שאלה:
ציבור שקראו בספר תורה בשבת או בחול ומצאו פסול בספר תורה היאך יש לנהוג?
איתא בגמ' בגיטין ס. שלחו ליה בני גליל לר' חלבו מהו לקרות בחומשים בבית הכנסת בציבור לא הוה בידיה, אתא שייליה לר' יצחק נפחא לא הוה בידיה אתא שאיל בי מדרשא ופשטוה מהא דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן ס"ת שחסר יריעה אחת אין קורין בו וכו'. ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אין קורין בחומשים בבית הכנסת משום כבוד הציבור, ע"כ.
והנה הרא"ש בתשובה (כלל ג' סימן ח') כתב שס"ת שקראו בו ונמצא טעות, הקריאה שקראו בה לאו כלום היא והברכה שבירכו אינה ברכה והקורין בכשר צריכים לברך על הקריאה וכך פסקו הרשב"א בתשובה (ח"א סימן רכז') וכ"כ המגדל עוז (תחילת הלכות תפילין) שכך נהגו בכל ספרד וקטלוניא וכן הסכימו הרמ"ה והראב"ד והרמב"ן והרשב"א.
אולם הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן ט') כתב שמותר לקרוא בס"ת פסול. וכך הנהיג הרב הגדול מהר"ר יעקב בי רב זלה"ה להוציא ס"ת אחר ולהתחיל ממקום שנמצא הטעות ולהשלים שבעה על אותם שקראו במוטעה ואם נמצא הטעות באמצע קריאת הקורא גומר קריאתו בספר הכשר ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה כיון שהברכה שבירך בס"ת הפסול וכן הקריאה עלתה לו בדיעבד.
והרשב"א (שם) תמה על הרמב"ם וכתב שמה שכתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן ט') שמותר לקרוא בס"ת פסול זה היה בילדותו ולאחר מכן בזקנותו כתב לאסור. והשיב על זה מהר"ר יעקב שמה שכתב בזקנותו שפסול זה הולך על כתיבת ס"ת שצריך שלא יהיה בעיה של חסרות ויתרות וכדומה אבל מה שכתב בילדותו שכשר זה הולך על הקריאה ואפשר לסמוך עליו בדיעבד וכ"כ בשו"ת הרשב"ש (סימן יא' וסימן רלב') וכך פסק מרן בב"י כדעת הרמב"ם שאפשר לסמוך עליו בדיעבד אבל צריך להוציא חדש ולקרוא ממקום שפסקו.
וכך פסק גם בש"ע (חיו"ד סי' רעט' ס"ב. ובאו"ח סי' קמג' ס"ד) וכן כתב כן המגן אברהם והוסיף שאפי' אם לא נודע להם הטעות עד אחרי שקראו ג' או ד' פסוקים אפי"ה אין מתחילים אלא ממקום שפסקו כיון שבדיעבד עלתה להם הקריאה.
וכן ראיתי להרב מאמר מרדכי (ח"א סי' קמג' סעיף ד' אות ט') שדן בנידון במקרה אשר הרגיש העולה בטעות בשעת קריאת החזן ועד שהוא העיר לקורא על הטעות המשיך הקורא כמה פסוקים ופסק שצריך לחזור ממקום הטעות בספר הכשר ועיין להרב כף החיים (סימן קמג' ס"ק כח') שכתב שיש בניהם מח' וצריך לנהוג כדברי המאמר מרדכי.
וכיון שהחיוב של הקריאה זה על המברך ולא על הקורא כיון שתיקנו שיהיה "קורא בתורה" כיון שאין כולם יודעים בטעמים לכן תקנוהו אבל מעיקר הדין הקריאה הוא על הברכה שמברך המברך [כמו שכתב הרא"ש וז"ל: לפי שאין הכל בקיאין בטעמי הקריאה ואין הציבור יוצאין בקריאתו והיא בעניו כיודע ואם לא יקראוהו אתי לאינצויי עם השליח ציבור לכן תקנו שיקרא שליח ציבור שהוא בקי בקריאה עכ"ל. וכך פסקו התוס' (בבא קמא טו. ד"ה שמנה פסוקים) וכן כתב בשבולי הלקט (סימן לו') וכ"כ באור זרוע (ח"ב סימן מב') וכן בספר האשכול וכן פסק מרן בש"ע (סימן קמא' ס"ב) וכן פסקו אחרונים רבים] .
וכן ראיתי בשו"ת גינת וורדים (ח"א חאו"ח כלל ב' סימן ו') שמסתפק בדברי הרמב"ם שכותב שיש עשרים דברים הפוסלים ס"ת ואחד מהם זה חסרות ויתרות והאריך שם וכתב שקשה שהרי בזמן הזה אין לנו ס"ת כשר כהלכתו כנתינתו מסיני ואפי' בזמן חכמי התלמוד לא היה להם ס"ת כשר כלל. [וכן אפשר לצרף כאן את דברי הגאון ר' חיים פלאגי' בשו"ת לב חיים (ח"ב סימן קעו'): מעשה שבא לעירנו חכם אשכנזי ושמו מהר"ר יוסף נר"ו מגיה מומחה ובקי מאוד בחסרות ויתרות ובפרשיות פתוחות וסתומות באופן נפלא והתחיל לבדוק ולהגיה ספרי תורה שבעירנו ולא היה ס"ת אחד שלא היה בו טעות עד קרוב לשלושים טעויות בחסרות ויתרות ובפרשיות פתוחות וסתומות ואפי' ס"ת שהיו מוגהים ע"י רבנים גדולים ובכל הימים היו בחזקת כשרות מצא בהם כמה טעויות וכן גם ספרי תורה שהיו מוצאים אותם מידי שנה בשנה לאמירת "כל נדרי" שהמנהג להגיה אותם מידי שנה בשנה מצא בהם כמה טעויות ולכן פסק שכל הספרים שבעיר יעברו בדיקה אצל אותו חכם ע"כ.]
