קניית דירה וחפצים שונים מהוצאה לפועל
- 28 צפו
- 1 אהבו
האם מותר לקנות חפצים מהוצאה לפועל?
ראובן הינו בעל דירה, ומזה מספר חודשים שהוא לא שילם משכנתא, וזאת על אף התראות חוזרות ונשנות שנשלחו אליו מבאי כוח הבנק, ואחרי הליך משפטי מסויים ביהמ"ש הוציא את הדירה למכירה דרך הוצאה לפועל במחיר נמוך ממכירה בשוק, שמעון שראה זאת זיהה הזדמנות לרכישת נדל"ן במחיר מציאה והחליט לרכוש את הנכס, והלך להתייעץ עם רבו, הרב חכך בדעתו לכאן ולכאן ולא נתן לו תשובה מספקת, השאלה היא מה הרב היה צריך לענות לשמעון?
תשובה:
יש מקום לצדד להתיר לקנות מההוצאה לפועל, ועל כל פנים ודאי שאין למחות ביד המקילים.
נימוקים:
ראשית אקדים ואומר שרוב ככל הדברים הנמכרים בהוצל"פ הם דברים שמכירם הרבה פחות מהשוק, מהטעם הפשוט, מכיון שהבנק מעוניין בכספו, וכן ההוצל"פ מעוניינים לסיים מהר את המכירה, ולכן הם מורידים את המחיר, ובנוסף מכירת הדירה לא נעשתה ע"י שומת בי"ד, ומשכך, יתכן לומר שזה גזל גמור.
אם שייך דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל
ואכן ראיתי שהעלה כך בספר משפטי מלוכה (בנבנישתי, חלק השו"ת סימן א אות ד) שתלה את הדיון האם מותר לקנות מוצרים הנמכרים בחנויות של הוצאה לפועל וכדו' דתליא אם אמרינן דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל או לא, דלדעות שסוברים שיש דינא דמלכותא א"כ המוצרים הוחרמו כדין, ולדעות שלא אמרינן דינא דמלכותא א"כ המוצרים הם כגזל שאסור לקנותם אף שהבעלים מתייאשים מגוף החפצים ומדמיהם, זאת על אף שגם אם אני לא יקנה יבוא אחר ויקנה.
כמו כן לא שייך הטעם של הסמ"ע (סי' שנו סק"ב) שאחד הטעמים שאסור לקנות מגזלן זה שאם לא יהיו אנשים שיקנו אז הם לא יגנבו, טעם זה לא שייך בהוצל"פ, כי הם ימשיכו להחרים דירות של בעלי חוב, ואם זה נמכר תמורת חוב המשכנתא ניחא, אבל הבעיה היא שהם לא שמין את זה כדין כערכו האמיתי, כי הם חפצים למכור ולא שישתהה אצלם הנכס, לכן בזה יתכן שהם כגזלנים, וחוץ מזה יש כאן גביית ריביות שהיא אסורה.
דעת הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל
וכך גם דעת הגרי"ש אלישיב לאסור מהטעם שהשומא נעשית בפחות משווי החפץ, וראיתי שזה גם הטעם שהביא המרא דאתרא הרב אלחנן פרץ בספרו חקת משפט – לא תגזול (פרק ה סעיף ט) בשם הרב נפתלי נוסבוים שלא לקנות מההוצל"פ מהטעם שאין דיניהם דין כי הם לא עושים שומא, וכן ראיתי שהעלה לאיסור בשו"ת ביכורי אביב (סימן כה עמוד 94)
דברי רבינו יונה בעניין מלך אם צריך שומא והכרזה
אבל אחר המחי"ר פלא עליהם שהרי רבינו יונה כותב בספרו עליות דרבינו יונה (ב"ב דף נה ד"ה עלה בידינו) שרק בעל חוב צריך שומא והכרזה, אבל מלך אינו צריך לשומא והכרזה, אם כן ההוצל"פ הם לא איש פרטי הם חלק מגוף שילטוני ומימלא הם לא צריכים הכרזה אז מה יענו על זה הרב אלישיב והרב נוסבוים, אבל בכל זאת אולי יש לישב שהאמנם מלך לא חייב שומא והכרזה אבל ודאי שהמלך צריך למכור בשוויו ולא במחיר נמוך בהרבה כמו שעושים ההוצל"פ. וצ"ע.
יש אוסרים מטעם שהמלכות מוסיפים על התשלום את הריבית
וזאת ועוד, ראיתי בפסקי דין ירושלים (ח"ו עמוד יט) שגם הם העלו לאיסור לקנות ממכירה פומבית של ההוצל"פ אבל מטעם אחר, ואני מצטט: "מ"מ נראה דבנידו"ד לא הוי דינא דמלכותא כלל ועיקר, מאחר והחוב מורכב בתוספת ריבית והצמדה והוצאות משפט וכדו', דאין לו חיוב עפ"י הלכה, והוי גזל גמור לפי דיני תורתינו הקדושה" עכ"ל. לכן הם העלו שאסור לקנות ממהוצל"פ.
דיעות המתירים והטעמים
אבל אחר המחי"ר מכל הרבנים הגאונים שהוזכרו לעיל ואחר נשיקת כף ידם גם אם נגיד שזה ריבית, הרי כבר פסק מרן בשלחנו הטור (חו"מ סי' שסט, ג) וז"ל: "אסור ליהנות מגזלן, ואם היה מיעוט שלו אע"פ שרוב ממונו גזול מותר ליהנות ממנו עד שידע שדבר זה גזול בידו". א"כ הדירות הנגבות ע"י ההוצל"פ עיקר הכסף הוא בעבור החוב ולא בעבור הקנסות והריביות,
וכן ראיתי שכתב בשו"ת חבל נחלתו ח"ד (אפשטיין, סימן מט) והוסיף לדחות את דברי פסק דין ירושלים שהרי הם העלו שם שהגבייה לא נעשית עפ"י הסדר שקבע השו"ע של "מסדרין לבעל חוב" וטוען הרב חבל נחלתו שמצד ההוצל"פ אין מניעה לסדר לו כדין השו"ע. מה גם שגם הרב וואזנר בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' רסג אות ג) שהתיר לפנות להוצל"פ בתנאי שמתקיים סידור לבע"ח, וכך נראה שהם בעצמם עושים כי לא משאירים אותו ללא רכוש כלל אלא רק מציעים את הבית למכירה וכל רכושו נשאר, כמו כן הם לא מנשלים אותו מפרנסתו והוא יכול להמשיך לעבוד.
טעם חדש להתיר
לא זו אלא אף זו יש להתיר מצד אחר לגמרי, ופלא בעיני איך נעלם מעיניהם עין הבדולח דבר זה, דהנה כתב בשו"ע (חו"מ רלו ז) "גוי בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו מחמת שהיה לו חוב על בעל השדה, ואחר שתקף לו השדה מכרה לישראל אחר, אין הבעלים יכולים להוציא מיד הלוקח, במה דברים אמורים כשהודו הבעלים שאמת טען העכו"ם, וכן אם היה שם מלך או שר באותו מקום, שיכול לכוף את הגוי שמכר כדין ולא תבעו הבעלים את הגוי, אינם יכולים להוציא מיד הלוקח מן הגוי וכו'" מקור הדין מהרמב"ם (גזילה י, א) וזה המקרה בדיוק "שהגוי" הוא ההוצל"פ שמוכר לישראל אי אפשר להוציא מהקונה. ואם תקשה לי מהנתיבות (שם, סק"ו) שכותב דוקא במכר את הדירה בשוויה, וההוצל"פ לא מוכרים בשוויה? מ"מ כתב עליו בספר שפת הים (וולפסון, ח"ג סי' טו דף כו ד"ה והנתיבות) דאדרבא מהסוגיה מוכח שמוכר שלא בשווויה, שהרי מדמה הגמ' את העכו"ם לסיקירקון, ובסיקיריקון ודאי הוא מוזיל את הנכס,
זאת ועוד, ראיתי טעמים אחרים להיתר בדברי הרב יעקב מאיר שטרן בספרו אמרי יעקב (שטרן, ביאור שו"ע הרב חו"מ סי' ז ליקוטים אות טז עמוד קיד) ובספר משפטי מלוכה (בנבנישתי, חלק השו"ת סימן א עמוד קעו) כתב שכך גם דעת הרב וואזנר להתיר קנייה מהוצל"פ, וכן הורה להיתר הרב זילברשטיין בספרו חשוקי חמד על כתובות (סח. עמוד תע) שהרי אדם שקונה דירה ולוקח הלוואה מהבנק הוא חותם על מסמכים רבים ושם כתוב שאם הוא לא ישלם את המשכנתא בזמן ימכרו את הדירה ע"י כונס נכסים. א"כ שפיר מותר לקנות את הנכס המוצע למכירה בהוצל"פ.
לכן אין לחשוש ומותר לקנות דירה הנמכרת מהוצל"פ.
בברכה
יגאל אלון
