם הרא"ם שבאופן שעד אחד מן העדים לא ראה את הנתינה ממש שאין מבטל בכך את הקידושין, אולם ברשב"א כתב דאף על גב דאיכא הרבה אומדנות המוכיחות אין כאן כלום עד שיראו העדים הנתינה ממש, וכן הוא בתשובת מוהר"ם.

והנה הרמ"א פסק (מב, ד) כתב וז"ל: "וצריכים העדים לראות הנתינה ממש לידה או לרשותה אבל אם לא ראו הנתינה ממש לידה אף על פי ששמעו שאמר התקדשי לי בחפץ פלוני ואחר כך יצא מתחת ידה אינן קידושין עד שיראו הנתינה ממש ואין הולכין בזה אחר אומדנות והוכחות"

והעיר בשו"ת רבי עקיבא איגר (תנינא, סי' נה) שהרמ"א לא פסק כהמרדכי,

וביאר בבית שמואל (אבהע"ז מב ס"ק יב) שלמרדכי מהני עדי ידיעה בעוד לרשב"א מועיל עדי ידיעה רק בקידושי ביאה שאי אפשר לראות המעשה דזהו מכוער, אך בקידושין בכסף ו/ או טבעת ו/או שטר יש לראות את המעשה בפועל,

והבית שמואל בהמשך דבריו התייחס לרמב"ם בהלכות עדות (פרק יז) שם נאמר כי בדיני ממונות מתקיימת עדות בידיעה בלא ראייה, וכתב כי לפי זה יש לומר גם כאן בקידושין וכפי שכתב המרדכי. בבית הלל הקשה על הרמ"א דצריך עיון בדבריו שכן מצד אחד פסק אצלנו כרשב"א דידיעה לא מהני, ואילו מצד שני החמיר שהמקדש בעד אחד חוששין לקידושין.

בערוך השלחן (מב, לד) כתב כי לדינא יש להחמיר ש"בגיטין וקידושין אין המעשה מתקיים כלל בלא עדים ופשיטא דצריך ידיעה וראיה.. וכיון דצריך ראיה ממש ממילא דלא אזלינן בתר אומדנא ומכל מקום למעשה קשה להקל באומדנא רבתי בקידושין – וצריכה גט."

בהמשך דבריו לגבי המקדש דרך חור הכותל כותב דזה מקרי עידי ראייה ממש כיון שאת היד ראו, וגם יש בזה ידיעה ממש שידעו שאשה זו עמדה שם רגע מקודם.

בבית מאיר הסביר כי לפי הרשב"א צריך ידיעה ברורה, אך אם זה קרוב לודאי חשיב לספק מקודשת. אך במקרה שאמר לשון הקידושין ונכנס עם כסף בידו ועמה לתוך החדר לא הוי קרוב לודאי כי אם אומד, ואף הרשב"א יאסור דזה לא חשיב ראיה כעין ידיעה.

לפי זה הכריעו בכמה ספרים ממחברי הזמן שהעדים צריכים לראות בבירור את נתינת הטבעת,

אך אם הם לא ראו ממש נתינת הטבעת אף על פי שברור להם הדבר, כגון שראו את הטבעת ביד החתן ושמעו אותו אומר את לשון הקידושין וכעבור רגע ראו את הטבעת ביד הכלה יש פגם בעדותם וצריך לחזור ולקדש שנית באופן שהעדים יראו את הנתינה ממש.

אבל יש לדחות שכן בל נשכח שהצלם צילם את נתינת הטבעת ויתכן שחלק מהקהל ראו אף הם את נתינת הטבעת, אגב אורחא יוער שמהגמ' (קידושין מג.) ומהרמב"ם (הלכות אישות ג, ח) משמע שמעיקר הדין אין חובה לייחד עדים לקידושין, והרמ"א פסק (מב, ד) ואפילו ייחד עדים, יכולים אחרים שראו המעשה להעיד.

ודברים אלו מבוססים על דברי הריב"ש (סי' תעט),

ברם מצינו מחלוקת בין הבית מאיר והחתם סופר לבין הפנים מאירות (ח"ג, כה) האם אנשים שלא נתכוונו להיות עדים בקידושין כשרים לעדות, אף הפתחי תשובה (מב, יא) דן בזה.

אשר על כן לדינא נראה שטוב שיתנו בשנית את אותה הטבעת על אצבע הכלה ויראו זאת העדים, אולם בדיעבד אם לא נהגו כן והדבר יתברר לאחר זמן מה מהקידושין הקידושין תקפים וקיימים. ויעויין עוד שהאריכו בזה בספר משפטי אברהם (זרביב, אבהע"ז סי' סב), ובספר טבעת יוסף (סימן טוב, פרק יג דיני עידי הקידושין הלכה ו), ויעויין עוד בספר משפט הכתובה ( בר שלום ,כרך ו, פרק נד סעיף ח, ובהערה נד) ועוד.   

בברכה

יגאל אלון

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

פסק דין בעניין תקנון בית כנסת ובחירות לוועד ולרב בית הכנסת ועוד

הוראות לטובלות בליל ראש השנה שנת תשפד'

צליית כבד במחבת

האם מותר לאבל להשתתף בסעודת פורים?

חתם בחוזה שכירות על ויתור במום האם מועיל

ביטול הזמנה עקב המצב הביטחוני

ההילולא

של רבי יצחק אבוחצירא

ההילולא הגדולה שתתקיים השנה ברוב פאר והדר.
אל תפספסו!

להשתתפות בהילולא חייגו- 058-648-9827

העלון השבועי

מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.