ולכן רוצה להתיר הקריאה אם כבר הוציאו ס"ת וקראו בו שיש בו חסרות או יתרות ולא צריך לחזור ולקרוא ולברך עוד פעם ואפשר לסמוך על הטעם שאמרנו לעיל.
ומ"מ לפי דעתו מותר לקרוא בס"ת כזה רק מתי שיש בעיה של דיבוקים שלא משנים את צורת האותיות אבל אם יש בעיה של חסר יתר או שינוי משמעות וכדומה אין להקל כמו שכתב הרמ"א (חאו"ח הלכות קריאת ס"ת סימן קמג' סעיף ד'). וצריך לחזור ולקרוא מחדש מתחילת הפרשה וקרוב לדבריו כתבו גם הרשב"א (ביו"ד סו"ס הער') וכן בתשובת הרדב"ז (סימן קא'). וכן פסק בשו"ת בנין ציון (בעל הערוך לנר סימן צח') וכן פסק בשו"ת פרח שושן (חאו"ח כלל ב' סימן ג'). אולם הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן ט') מתיר לקרוא בס"ת פסול כיון שלדעתו החיוב הוא לא על הברכה אלא החיוב הוא על הקריאה ויוצא לפי הרמב"ם הנ"ל שמותר לקרוא בס"ת פסול ואפי' שהוא מוחזק כפסול. אבל הרא"ש (כלל ג' דין ח') חילק וכתב שתלוי אם הס"ת היה מוחזק ככשר דהיינו שאם הס"ת היה בחזקת כשר ומצאו פסול בעלית שלישי אז מוצאים ס"ת חדש וקוראים מאיפה שהפסיק אבל אם לא היה מוחזק ככשר אז מוצאים ס"ת חדש וקוראים בו מתחילת הפרשה וכ"כ הרשב"א (שם) והרמ"ה והראב"ד והרמב"ן ועוד וכך פסק הגר"ח פלאגי' בספר חיים (סימן כ' אות לא'). ומ"מ מרן הש"ע (חאו"ח הלכות קריאת ס"ת סימן קמג' סעיף ד') פסק כדעת הרמב"ם שמוצאים ס"ת אחר וקוראים מאותו מקום שהפסיקו אפי' שהיה פסול וכן הסכימו לכך פוסקים רבים ופסק כן בשו"ת הרא"ם (ח"א סי' י') וכ"כ החיד"א בספר לדוד אמת (סי' יא אות א') וכן בשו"ת זקן אהרן (ס"ס צט') וכן בשיורי כנסת גדולה (סי' רפב' הגב"י' אות ט') כתב שעולה בדיעבד. וכן פסק הרב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סימן כה' ס"ק ג') שצריך להוציא חדש ודלא כהרב בנין ציון וכן ראיתי למורינו בשו"ת יבי"א (ח"ח חאו"ח סימן טו' אות יב' – וכן ביחוה דעת ח"ו סימן נו' עמוד רצג') שלפי דעתו אם מצאו את הפסול יצאו ידי קריאה בדיעבד ומ"מ מתי שמצאו את הפסול יפסיקו בקריאה וישאירו את הספר על הבימה ויוציאו ס"ת כשר וימשיכו לקרוא בו מאיפה שהפסיקו אם הס"ת הפסול ואז העולה יברך רק את הברכה האחרונה ולא את הראשונה כיון שיצא בא בדיעבד והעולה אסור לו לדבר בשעה שמוצאים את הספר הכשר אלא ישתוק וכ"כ הראשון לציון בילקו"י (הלכות קריאת ס"ת עמוד קמז')
ולאחר כותבי כל זאת ראיתי לרב ביביע אומר (ח"ז חאו"ח סימן ב' ) שכתב שאם הפסול פוסל בתפילין ומזוזות שא"א לתקן צריך להוציא אחר אבל אם זה לא פוסל בתפילין ומזוזות אפשר להשאיר את הספר לאחר שהראו לתינוק וקרא לאות ואז להמשיך לקרוא בו ע"כ. ולכן מי שיכול להכריע אם אותו פסול פוסל בתפילין ומזוזות יכול להחליט אך ורק מגיה מוסמך ולא כל סופר שכותב סת"ם וכ"ש לא רבני בתי כנסיות שאין להם יד ורגל בצורת האותיות כהלכתן, ופעמים שפוסקים במצבים אלו מפאת כבודם.
ציבור שקוראים בס"ת בשני וחמישי או בשבת ומצאו פסול בספר תורה צריכים להוציא ס"ת חדש וימשיכו בקריאה ממקום שפסק ויברך את הברכה על הספר השני וכך יצאו ידי חובה. אלא אם כן יש מגיה ת"ח ששימש ת"ח בענין צורת האותיות ויוכל להכריע האם זה פסול שפוסל בתפילין ומזוזות או לאו ואם לא פוסל ישאלו לתינוק וימשיכו בקריאה .
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.
