ראובן שכר את שמעון שהוא "קבלן שיפוצים" לשפץ את דירתו, ותוך כדי מהלך השיפוצים נגרם נזק לקיר של שכנו דוד, וכעת דוד בא ושואל את מי יתבע על הנזק, האם את ראובן השכן שהביא את המשפץ, או את השיפוצניק. כמו כן מה מידת אחריותו של השיפוצניק לנזק שהוא עשה.
תשובה:
על דוד לתבוע פיצויי נזק מהשיפוצניק, מכיון שבדרך כלל כיום השיפוצניקים הם עובדים בקבלנות ולא שכירי יום, ולכן כל אחריות של הנזקים שעשה השיפוצניק בעבודתו חלים עליו, והוא לבדו צריך לשאת בתוצאות מעשיו.
והנה טרם ניגש לברר דין זה עלינו להגדיר את אחריותו של הפועל.
נאמר במשנה בבא מציעא (פ:) כל האומנין שומרי שכר הם, פירש"י בד"ה שומר שכר, – להתחייב בגניבה ואבידה. כמו כן מצינו שאחריותו של הפועל במקרים מסויימים גדולה מזו של אדם רגיל שהזיק, והדוגמה לזה היא בגמ' בב"ק (צט:) אמר ר' יוחנן טבח אומן שקלקל חייב, וכך נפסק בשו"ע חו"מ (סי' שו א-ב) וכתב הרשב"א אם טבח אומן הוא בשכר חייב, דלהכי יהבי ליה אגרא כי היכי דלידוק טפי (=משלמים לו שכר שידייק ויהיה זהיר בעבודתו)
והנה בנדון שלנו יש חילוק בין פועל שכיר לפועל בקבלנות, (=פועל שכיר הוא מקבל עפ"י יומית/חודשית, ופועל בקבלנות מקבל בסיום העבודה) אם הפועל הוא שכיר אז ראובן בעה"ב משאיר לעצמו את הכח להיות אחראי על דרך ביצוע העבודה ולכן במקרה שהזיק הפועל השכיר, אזי ראובן נושא באחריות לנזקים שנגרמו על ידי הפועל תוך כדי ביצוע העבודה. לעומת זאת בפועל קבלן אין לראובן בעה"ב כל אחריות על הנזקים, מכיון שהפועל קיבל על עצמו להביא עבודה מושלמת וע"ז הוא מקבל שכר, ולכן אם באמצע קרו תקלות האחריות על הקבלן ולא ראובן.
ויסוד זה הוא בעצם מהמשנה בב"ק (צח:) הבנאי שקיבל עליו לסתור הכותל ושיבר אבנים או שהזיקן חייב לשלם (וכן פסק הרמ"א שם סי' שו סעיף ב). וכתוב בספר השיטה מקובצת (שם) בשם ר' יהונתן בד"ה הבנאי "אי נמי הזיק אחרים בסתירת הכותל חייב, דאיבעי ליה לעיוני, דאדם מועד לעולם. אבל בעה"ב פטור, שהרי כל המלאכה על האומן ובעה"ב מסולק משם, ומשום הכי נקט דוקא קיבל, אבל אם היה שכיר יום שלא נסתלק בעה"ב משם, השמירה מוטלת על שניהם, ושניהם משלמים," וכ"כ המאירי. זאת אומרת שבגלל שפועל הוגדרה מלאכתו כקבלנות הוא אחראי מלא על תוצאת הנזק, משא"כ בפועל שכיר. וכ"כ הסמ"ע (שם ס"ק א) ויעויין עוד בשו"ת דברי שמואל (ארדיטי חו"מ סי' כ).
זאת ועוד יעויין בקובץ שיעורים על מסכת בב"ק (ח"א אות קמב) שמביא שגם אם הבנאי עשה כפי מה שאמר לו בעה"ב ונשברו חלק מהאבנים פטור הבנאי, אבל אם ע"י שבירת האבנים נגרם נזק לאחרים הבנאי חייב.
וישנו טעם נוסף לחיובו של הקבלן במה שהזיק את השכן שכל שכן שבונה בדירתו כיון שצריך להשתמש בחצר המשותף של השכנים הוא מתחייב לשלם להם על כל הנזקים שיגרום שהשכנים אינם מסכימים להרשות להשתמש ברשותם להוציא ולהכניס אם יזיק אותם, ולא ישלם להם כן דעת הגר"י סילמן שליט"א וכן כתבו בספר הישר והטוב (ח"ח סי' י"ז וסי' י"ח) עיי"ש
מסקנה:
אשר על כן בנידו"ד על דוד לתבוע פיצויי נזק מהשיפוצניק, מכיון שבדרך כלל כיום השיפוצניקים הם עובדים בקבלנות ולא שכירי יום, ולכן כל אחריות של הנזקים שעשה השיפוצניק בעבודתו חלים עליו, והוא לבדו צריך לשאת בתוצאות מעשיו.
בברכה
יגאל אלון
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד.