עיקול כספים

עיקול כספים

בעניין : חוב של אחד האברכים שאינו כאן , וכנגד חובו יש את כספי משרד הדתות –
עיקולם לטובת בעלי החוב

לכבוד ידידי ראש ביהמ"ד "קול יהודה " הגאון הרב אוריאל שטרית שליט"א, אחדשה"ט, הנני להשיבכם על מה
ששאלתם בעניין אברך [אשר לצורך העניין נקרא לו ראובן] שנמצא ל"ע בהליכי גירושין , וכיום הוא אינו גר בשכונה ,ואותו ראובן חייב הרבה כסף לאנשים רבים וכן הוא חייב גם לכם , וכמו כן מס' אברכים חתמו עבורו ערבויות על חובות שהתחייב לאחרים שהגדול שבהם זה ע"ס 10,000 ₪ , יצויין , ויודגש , שהאברך הנ"ל רשום עדיין בכולל ומקבל מלגת קיום מאת משרד הדתות ע"ס -כ 800 ₪ לחודש , ונסתפקתם אם אתם יכולים לעקל את משכורתו שהוא מקבל ממשרד הדתות

יש לשאול כמה שאלות

  1. האם יש כאן תופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני או נימא מכיון שאותו ראובן חייב גם לכבוד הרב כספים
    אזי אין כאן תופס לבע"ח ?
  2. האם ניתן לגבות את הכסף שכבודו מקבל עבור ראובן ממשרד הדתות מדין שיעבודא דרב נתן?
  3. מכיון שראובן נמצא בהליכי גירושין הוא חייב במזונות אשתו ו/ או ילדיו האם הם קודמין לבעלי חובות?
  4. האם המשכורת שמקבלים מהכולל דינה כדין צדקה שאין עושין בה את שעבודא דר"ן?

תשובה

תופס לבעל חוב במקום שחב

לגבי השאלה הראשונה האם יש כאן תופס לבע"ח אזי מכיון שכבודו הוא ג"כ אחד מהנושים במקרה זה כבוד הרב יכול לתפוס את הכסף כמובא בשו"ע בחו"מ (סי' קה ס"ב ) שכתב שבמקרה כזה אכן אפשר לתפוס מהטעם של מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה , [אע"פ שזה כביכול נראה כתופס לבע"ח] האמנם התומים והנתיבות הסכימו לדעת הסמ"ע (סק"ג) דדוקא כנגד חובו אמרינן מיגו זה , אבל יותר מחובו דליכא מיגו אינו יכול לתפוס, ודלא כהש"ך (שם) שאמר שאפשר לתפוס אפי' יותר מחובו, ובערוך השולחן הסכים לדעת הש"ך , והכי נקטינן. ובנידו"ד בכדי לצאת ידי כל הדעות אזי בתחילה כבוד הרב לא יתפוס לעצמו , אלא יכווין בתפיסתו עבור אותם אברכים שראובן חייב להם עד שיגמר כל תשלום חובו כלפיהם, ולאחמ"כ כבודו יתפוס לעצמו כנגד חובו . ואם בכל זאת כבוד הרב רוצה לתפוס לעצמו ראשון , ברגע שיגמר החוב לגמרי אזי אליבא דהסמ"ע התומים והנתיבות כבוד הרב לא יוכל לתפוס הלאה עבור שאר הנושים [אמנם לפי הש"ך וערוך השלחן עדיין יהיה אפשר לתפוס לשאר הנושים גם אם נגמר בחוב כלפיכם ] ובכל זאת מצאתי פתרון שגם בדיעבד אם הרב יתפוס לאחר גמר חובו כלפיכם, עדיין אותו ראובן לא יוכל להוציא מכם את כספו מכם אלא תוכלו להעבירו לנושים פתרון זה הובא
בשו"ת דברי גאונים (כלל קיב סי' י בשם שו"ת קול אליהו.)

שיעבודא דרב נתן

ולגבי השאלה השניה האם ניתן לעקל את הסכום שכבודו מקבל עבורו ממשרד הדתות מדין שיעבודא דר"נ, אחר
מחשבה זה לא כ"כ פשוט כלל ועיקר , מכיון שהשו"ע (סי' פו ס"ב) אומר מתי שייך דין שיעבודא דר"נ זה רק באופן שאין לראובן נכסים לגבות מהם , אבל אם יש לו נכסים ו/או כסף אחר אזי אין שייך בזה שיעבודא דר"נ מכיון שיכולים לממש את החוב ע"י גביית הנכס או הכסף , ואפי' לדעת הש"ך שם שחולק על דברי השו"ע וס"ל דאפי' בדאית ליה נכסי עדיין איכא שיעבודא דר"נ מ"מ מודה הש"ך שאין למלוה הראשון כח לגבות מראובן השני בע"כ אא"כ רוצה ליתן לו , כמ"ש הש"ך שם ובסי' קח ( סק"ח , ) ובנידו"ד אינני יודע אם יש לו נכסים זמינים לפרעון או לא , וגם אם יש לו בית – כיום אף ערכאה אזרחית או דתית לא תמכור בית של ממוצע מיליון ₪ עבור חוב של 50,000 ₪ לכן יתכן שזה נקרא נכס לא בר מימוש ואז לא תהיה בעיה לתפוס ולעקל את החוב מדין שיעבודא דר"נ.

שיעבודא דרב נתן קודם שתבעוהו לדין

האמנם לא נעלם ממני ש לכאורה כל עוד לא תבעו את ראובן בביה"ד עדיין לא חל שיעבוד"נ כמובא בשו"ע (פו, ה ו) – וכן העלו הט"ז והדרישה אבל פשוט מדברי הש"ך (שם סקי"ד) להדיא דבכל אופן שייך שיעבוד"נ גם ללא תביעה כבנידו"ד.

אם מזונות אשתו וילדיו קודמין לבעלי חובות

לגבי השאלה השלישית האם מזונות אשתו ילדיו קודמין לבעלי חובות או לא , מצאתי בתשובת הרי"ף (דפוס בילגוריי תרצ"ה, סי' פא) וז"ל: "רואין אם יש לנו לפרוע החובות שלא בפניו אע"פ שאין ממה שתגבה האשה כתובתה או תתאלמן גובין ביה"ד אותן חובות ואין לאשה לעכב לא משום כתובה ולא משום מזונות," עכ"ל הרי"ף , זאת ועוד , דברי רי"ף אלו הובאו בספר התרומה (שער א חלק א אות ד) שהוסיף ואמר שאפי' אם האשה תפסה ע"מ ליזון מנכסיו מוציאין מידה ונותנים ללוה ומקורם של דברי הרי"ף הם מגמ' (ב"מ קיג: ) בברייתא שאומרת כדרך שמסדרין בערכין כך מסדרין בבע"ח , והמתבונן במשנה בערכין כג' "אע"פ ..נותנים לו מזון ל' יום ..אבל לא לאשתו ובניו " , כמו כן ראיתי שהגר"א בבאורו על חו"מ (סי' צז אות עט ) כתב טעם נוסף מדוע אין מקדימין את האשה לבע"ח , התשובה לזה היא מכיון ששיעבודו של הבע"ח הוא מדאו' ושיעבודה של האשה הוא מדרבנן , לכן מוציאין מידה ונותנין לבע"ח. א"כ גם כאן אין ספק שאפשר לתפוס את משכורתו של ראובן אע"פ שיש לו חיוב מזונות אשה וילדים שרובצים על צווארו.

האם מילגת משרד הדתות לאברך דינה ככספי צדקה

לגבי השאלה הרביעית האם המלגה שמקבלים מאת משרד הדתות דינה ככספי צדקה, והנה לגבי משכורת הכולל שחלק ממנה הוא מכספי נדיבי עם , וחלק הוא מכספי המדינה ממשרד הדתות , אז חלק התוספת שניתן מכספי תרומות זה צדקה וקיי"ל דא"א לגבות ולעקל כספי צדקה לטובת בע"ח , שהרי ידוע ומפורסם שאין גובים שיעבודא דר"נ מאדם שאמור לקבל כסף מצדקה כמובא בש"ך (סי' פו סק"ג) שהביא מהתוספתא שבכספי צדקה אין שיעבודא דר"נ, אולם בנתיה"מ (סי' פו ס"ק ב) כתב שאע"פ כן מצוה על הלוה לפרוע חובו גם מכספים אלו, ויעויין בחזו"א (ב"ק סי' טו סקי"ט) שנחלק עליו ודעתו שכיון שנתמעטה הענקה מדין שיעבודא דר"נ ודאי הכוונה היא שגם החייב עצמו אינו מצווה למוסרה לבע"ח,

אבל הכסף הבא ממשרד הדתות הוא לא מדין צדקה וגם משרד הדתות לא קורא לזה צדקה אלא מלגת קיום , וכסף זה ודאי אפשר למסור לבע"ח, אשר על כן ניתן לגבות לבע"ח מהכסף שהתקבל ממשרד הדתות.

מילגה לאברך מאת ראש הכולל מדין צדקה או מדין שכירות פועלים

ולאחר מחשבה שניה חשבתי לומר שהרי את כל הכסף מקבל ראש הכולל לחשבון הכולל, [ הן את כספי התרומות והן את כספי משרד הדתות ] וידוע הדבר דנחלקו אחרוני הזמן האם המלגה אותה מקבל האברך דינה כצדקה או שהיא מדין "שכירות [פועלים]" ומסקנת הדברים שודאי שכל הכסף הוא מדין שכירות ולא מדין צדקה כי א"כ איך אותו אברך המקבל את המלגה יכול לשלם בזה את חובותיו, אלא על כרחך חייבים לומר שזה מדין שכירות ולא מדין צדקה , א"כ יוצא מכל זה דודאי שיחול שיעבוד"נ על כל הכסף הן על כספי משרד הדתות והן על חלק התוספת שנותנים נדיבי עם.

העולה מהמקובץ:
כבוד הרב ר שאי להעביר את כספי האברך הנ"ל לאותם בעלי חובות ללא כל חשש ופקפוק.

כל זה כתבתי לפי קוצ"ד וצויי"מ וימ"ן עבד לאל עליון אני יגאל אלון ס"ט.

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

הוראות לטובלות בליל ראש השנה שנת תשפד'

אמירת קדיש בתיקון ליל שבועות

בעניין כשרות טבק לנרגילה בפסח

קניית דירה וחפצים שונים מהוצאה לפועל

ברית מילה שחל בשבת ויש חשש שהמוזמנים יחללו שבת

גישה נכונה בלימוד ההלכה/ היחס הנכון בין תלמיד לרב

ההילולא

של רבי יצחק אבוחצירא

ההילולא הגדולה שתתקיים השנה ברוב פאר והדר.
אל תפספסו!

להשתתפות בהילולא חייגו- 058-648-9827

העלון השבועי

מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.