שאלה

שאלה שהגיעה השבוע דרך מערכת קו ההלכה, וחלק ממנה הוא, האם ראוי לקרא לתינוק בשם
"בארי" על שם הקיבוץ בארי בדרום?

שם אחד של רשע וצדיק

תשובה
הנה ידוע שבארי היה אביו של הנביא הושע כמו שמובא בספר הושע (פרק א פסוק א)
ומאידך ראינו גם בספר בראשית פרק כ"ו פסוק ל"ד שבארי היה אבי כלתו של עשיו הרשע כמו שכתוב ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי.

והנה התוספות במסכת יומא לח. ד"ה דלא מסקי בשמייהו, כתבו דיש לגרוס במקום הלל ושבנא, הלל ושכנא, דשבנא היה רשע. ואחר כך כתבו שיש מפרשים דתרי שבנא היו כדכתיב בישעיה "לך בא אל הסוכן הזה אל שבנא אשר על הבית" וכתיב בתריה " ויהי כשמוע המלך חזקיהו ויקרע וגו' עד ואת שבנא הסופר ואת הזקנים מתכסים בשקים" אלמא דתרי שבנא הוו וכיון דאחד צדיק, מסקינן בשמיה.

ואם כן ניתן ללמוד מדברי התוספות דאם בשם אחד נקראו גם צדיק וגם רשע, שפיר לקרות כן לתינוק ולכוון על הצדיק, וכן ראיתי שכתבו התוספות במפורש במסכת שבת יב: דאטו אם אחד רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר? ע"ש.

האם יש לחלק מי היה קודם, הרשע? או הצדיק?

אולם בספר ברכת המים (חבור ובאור ארוך על סדר הגט ושמות האנשים והנשים מאת הגאון רבי 'מיכל יוזפס' ) כתב שאין לקרא בשם "מיכה" דרשע היה, והקשה בשו"ת דברי יעקב סימן עט' דהלא יש בתרי עשר גם את הנביא מיכה? ותירץ דדברי התוספות דוקא היכא ששם הראשון הנקרא היה צדיק ולכן אף שבא אחריו אדם באותו שם והיה רשע אין לדחות שם זה מפני אותו רשע, אבל היכא ששם הראשון היה רשע וכדוגמת מיכה אין לקרא בשם זה אף שבא אחריו מיכה הנביא.
ולדבריו אין לקרא בשם בארי שהרי בארי הראשון היה רשע.

אולם הנה בשו"ת המבי"ט חלק א' סימן רעו' כתב דרבי אליעזר לא נקרא על שם אליעזר עבד אברהם ( שהרי יש דיון בספרים אם ניתן לקרות על שמו שהרי הוא היה ארור, וראה שם הגדולים להחיד"א שכתב בזה שלשה טעמים שנכון לקרות על שם זה) אלא על אליעזר בן משה רבינו, וידוע שהוא היה אחרי אליעזר עבד אברהם, ונמצא דאינו מחלק כהרב דברי יעקב, וכל שיש צדיק בשם זה לא שנא קדמו לשם הרשע או שהרשע הקדימו שפיר דמי לקרות בשם זה.

כמה צדיקים שקרויים באותו שם אם יכול לכוון על אחד מהם

וזכורני מזה כמה שנים שראיתי בספר "רבינו" ( יומן חייו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל מאת תלמידו הרב אליהו שטרית הי"ו) שאירע פעם שכובד להיות סנדק וטרם הברית שאל הרב את אבי הבן מה יקרא לבן? והשיב ישראל מאיר ושאלו הרב על שם מי? והשיב בפשיטות על שם מרן החפץ חיים רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ואמר לו מרן שיש עוד רבי ישראל מאיר נוסף הלא הוא מהגאון רבי ישראל מאיר מזרחי בעל שו"ת פרי הארץ אחיו של הראשון לציון בעל אדמת קדש אשר היה גאון עצום ונפטר לפני 270 שנה, והורה לו מרן שיכוון עליו.

ולא אכנס כאן בביאור וכוונת המעשה הזה הנראה לענ"ד ואשאיר זאת לקורא שיפרש כפי דעתו, אבל רואים מכאן שאפילו בין צדיק לצדיק יש עניין לכוון מחשבתו בקריאת השם על צדיק זה או אחר.

נמצינו למדים כי ניתן לקרא בשם בארי ולכוון על אביו של הנביא הושע.

קריאת שם על מאורע קשה

אולם יש להדגיש, כי הנה בעקבות מאורעות שמחת תורה אחר הטבח הנורא שהיה בדרום החלו רבים לקרא שם הנולד "בארי" על הקיבוץ בארי שבו אירע טבח נורא ונרצחו או נחטפו רובו, וצריך ליתן את הדעת אם נכון הוא לקרא על שם מאורע קשה כל כך, ולא אכריע כאן כי הדבר מסור לגדולים רק אראה צדדים לכאן ולכאן.

רחל ובנימין קראו לבניהם על שם מאורע קשה

והנה בלידת רחל את בנימין (וישלח לה, יח) כתיב ויהי בצאת נפשה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין. ובמדרש רבה כתוב : בן אוני, בלשון ארמי. בנימין, בלשון הקודש.

וכתב על זה הרמב"ן עה"ת לא ידעתי מהו, כי הכל לשון הקודש, אבל רמזו למה שאמר שתרגם הלשון לטובה כי בן אוני הוא בן אבלי דכתיב לא אכלתי באוני, ואביו עשה מן אוני כוחי מלשון ראשית אוני ולכן קרא אותו בן הכח כי הימין בו הגבורה וכו' ע"ש

ולפי זה אין לקרא על מאורע שלילי, אולם ביפה תואר שם כתב על הרמב"ן שאף על פי שזה השם היה על שם צער, אין רע כשיניחנו בזה להיות מזכרת לצרתה, כמו אי כבוד (שמואל א, ד, כא' גבי כלתו של עלי אשת פנחס שקראה כן לבנה בלידתה קודם מותה ומיד אחר מות עלי הכהן ופירשה דבריה, אי כבוד- גלה כבוד מישראל)
נמצא לדעת היפה תואר אין חשש כלל לקרא שם מזכרת לצרה.

ואמרתי להביא ראיה מבנימין עצמו שקרא לעשרת בניו על שם המאורע הקשה של מכירת יוסף אחיו, ועוד ראיה מקודמת במקרא מעבר דכתיב "ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ, ( ובתשב"ץ חלק ג' סימן ח' כתב דברי בט' באב יש לקרא מנחם, אולם על זה יש לומר דאף שהוא על שם המאורע סוף סוף הוא לשון נחמה)

דברי המדרש בקריאת שם על פי המאורע

ויש לדחות על פי המדרש רבה בראשית לז אות ז רבי יוסי אומר, הראשונים על ידי שהיו מכירים ייחוסיהם היו מוציאין לשם המאורע אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו אנו מוציאין לשם אבותינו וכו' ונמצא שכהיום אין לקרות על שם המאורע כלל לא לרע ולא לטוב.

אלא שנראה לומר בבירור דהא דאין קוראים כיום על שם המאורע הוא בנתינת שם חדש השייך למאורע, אבל שם שכבר קיים וכבר נקראו בו בני אדם וכדוגמת השם בארי שנקרא כן אביו של הנביא הושע שפיר דמי לקרות בשם זה גם על המאורע וכנידונינו בקיבוץ בארי.

לכן מכל הנ"ל הדברים נוטים דשפיר לקרות בשם זה אך כבר כתבתי שהדבר מסור בזה למביני דבר ( תלמידי חכמים אנשי אמת יודעי דבר, ולא מקובלים שאינם מוחזקים ובעלי מופת למינהם)

בברכה
אלון בן שבת