על מי מוטל תיקון פיצוץ או סתימה בצנרת בבית מושכר

מקרה א': ראובן שכר דירה משמעון, וכעבור מס' חודשים אירע פיצוץ בצנרת מחמת שהיא ישנה מאוד, ראובן ביקש משמעון לתקן, ושמעון אומר אני העמדתי לך בית תקין לכן עליך לתקן זאת מכיון שאתה כעת גר בדירה.

מקרה ב': ראובן שכר דירה משמעון, וכעבור מס' חודשים אירע סתימה בצנרת, ראובן ביקש משמעון לתקן, ושמעון אומר אני העמדתי לך בית תקין לכן עליך לתקן זאת מכיון שאתה כעת גר בדירה.

בשני המקרים הנ"ל על מי מוטל לתקן את הבעיה?

תשובה:

לגבי השאלה הראשונה צינור מים שהתקלקל ואירע בו פיצוץ בתוך תקופת השכירות, על המשכיר לתקנו, ולגבי השאלה השניה שנסתם צינור הביוב שבבית אף אם השוכר לא פשע ולא חרג משימוש רגיל בו אין המשכיר חייב לתקנו בתנאי שהעמיד מתחילה צינור הראוי לשימוש.

חיובי השוכר והמשכיר

נימוקים ומקורות: והנה דין חיובי השוכר והמשכיר בתיקון הבתים מבואר במשנה ב"מ (קא:) "המשכיר בית לחבירו, המשכיר חייב בדלת, בנגר, ובמנעול, ובכל דבר שמעשה אומן, אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו". ובגמ' שם "תנו רבנן המשכיר בית לחבירו, משכיר חייב להעמיד לו דלתות, לפתוח לו חלונות, לחזק לו תקרה, לסמוך לו קורה. ושוכר חייב לעשות לו סולם, לעשות לו מעקה, לעשות לו מרזב, ולהטיח את גגו." ברש"י בגמ' מובא שמדובר בחיזוק קורה שנשברה, וחיזוק תקרה אם התליעו הנסרים, דהיינו שחייב גם בתיקון הדבר אם התקלקל ולא רק לדאוג לכך שזה יהיה מלכתחילה.

חילוק בין דבר שעיקר הבית תלוי בו, לבין דבר שאין עיקר הבית תלוי בו

והראשונים כתבו בחילוק הדברים שהמשכיר צריך לעשות לדברים שעל השוכר לתקן זה תלוי בין דבר שעיקר הבית תלוי בו ובלי זה אינו יכול לדור בבית שזה חובת המשכיר לתקן, לבין דברים שאין עיקר הבית תלוי בהם ויכול לדור בלעדיהם שזה חובת השוכר לתקן. ואף בדברים שעיקר הבית תלוי בהם חייב המשכיר רק במעשה אומן.

הרי לנו שכל קלקול/תיקון שבלעדיו אי אפשר לגור בתוך הבית חלה חובה על המשכיר לתקן, שכן, בקלקול זה השוכר אינו יכול להשתמש בדירה.

קלקול שאינו מצריך מעשה אומן

והחילוק בין מעשה הדיוט למעשה אומן הוא פשוט שעל דעת זה הוא השכיר לו את הבית שכל דבר שהוא מעשה הדיוט ויכול השוכר לתקנו בעצמו שיתקן השוכר ולא יתבע את המשכיר לתקנו.

יצויין, ויודגש, יוער, ויואר, שאף שהשכירות היתה בסתם אני גם אומד את דעתם שכל קלקול שלא מצריך מעשה אומן יתקן השוכר ולא המשכיר, ויסוד לזה מצינו בשיטה מקובצת (על המשנה שהבאנו, ב"מ קא:) שהביא מר' יהונתן דכל שהוא מעשה הדיוט "נמצא שאינו צורך הבית אלא למי שהוא דר שם משום הכי עליו לתקנו". ומבואר א"כ שכל מעשה הדיוט מוגדר כאינו צורך חיוני לבית ועל השוכר לתקנו.

ומאידך יעויין ברמב"ם (שכירות ו, ג) דחיוב המשכיר הוא "באלו מדברים שהן מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות", דהיינו כל דבר שאילולי זה לא שייך לגור בבית אזי חובת המשכיר לתקן. וכן מבואר בשו"ע (חו"מ שיד, א)

לפי"ז נראה דבנידו"ד דנן שצינור מים שהתפוצץ, בכל מצב יש לראות את תיקונו כמעשה אומן, וצריך לזה איש מקצוע, ואי אפשר לגור בבית עם צינור מפוצץ, לכן ישנה חובה על המשכיר לתקן את הצינור.

ללכת אחר מנהג המדינה

זאת ועוד, טעם נוסף לחיוב המשכיר בתיקון הוא עפ"י דברי הטור (חו"מ סו"ס שיד) בשם הרמב"ם דבכל אלו הדברים הולכים אחר מנהג המדינה, וכן הביא להלכה ברמ"א (חו"מ שיד ב) והב"י ציין לדברי הרמב"ם בפ"ו מהל' שכירות, האמנם הרמב"ם בפ"ו מהל' שכירות ה"א כתב דין זה ביחס להשתמשות השוכר בזיזי הבתים ולא כתב זאת ספציפית ביחס למנהג המדינה לעניין התיקונים, לכן יעויין בפרישה (סו"ס שיד) שטוען שהטור סובר בדעת הרמב"ם שדבריו על מנהג המדינה חלים על כל הדברים הנזכרים בחו"מ סי' שיג וסי' שיד דהיינו גם על תיקוני הקלקול. וכ"כ הגר"א (חו"מ שיד, ח). וא"כ אזלינן בכל זה בתר מנהג המדינה.

ופשוט כיום שמנהג המדינה הוא לחייב את המשכיר בכל קלקול שבא כתוצאה מבלאי,

 אמנם תיקונים קלים ושאינם מהותיים שגם עימם יכול השוכר לגור בבית אף שאין מחייבים את המשכיר גם את השוכר הם לא מחייבים (ביציאתו מהדירה), וחיובו של המשכיר הוא בכל תיקון שבקלקולו אין לגור בבית כשהקלקול נגרם כתוצאה מבלאי,

ותיקונים שיכול השוכר לדור עימהם המשכיר והשוכר אינם יכולים לחייב האחד את השני לתקן אם הקלקול שנגרם מבלאי,

יש להדגיש שחיובי השוכר מצומצמים לקילקולים שנגרמו משימוש לא נכון של השוכר, בין אם היו אלו כתוצאה מגרמא או ממעשה בידיים, כל מקום שהשוכר לא שמר את הדירה כראוי חייב בתיקון הקלקול שנגרם כתוצאה מכך (ומובן שכל זה אם נאמר במפורש בחוזה שהשוכר חייב לשמור על הדירה ולהחזירה כפי שקיבל) ויועיין ברמ"א (חו"מ שא, א)

ולמסקנה בנדון שלפנינו שהשוכר לא פשע ופיצוץ הצינור לא באשמתו חייב המשכיר בתיקון הצינור.

בברכה

יגאל אלון