קבלן שנתפס שבנה ללקוח ללא רשיון

שאלה:

ראובן הזמין עבודה משמעון הקבלן שיבנה לו תוספת בניה, (מרפסת) שמעון הבטיח לראובן שהוא "יזדרז" ויסיים את העבודה תוך שבוע וחצי, (שמעון הקבלן לא ידע שאין לראובן רישיון בניה או לחילופין שמעון הקבלן הוטעה ע"י ראובן המזמין ואמר לו שיש לו רישיון) והנה לראובן היה שכן שעינו צרה בחברו והלשין עליו בעירייה שהוא בונה מרפסת ללא רישיון, ומשכך, העירייה שלחה פקח ושוטר לאתר הבניה בכדי לתת דו"ח + הזמנה לביהמ"ש, הפקח והשוטר תפסו את הקבלן באמצע עבודה והוא קיבל צו הזמנה לביהמ"ש על עצם זה שהוא בונה לחבירו ללא רישיון, וכן ראובן קיבל צו לעצירת הבניה לאלתר, וזאת בנוסף להזמנה לביהמ"ש, ואכן כצפוי בביהמ"ש חייבו את הבעה"ב בקנס וכן חייבו את הקבלן בתשלום קנס, וכעת בא הקבלן ושאלתו בפיו מדוע הוא צריך לשלם קנס זה, הרי הוא בסך הכל ביצע את מה שאמר לו מזמין העבודה, ומשכך, על המזמין לשלם גם את חלקו במקומו והשאלה הדין עם מי?

תשובה:

הנה ראיתי בתשובות הרשב"א (במיוחסות סי' כ) שהתייחס לשאלה כעין זו וכתב שם שמי שהגיע לו היזק בממונו מחמת שליחות שולחו והפסיד ממון, והעלה הרשב"א בתשובתו, שיש לפטור את המשלח מכמה טעמים: טעם א' שגדר תשלום בחיוב נזק זה או שאדם הזיק ממון חבירו, או ממונו הזיק ממון חבירו, אבל בנידו"ד המשלח לא הזיק בידיים את השליח וגם הנזק עצמו לא בא מחמת שהוא (המשלח) פגע בשליח, וטעם ב' לפטור את הבעה"ב מתשלומי השליח, שכן השליח מקבל שכר על עבודתו ושליחותו, והשליח מקבל על עצמו כל סיכון שיבוא או יגרם מעיסוק בפרנסתו.

תשובה זו הובאה בב"י (חו"מ סוף סימן קפח) ופסקה בשו"ע (שם, סעיף ו) שכתב בזה"ל: "מי שהגיע לו היזק בממונו מחמת שליחות שולחו או שהעלילו עליו מחמת השליחות והפסידוהו ממון אין המשלח חייב לשלם לו נזקו.

והנה ראיתי בשו"ת (משפטי הלוי ח"א פרק ג אות א ואות יג עמוד קמה) שהביא תשובה זו וכך גם העלה הלכה למעשה לפטור במקרה כמו שלנו. (אגב אורחא הוסיף המחבר שראובן בעה"ב פטור בכל מקרה בין אם עבד בשכר בין אם עבד בחינם) אבל אחר המחי"ר אין אני סבור כמוהו, שכן ראיתי במבי"ט (ח"ג סי' קנו) שביאר את דעת הרשב"א שכל הפטור של המשלח זה דוקא שהוזק שלא מחמת המשלח כגון שנשבה בדרך ע"י ליסטים וכדו' שאינו בסיבת המשלח לכן פטור, אבל בנזק שהגיע לשליח בסיבת המשלח כגון בנידו"ד שהמשלח לא היה לו רישיון לבנות מרפסת והוא הביא את הקבלן ולא הודיע לו שאין לו רישיון ובגלל זה נתפס הקבלן והוצרך לשלם קנס, ודאי במקרה כזה חייב המשלח (ראובן) לשלם את כל הקנס שקנסו את הקבלן, שכן, הקבלן הפסיד בגלל המשלח. ויעויין בספר פתחי חושן (ח"ד שכירות פ"ז סעיף כט, ובהערה ס"ק סה).


מסקנה:

אם הקבלן ידע שאין רישיון בניה אזי כל אחד ישלם את הקנס שהושת עליו, ואם הקבלן לא ידע שאין לראובן רישיון או שראובן הטעה את הקבלן אזי ראובן מזמין העבודה ישלם את שני החלקים של הקנס, גם שלו וגם את של הקבלן.

בברכה

יגאל אלון

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

שבע ברכות ביום הייארצייט

גילוי גנב ע"י הנחת משקה רעיל בתוך משקה

לעקוף תור בשביל לקחת מוצר שעומד להסתיים

לפרסם בלוח מודעות של הבנין מי שלא משלם על ועד בית

חברת בנייה שאינה רוצה למכור דירה לאדם מסויים שאינו משתייך למגזר "הנכון"

האם מותר להשתמש בשבת ויום טוב בספריי דאודורנט העשוי למנוע זיעה?

העלון השבועי

מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד.